The Butterfly Button
אשתי מופנמת ולא מביעה רגשות

שאלה מקטגוריה:

שלום רב! אני זקוק לעזרתכם!
אני אתאר קצת את הסיפור:אני אברך בן 25 חרדי מקרית ספר ,התחתנתי לפני כשנה ומאז קשה לי מאד.; אשתי מופנמת מאד, שתקנית גדולה מטבעה,מתקשה מאד להביע רגשות כלפי(לא קורה לה כמעט בחיים שהיא אומרת לי מעצמה דברי חיבה, או מחמאות , דברים יפים שהיא שמה לב בי וכדו' -אפילו כשאני אומר לה אני אוהב אותך וכדו' רוב מוחלט של הפעמים התגובה היא צחוק כזה של מבוכה או תודה רק בעיתות יפות ממש היא מחזירה חזרה),לרוב שהולכים יחד או נמצאים יחד בבית היא לא פותחת בשיחה ,או אומרת מה היא מרגישה או חושבת על דבר פלוני,אלא אני בדרך כלל צריך לדבר ולפתח שיחה, גם כשאני מעלה נושא אנחנו לא מצליחים לשרוד בו הרבה זמן כי היא די תכליתית ולא מרבה לתאר ולהתלהב, כיון שהדבר הזה כמובן מפריע לי מאד אני כל הזמן חושב על מה אני אדבר איתה ,על מה זוגות אחרים מדברים ,איך אנשים מדברים ,איך הם מגיבים ,המוח שלי מנתח ומפסכלג את התגובות של האנשים מסביבי -איך הם מדברים ,איך הם מעלים נושאים ,
כשאנחנו מתארחים אצל אנשים אחרים אני כל הזמן משווה את התגובות שלי ושלה לאנשים והנשים האחרים,והראש שלי באמת כבר תפוס רק שמה,אני מרגיש שאני חי את החיים מהצד ,אני חש שבמצב העכשווי בלי קשר לבעיה הזוגית שלי אני זקוק להשתחרר מהאובססיה לניתוחים והמחשבות הללו כי הראש שלי תפוס בזה כל הזמן והתגובות והדיבורים שלי לא ספונטניים וטבעיים אלא מהונדסים, אני מוסיף פרט חשוב ששכחתי :אשתי ממש מצטערת כשאני מדבר איתה על הנושאים הללו ולכן הפסקתי לאחרונה לשתף אותה (גם כשהייתי מדבר איתה זה היה אחת לזמן כי ראיתי שהיא מתכנסת לתוך עצמה יותר ומצטערת), וכל הנושא הזה הוא לא פתוח בינינו, (לא שאני מרגיש שפתוח מי יודע מה בלי קשר בכל הנסיבות הללו כמובן) אני לא יודע לאן אני ממשיך מכאן, מצד אחד אני חושב שאני צריך איזה טיפול ,ומצד שני אני חושב לעצמי שזה טובל ושרץ בידו כשאני לא פותר את הבעיה הזוגית ,ומהצד השלישי אני לא יודע מה יעוץ זוגי יכול להועיל לי כאן- היות שלתחושתי היא זקוקה לאיזה פתיחה רגשית בתחום של הרגש והחיבור וכולי ובתחום השתקנות אינני יודע אם אפשר להתקדם (כי זה לכאורה אופי מולד) האם אפשר לפתור את התסבוכת הזאת?

תשובה:

שלום וברכה שואל יקר

ראשית אני מתנצל על העיכוב במענה לשאלתך

העיכוב נבע גם מעומס החיים אך גם מהתבוננות והקשבה לדברים העולים משאלתך.

קראתי את שאלתך כמה וכמה פעמים והבנתי את הקושי והאתגר.

חשוב לי לומר מבלי להכירך שהתרשמתי מהאישיות ומהיכולת שלך לכתוב תיאור למצב בו אתה נמצא. זוהי יכולת שאין לכל אחד וטוב שתכיר בעצמך את היכולת הזאת .

גם עצם הפנייה לעזרה מראה על נכונות ואינטליגנציה וכן על רצון לשפר את המצב בו אתה נמצא.

ברשותך ולמען הסדר הטוב אחלק את התשובה לשני חלקים עיקרים ולאחר מכן אוסיף נקודות נוספות.

