שלום רב
לא ציינת את גילך אך אני מתרשם משאלתך שהנך בחורה בוגרת וחושבת, אינך מצטיירת בעיני כדמות ששוללת באופן מיידי אישיות או קבוצת אנשים ושאכן שמת אל ליבך תופעות אלו הרבה לפני ששיתפת אותנו בהם.
אני גם מבין שאכן תופעות אלו מציקות לך ממקום אמיתי וכואב ומהמקום הזה אני מעוניין לענות לך לא לפני שאקדיש לך סיפור עממי ממנו אסיק אתך ובעבורך מסקנות.
הסיפור שלנו מספר על ילדה קטנה שעמדה על שפת הים וליקטה כוכבי ים שנפלטו לחוף. עבר שם אדם קשיש שהביט בה ברחמנות ולבסוף קרא לעברה:" מדוע את טורחת לזרוק חזרה את כוכבי הים הללו? אינך רואה שהם כה רבים ?האינך שמה לב לתופעה שבה כה הרבה כוכבי ים נפלטים אל החוף ומסיימים שם את חייהם ללא שום עתיד?"
הביטה בו הילדה בתמימות אמיתית ואמרה: "אני לא אוכל להציל את כולם. נכון. אולם את מי שאוכל להחזיר חזרה הצלתי. זהו כוכב הים שלי. איתו אוכל לעשות הכל. ואם אחליט להחזיר את כוכב הים שלי, הוא זה שינצל. לפחות אותו הצלתי."
תוך כדי כתיבת הסיפור אליך, עלו בדעתי עוד הרבה מאוד דוגמאות להתנהגות שאינה הולמת את החברה שלנו, דוגמאות רבות נוספות עלו לי במה שנוגע להתנהלות החברה החילונית, והדתית לאומית, והספרדית והחסידית וה…
כן, המון התנהגויות לא מתאימות בכלל, ובפרט לחברה שאליהן התנהגויות אלו נוגעות.
הלא מי כמוך יודעת, כבחורה/נערה חושבת ובעלת שכל, שאין מושלמות בעולם. לא פעם שמעתי אנשים מתלוננים על החברה ומעלים נקודות נכונות אך אינם טורחים גם לנצל את הבמה ולאשש התנהגויות חיוביות, עליהם שמעתי פעם אדם גדול שהיה מסביר את הפסוק:" כל נגעים שאדם רואה חוץ מנגעי עצמו" בדרך חדות על ידי פיסוק נכון של הפסוק לאמור: "כל נגעים שאדם רואה? (הוא רואה אותם .) מנגעי עצמו. כשאדם נגוע בהתנהגות שלילית, קל לו לראות התנהלות זו באופן שלילי אצל הזולת.
אין הכוונה, חלילה, לרמוז בכך על התנהגות שלילית שלך ,חלילה. אלא להדגיש בפניך עובדה שבוודאי ידועה לך לא מכבר: אין שלמות בעולמנו ולשם כך ירדנו לעולם הזה על מנת שניישם בכל רמ"ח אברינו את האימרה המעצימה כל כך: "במקום שאין אדם, השתדל להיות איש".
אני משוכנע שכוונתך למצוא הסברים ראויים ומקובלים על הדעת, יתכן ונוכל ,יחדיו, לשבתעל המדוכה ולהעמיק חקור בתורף האירועים המביאים את האדם הפרטי או החברה ככלל להתנהגויות אלו ונשקיע בזה זמן רב, לעיתים לשווא.
הרשי לי להעניק לך עצה ידידותית אחת ומיוחדת, לה, גם לעצה זו, אקדים, כדרכי, משל שיחדד את התשובה אליך: משל זה מספר על מדען גדול שיצא להתבודד עם עצמו בחקר המדע. אליו הצטרף בנו הקטן שהיה זקוק, כמו כל ילד קטן ושובב לפעילות אטרקטיבית וסוחפת. לאחר מחשבה קצרה, החליט המדען לגזור עמוד צבעוני מתוך מגזין שמונח היה על שולחנו, בעמוד צבעוני זה היה תצלום של תקריב כדור הארץ. המדען גזר את התמונה הצבעונית למספר רב של חלקים וביקש מבנו להרכיב את התמונה בחזרה כפאזל. במחשבתו, תכנן המדען למצוא בכך מזור לשעות רבות של שקט. משום כך, מה רבה היה תדהמתו כאשר לאחר דקות ספורות בלבד הגיש לו בנו הקט בתרועת נצחון את תקריב כדור הארץ כשהוא מודבק בצורה מושלמת לפאזל מרהיב.
לפליאתו ענה לו ילדו:" אבי היקר, ראיתי אותך תולש עמוד יפה מתוך המגזין. לא הבחנתי בתמונת התקריב מאחר ושמתי לב לציור של אדם יפה שהיה מצוייר על הצד השני של העמוד. החלטתי להדביק את הציור הפשוט כל כך של האדם. כשהפכתי את העמוד ראיתי את התמונה השלמה..
בואי ונחליט כי את החברה שלנו קשה יהיה לתקן. תמיד יהיה מה לתקן ולא תמיד יהיה לנו מתי..
הבה ונעדיף ותקן את עצמנו, את הקרובים לנו ובכך נחליט שלפחות את הסביבה שלנו נהפוך לטובה יותר. את כוכב הים שלנו נציל..
בהצלחה רבה
ישראל