הקושי מול אשתך והקושי בהשוואה מול זוגות אחרים:

בהקשר לחלק הראשון אכן זוהי התמודדות לא פשוטה . מתיאורך ניכר כי אתה איש שיחה, פתוח ולבבי והקושי מורגש וברור.

דבר ראשון צריך לדעת שכל זוג, אבל ממש כל זוג סובל או מתמודד עם פערים ביניהם בתחומים שונים.

למשל ישנם זוגות שהאשה או האיש כעסנים, קמצנים, מבולגנים או דברים דומים

כמעט תמיד יש פער שהאחד הוא יותר בתחום מסוים והשני פחות.

אצל כל בני זוג זה כך. וזה בסדר

גם לכם יש פער

אך זה לא שונה מפערים אחרים שיש לכל בני זוג.

אינני כותב זאת כדי להקטין את הקושי איתו אתה מתמודד , אני מחדד את הקושי שלכם וממסגר אותו כפער טבעי מובנה הכל זוגיות .

אך אני כותב זאת כהובלה לנקודה הבאה

תאר לך שהיית נתקל באיש שאשתו בורכה בלא מעט מעלות, חכמה, רגישה, אמא נהדרת לילדים, דואגת היטב לבית, בשלנית מדופלמת אך עם זאת היא קצת ביישנית או לא מסודרת.

תאר לך שאותו איש היה מסכם את אשתו במילה אחת- היא ביישנית או היא לא מסודרת. זהו.

ברור שזה תיאור חוטא למציאות

זה נכון שלאשתו יש תכונה לא נעימה אך לא זאת אשתו.

זה חלק קטן ממכלול גדול הרבה יותר.

לכל אדם ( גם לך מן הסתם ) יש תכונות רבות , חלקם טובות וחלקם פחות

וכך גם לבני זוג

ומתוך כך – בכל בני זוג יש אחד/אחת שיותר נותן מהשני בתחום מסוים וזה בסדר

יש תחומים שבהם השני לוקה בחסר ובן/בת הזוג נותן בחזרה וכן להיפך.

בתחילת המכתב אתה כותב כי אתה "אוכל מרורות ברמה היומיומית".

למעשה לקחת את אותה התכונה של אשתך שאתה מתאר כשתקנית גדולה והופך את כל החיים ואת אשתך למרורות ברמה היומיומית.

האם לאשתך יש תכונות נוספת חוץ מהשתקנות ? האם היא גם עם מידות טובות? היא נאה בעיניך? חכמה ? רגישה?

אני מניח שבוודאי לחלק מהדברים אתה משיב בחיוב

בכל אופן מדובר באשתך איתה בחרת להתחתן.

אל תיקח את התכונה הפחות טובה של אשתך ותאמר שזאת אשתך ושאלו החיים,

אשתך מכילה עוד המון דברים טובים ונפלאים.

צריך לדעת לצאת מהעיגול הקטן של תכונה מסוימת ולומר אלו החיים

החיים גדולים יותר מקושי או התמודדות אחת .

ועכשיו נעבור לחלק נוסף שעולה ממכתבך הקושי בהשוואה מול זוגות אחרים.

למען האמת צריך לומר שההשוואה לזוגות אחרים היא דבר טבעי

כל אדם משווה את מה שיש לו למה שיש לאחרים

גם בדברים גשמיים וגם בדברים רוחניים

וגם בזוגיות

למרות שההשוואה היא טבעית כדאי להתרומם מהמקום הזה

המציאות היא שזאת אשתך

היא ולא אחרת

מדובר באשתך

זאת האשה שה' שלח לך

זאת האשה שבחרת

איתה אתה צריך להתמודד

זאת המציאות שלך כרגע

המציאות שהיא נשואה לך וזה האופי שלה

לא מדובר כאן בבחור במהלך בפגישות שידוכים או אפילו אחרי אירוסין שיכול להחליט אם לקחת אותה או לא

אז קודם כל יש להכיר במציאות שזאת המציאות ולקבל אותה

התחתנתם. עברתם משלב השידוכים שכולו בדיקה לשלב הנישואין שכולו השלמה וחיים עם המציאות.

הרבה מהקושי נגרם מסירוב להכיר במציאות

המציאות מראה לך שאשתך שקטה ומופנמת

תקבל את המציאות ותסתכל מה עושים קדימה, הלאה . לא אחורה.

מעבר לקבלת המציאות לא כדאי ולא נכון ולהשוות לזוגות אחרים

אם נהיה עסוקים כל העת במחשבה על זוגות אחרים, על מה היה קורה אילו הייתה לי אשה אחרת

לעולם לא נצליח להגיע לזוגיות טובה

נניח לצורך העניין שיכולת להחליף את אשתך באשה אחרת, בחלוף שנה היית מגלה שהיא קמצנית/כעסנית/מפוזרת או כל דבר אחר. מה אז? תחליף שוב? ואז שוב ושוב?

אדם חכם אמר לי פעם- התחלתי לחיות טוב עם אשתי אחרי שהחלטתי שזאת אשתי

תקרא את המשפט הזה כמה פעמים:

התחלתי לחיות טוב עם אשתי אחרי שהחלטתי שזאת אשתי

אז קודם כל כדאי לך להחליט- זאת אשתי

זאת אשתי שבחרתי בה והחלטתי להתחתן איתה

זאת האשה שאבנה איתה יחד את הזוגיות

איתה ולא עם אחרת.

אתה צריך לדעת

זוגיות הולכת ונבנית, לאט לאט

יש עליות וירידות

רגעי אושר קסומים ורגעי בכי אפורים

וזה לוקח זמן

מומחים אומרים שזה לוקח בין 80 ל100 שנה

תלוי מתי התחתנת

זוגיות זוהי עבודה לכל החיים

עבודה איטית וסבלנית.

זוגיות היא ממש כמו שריר

לוקח הרבה זמן לפתח שרירים עבים ולהרים משקולות כבדות

שנה זה פרק זמן מועט וקצר כדי להגיע למשקולת גדולה כמו הבעת אהבה וחיבה

החינוך והאופי שלה, ומעל הכל – המעבר מחיי רווקות לחיי זוגיות הוא שינוי עצום בשביל אשה שלא רגילה להרים משקולת כבדה כמו להביע חיבה ואהבה.

צריך לזה זמן ואימון, ניסוי וטעייה, הצלחה וכישלון עד שמגיעים אל התחלה של שינוי.

תפתחו את השריר הזה יחד .

אתה תשתפר בדברים שאתה צריך להשתפר בהם והיא בדברים שלה.

זה נכון שישנם זוגות אחרים שאצלם הדברים אכן הולכים בקלות יותר בנושא השיחה ומילות אהבה, אך אל דאגה, הם מתמודדים עם קושי ואתגר אחר שאתה ואשתך כלל וכלל לא מתמודדים

והיי, אל תשכח אתה ממש אבל ממש בתחילת הדרך

לוקח לא מעט זמן להגיע לרוגע והשלמה בין האופי השונה והמנוגד של בני הזוג.

ועוד דבר

כתבת כי העלית את הנושא איתה כמה פעמים והיא ציינה כי הדבר גרם לה צער.

אחד המרכיבים הכי בסיסיים באהבה זה מקום שלא בודקים אותי ומתלבטים לגבי.

אלא לקבל אותי למרות ועם החסרונות שלי, עם השריטות שלי, ולא להזכיר לי אותן שוב ושוב.

שינוי לוקח זמן. אני בטוח שהיא מבינה הייטב את הקושי שלך ואת הרצון שלך לשמוע מילים טובות ומלטפות אך היא נמצאת כרגע במקום אחר. גם אם היא רוצה לומר שהיא אוהבת אותך יש לה קושי ממשי לבטא זאת במילים

וכיון שיש קושי נוצר כאן כמין מעגל

כמין דינמיקה שאתה רוצה שהיא תביע רגש אליך

היא רוצה אך לא יכולה או לא מסוגלת כרגע

אתה עצוב יותר

והיא מתרחקת יותר

אתה מבקש שוב

זה גורם לה יותר להתכנסות וחוסר ברצון לא לעמוד בציפיות ( המוצדקות כמובן) שלך

והמעגל הולך ונמשך, הולך ומעמיק

אני ממליץ לך בשלב זה לקחת פסק זמן מהדיבור על הנושא ולהתמקד בתכונות אחרות טובות (ובטוח שיש לה תכונות טובות) ולהתעסק בהם.

כרגע אל תראה לה פנים עצובות, תשחרר.

תניח לדברים

אשתך לא מסתכמת בהבעת חיבה או לא

יש עוד המון דברים מסביב

זה לא כל החיים

לשמוע ממנה שהיא אוהבת אותך.

זה נכון שמילות אהבה וחיבה הם דבר קריטי והכרחי לחיים תקינים בין בני זוג אך זה לא הכל.

האם אתם עושים עוד דברים חוץ מלנסות ולדבר?

גם התנהלות יומיומית של בית, אכילה ושינה וחיי משפחה תקינים הם זוגיות, גם יציאה לטיול והנאה משותפת מיופי הבריאה היא חלק מהזוגיות,

יש כל כך הרבה דברים אחרים שאפשר להתמקד בהם בשלב זה בחיים.

כמובן שאין זה אומר שמזניחים את העניין אתה רק מניח לו ובונה חיים טובים ומאושרים כדי לגרום לקרקע טובה לשינוי.

בהמשך לאחר תקופה בה אתה לא מעיר ולא מצפה

תנסה להתקדם גם אתה בנושאי שיחה ודיבור

לצורך דוגמה שווה שתחשוב ותבדוק/ האם יש לה תחומי עניין שהיא אוהבת? האם היא תרצה/רוצה לדבר ולשתף על העבודה/הלימודים שלה? האם היא שותקת כל הזמן או שיש רגעים שבהם היא כן רוצה לשתף ולדבר?

במידה ויש כדאי שתיתפס על נקודה שמגיעה ממנה ותפתח שיחה משם.

אוסיף כאן כמה נקודות שליקטתי ממשיבים בעלי ניסיון רב כאן בארגון. אני מעתיק לך כאן עם התאמות נדרשות :

1. תזכור שהמשימה של "לפתח שיחות" היא תחום ההצטיינות שלך בגלל האופי שלך ופחות משימה שלה בגלל האופי שלה, תזכור את זה ואל תצפה ממנה לפתח שיחות. זה לגמרי בסדר אם אתה תיקח על עצמך להיות יותר פעיל ויוזם בתחום הזה ולתרום מהחוזקות שלך, בדיוק כמו שבתחומים אחרים היא זאת שתתרום לך.

2. תן לה זמן, אל תלחץ ואל תעמוד עם סטופר. תן לה הרגשה שאתה לא מלחיץ אותה והכל בסדר גם אם שותקים. אם תיתן לה הרגשה שכבר עבר עשר דקות מתחילת השיחה והיא לא מדברת ואתה הולך להתפוצץ , זה רק יחסום אותה יותר. תעניק לה את התחושה שהיא כמות שהיא זה מצוין ושאתה שמח ומרוצה .

3. תן לה הזדמנות לחוות שיחות. ייתכן שזה חדש עבורה. תעלה נושאים, שתף אותה בחייך, אל תשתתק מול השתיקות שלה. ככל הנראה מסתבר ששפת השיתוף והרגש חדשה לה. תשתמש אתה בשפת הרגש וכך השיחות שלכם יקבלו עומק גם אם לא היא זו שתהיה הפעילה בהם. בשיחות ביניכם תנסה לדבר אליה ב'שפת הלב'. על התחושות שלה, הצרכים הנפשיים שלה, האכזבות שלה, התשוקות והחלומות. כדאי שתדע ששלב זה הוא הקשה מכולם! כשאנו פותחים את הלב בפני אדם אחר, אנחנו מצפים שמיד הוא יענה לנו באותה השפה שפנינו אליו. אבל לא לחינם הגדרתי את זה כ'שפת הלב'. תתאר לעצמיך שאתה דובר פורטוגזית ומבקשים ממך ללמד מישהו אחר את השפה, בשבוע הראשון תפנה אליו ותדבר איתו מידי יום בפורטוגזית, אבל הוא לא יענה לך, הוא לא דובר את השפה, הוא בכלל לא מבין אותה…לאחר שבוע הוא ילמד מילים בסיסיות בלבד, לאחר כחודש הוא יוכל להרכיב שני משפטים פשוטים, אבל לאחר כחצי שנה פתאום הוא ידבר פורטוגזית שוטפת! ממש כך ב'שפת הלב' ללא השלבים הראשונים ובלי החיבור שאתה יותר בתוכך לאשתך, לא תוכל לפנות אליה ב'שפת הלב', זה יהיה מעושה ומעיק. אבל לאחר שאתה תיצור חיבור וגשר ממך אל האישה שהבורא בחוכמתו הועיד לך, אין שפה ענוגה ונהדרת כשפת הלב. אבל זכור היא עדיין לא עברה את התהליך שאתה עברת, ולכן צעד איתה בעדינות וברוך בשביל הזהב שתסלול עבורכם.

4. תשאל אותה שאלות שיעזרו לה לפתח שיחה. לדוגמה: "ספרי לי על מישהו מעניין שפגשת היום", או: "מה דעתך על נושא מסוים" .שים לב שההתעניינות לא תהיה מהשפה ולחוץ ולא מהמקום של לשנות אותה, אלא ממקום של יצירת שיחות משמעותיות להעמקת הזוגיות.

5. תתחיל להתעניין באשתך. להתעניין הכוונה ממש להתעניין, שהחיים של אשתך י-ע-נ-י-נ-ו אותך! תהיה מרותק מהאישה שהבורא זיווג לך: מה היא לובשת, מה היא אוהבת, למה היום היא שמחה ולמה מחר פחות, על מה היא אוהבת להתפנק, וכו' . בשלב זה אתה לא חייב להראות לה את ההתעניינות שלך, אבל תנסה להיכנס לראש שלה ולראות את החיים במבט שלה: מה דעתה על הבית שלכם, על העיר שאתם גרים בה, מה הפנטזיות שלה, מה דעתה על העבודה שלה ושלך, (זהירות השלב הבא מסוכן) מה דעתה עליך…

6. קבל בהערכה אמיתית שיחות קצרות שהיא כן עושה. ספר לה כמה כיף לך לדבר איתה. תודה לה בכנות גמורה על השיחות שהיא כן מצליחה לעשות, למשל: עשה לי מאוד טוב שדיברנו אתמול. הרגשתי אחר כך הרבה יותר מחובר וקרוב לעולם שלך.

7. בעז"ה עוד פרק זמן שהזוגיות שלכם תלך ותתפתח ותגיע עת רצון של קירבה , תאמר לה כמה חשוב לך וממלא אותך השיחות איתה ושהיית שמח לשמוע גם ממנה יותר בכל הנושאים כולל בנושא מילות אהבה וחיבה. אבל לאט לאט. תן לזה זמן.

ותאמין שאפשר לשנות ולשפר את הזוגיות (לא את האישה…)

הגר"א אומר שאנחנו מגיעים לעולם ונבראנו רק כדי לשפר את המידות שלנו

וזה אפשרי.

אני מחדד את זה כי כתבת ש"איני יודע אם אפשר להתקדם מכיון שזה אופי מולד"

לכולנו יש אופי מולד. לכל אדם יש אופי איתו הוא נולד המושפע מהוריו, החינוך אותו קיבל והסביבה בה הוא חי.

גם לך יש אופי מולד בדברים מסוימים ועבודת ה' שלנו בחיי היומיום הוא לשפר ולתקן את התכונות והמידות הדורשות תיקון.

זה נכון שאדם שנולד עם אופי שתקני וגם סביבתו מתנהגת בדומה לזה ( ציינת כי גם משפחתה מתנהגת באופן דומה) יתקשה יותר לשנות את התכונה הספציפית מאשר אדם שלא נולד עם אופי כזה. אך צריך לדעת שהדבר בהחלט אפשרי

אני מאחל לך עוד שנים רבות וטובות יחד עם האשה אשר ה' נתן לך תוך שיתוף ופתיחות גדולה ומילות אהבה וחיבה מכל הצדדים

בנימין

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. כיף להיפגש באתר כ"כ עמוק בתשובותיו ומבין,
    אני רוצה לכתוב תגובה מבינה דווקא מהמקום המזדהה אבל אחרי עבודה עצמית ארוכה מאד, ומתישה אבל גם משמחת, מקדמת ומועילה-
    נכון האישה משהו מסוים והגבר אחרת אבל הקושי הגדול שלו (של שואל השאלה) נובע מחסר ובגלל שהחסר גדול הוא לא רואה משהו אחר ומתאר את זה כמוקד חייו, במקרה כזה לא עוזר לומר תשנה את נקודת המבט שלך/ יש הבדלי אופי והיא שונה… אלא עוזר יותר להבין, אוקיי נכון, אנחנו שונים, יש לי בזה צורך כי 1/2/3 והייתי שמח לקבל מענה לצורך הזה מאשתי, ההכרה בזה כבר מקלה על ההרגשה, ואח"כ כן יש עניין עבודה עצמית על החלקים שאני בתור "בעל הצורך" עושה למרות שאת הצורך אני מצפה לקבל מהשני,
    אני יכולה לחכות בסבלנות לתהליך ולהבין שזוגיות היא דינאמית, גם אם רק אני פועלת בצורה כלשהי (מדברת ברגש/ מביעה אכפתיות/ הולכת לטיפול, וכו') בסוף זה משפיע על בן/ת הזוג השני/ה.
    אני יכולה לשקף בשיתוף: אני מרגיש/ה שמחה בעבודה החדשה/ בקנייה/ בזמן האחרון, וכו'. "שיתוף שקוף" פותח הרבה ומאפשר להניח דברים על השולחן.
    ובנימין השיב שצריך להרפות ולקבל את השני, זה שלב קריטי שאני דילגתי עליו בגלל החסר והקושי אבל כנראה שהוא הפתרון, להבין שזה בעלי, ואיתו התחתנתי, לא לראות גירושין כאופציה או השואות לנשים או גברים אחרים.
    ומניסיון, חסר גדול מקשה על השני לספק את הצורך וגם את המינימום בצורך, כי זה תובעני מהצד שכנגד, זה כאילו לירות לעצמינו ברגליים כשמנדנדים או מתעסקים רק בזה, צריך להרפות, (אני יודעת- קל לומר קשה לעשות, אבל אפשרי והתוצאה משתלמת!!)
    אני אישית ממלאה את הצורך הזה עם חברה/ בכתיבה/ בשירים/ באומנות,
    כל אחד בתחומו, ולא חלילה עם גבר/ אישה אחרים, כי הרי גם אם לא היינו נגד רעיון כזה, ברגע שהצורך גדול הוא יתבטא גם מול "האלטרנטיבה" הבאה.
    בהצלחה 🙂
    הלוואי שאקל במעט מהקושי, למנוע את הדרך הארוכה והכאובה שאני עברתי עד שהגעתי לכל "התובנות" האלה. או שרק אני חווה את זה כתובנות?!… 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
מתיש אותי להצטרך כל כך את בעלי
היי אני שופכת פה מלל מקווה שיהיה ברור אני פשוט שופכת כל מה שאני מרגישה בלי סדר מסוים אני מרגישה שאני נמצאת עם בעלי אבל יש חומה שקופה ביננו כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לו אבל לא אומרת, מרוב חוסר זמן ועבודה קשה, אנחנו פשוט לא מוצאים זמן...
אני פמיניסטית ובעלי שוביניסט!
אני נשואה חמש שנים לבעל טוב ומסור ויש לנו שני ילדים ב"ה. יש משהו שמפריע לי בזוגיות שלנו. אני נוטה יותר לפמיניזם ובעלי שובניסט מובהק . יכול להיות שהזוגיות של פעם באמת הייתה מושתתת על שובניזם. בתורה גם אין שיוויון בין המינים, אבל הזמנים השתנו. והיום חיים אחרת … דבר...
בעלי לא רוצה ללכת לטיפול והזוגיות שלנו תקועה
היי, אני נשואה כ 6 שנים ויש לנו שלושה ילדים מאז שהתחתנו הרגשתי שהתקשורת בינינו מאוד לוקה בחסר ותמיד הרגשתי שהוא חסום רגשית ולא הבנתי למה, שנים שחשבתי שאני הבעיה ואז הבנתי שבעצם אמא של בעלי שלפי אבחנתי בלבד, היא נרקיסיסטית, היא בעצם הבעיה. ניסיתי להסביר לו בעדינות את הבעיה...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן