The Butterfly Button
תפילין במחשבות נקיות-איך אוכל לעשות את זה?

שאלה מקטגוריה:

מאז שלמדתי לאחרונה שתפילין צריכים בנוסף לגוף נקי שזה דבר קל יחסית לקיים חובה גם מחשבה נקייה ומאז אני משתגע. כאילו להכעיס כמעט כל יום בשעה שאני מניח תפילין (ולאורך התפילה) הדמיונות מתחילים בהילוך גבוה. כאשר מדי פעם אני מצליח להשיח דעת ולהתרכז יותר בתפילה ובדברים אחרים הרי שפתאום עולה לי שוב המחשבות. הגעתי למצב של המינימום הנדרש אולי עדיף לי, לפחות באופן זמני, להיות עם תפילין הכי קצת זמן ששייך. להניח אחרי ישתבח ולחלוץ לפני חזרת הש”ץ. חלילה לא לפגוע בקדושתם. למרות שבד”כ עד היום השתדלתי ללמוד כמה דקות אחרי התפילה עם התפילין. עם כל גודל המעלה של זה. שלא יצא שכרי בהפסדי.
כי אם איך שאני מתחיל להניח מיד באות מחשבות נשים הפוגמת את קדושת התפילין עדיף אולי להימנע. וכל זה איננו שווה לי. מצד שני זה הרי לא מה שאני רוצה. אני כן רוצה להמשיך עם הנחת תפילין מתחילת התפילה ועד סופה פלוס לימוד לאחריו עם תפילין. כמנהגי מימים ימימה. וכאן מגיעה השאלה איך עושים זאת
מצד שני זה הרי לא מה שאני רוצה. אני כן רוצה לא לקיים רק את המינימום.

תשובה:

שלום לך שואל יקר

קראתי את מכתבך והרגשתי כמה גדול הרצון שלך להצליח להניח תפילין כפי שהיית רוצה, וזה מרגש לראות את החשיבות שאתה נותן לקיום המצווה. ומצד שני אני רואה כמה גדול הכאב שלך במחשבות שמטרידות אותך בזמן הנחת התפילין, עד כדי כך שאתה מתלבט מה עדיף עבורך האם לקצר את הזמן ההנחה, או שאולי כן להניח אותם כרגיל.

אנסה לענות לך על שאלתך:

מניסיוני כאיש טיפול הדרך להתמודד עם מחשבות מעין אלו, היא לא להילחם בהם כי אז הסיכוי הוא אפסי להצליח כי כל מחשבה שאנחנו מתנגדים אליה באופן טבעי, המוח חושב עליה יותר.

אתן לך דוגמה ונתרגל זאת יחד: אם אבקש ממך עכשיו שלא לחשוב על דוב לבן, סביר להניח שהדבר הראשון שתחשוב עליו הוא דוב לבן, וזה רק יגביר את המחשבה על דובים לבנים.

וככל שאבקש ממך במשך מספר גדול של פעמים שאני לא מרשה לך לחשוב על דובים לבנים, סביר להניח שזה רק ילך ויגבר. אם תנסה לדמיין זאת זה בדיוק כמו קפיץ שככל שאני ילחץ אותו, הוא רק ילך וישתחרר למרחק גדול יותר.

ישנם דרכים שונות להתמודד עם מחשבות שמציקות מעין אלו, אחת הדרכים שאני ממליץ לך לנסות היא לא להילחם במחשבה שמגיע כאשר אתה מניח תפילין, אלא להיפך ללמוד לחיות איתה ולהניח את התפילין למרות המחשבות, כי צריך לדעת שבדיוק כמו שהמחשבה באה היא גם הולכת, וככל שתשים פחות לב אליה ותמשיך להתנהג היא רק תלך ותפחת.

אמנם בתקופה הראשונה זה יכול הפריע אך המטרה היא להמשיך הלאה למרות המחשבות, כי מה שהיצר הרע רוצה זה שנעצור ונתייאש והחכמה היא להמשיך ולהסתכל קדימה ולהתמקד בעתיד, וכפי שמבואר בספרים בשם הגר"א (משלי י',כז') על הפסוק "יראת ה' תוסיף ימים" כאשר האדם תמיד ביראה ופחד, חייו אינם חיים, אבל יראת ה' תוסיף ימים, ואינו כשאר יראות ופחדים.

ביאור דבריו רוב הפחדים והיראות שיש לאנשים, הם דבר לא טוב , ומזיקים לבריאות הגוף. לכן אדם שמשווה יראת שמיים לשאר היראות והפחדים שצריך לחשוש מהחטא זו טעות, היות ויראת שמיי אמורה להאריך חיים. הדרך תמיד היא לחשוב בכיוון החיובי מה אני צריך לעשות ואיך להתקדם למרות החששות שלי, ולא להתבונן בחלקים הפחות טובים שלי, וזה גם מה שיעזור לי להתגבר על זה בהמשך.

אין לי ספק שעם הכוחות שיש לך והרצון לעשות את הדבר הנכון עבורך, יהיה לך גם את הכוחות להתמודד עם האתגר הזה בהצלחה, בברכת " וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך…"

יוחנן

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

ללכת לטיפול? או לוותר עליו?
הייתי הולך בעבר לטיפולים פסיכולוגיים וזה עזר לתקופה ואז הולך שוב לפי הצורך. בעקבות משבר זוגי כלשהו שהיא בחרה לפעול בדרך מסוימת וכפתה עלי טיפול וכשדיברנו על זה היא רק אמרה שמעכשיו עולים על דרך המלך ואני יהיה בעל ואבא בריא החלטתי שעד כאן.זה לא מגיע לה. לא מגיע לאשתי...
איזה טיפול יעזור לי עם הפוסט טראומה?
עברתי פוסט טראומה בבית של הורים רבים שהתגרשו כשהייתי בת 14 . חווה נתק מעצמי ומהרצונות שלי האמיתיים . מרצה הרבה . מודעת לרוב הקשיים בתהליך של שידוכים כבר שנים לא מרוצה מהתפקוד בעקבות מחשבות ורגשות קשים ומייאשים . אני רוצה ליצור מציאות אישית חיובית עם חווית הנאה והגשמה עם...
יתכן חיבור לתורה ומצוות מתוך שמחה?
גדלתי בסביבה קשה מאוד ורווית סבל, שכללה פגיעה וטראומה. באותן שנים חשוכות, המפלט היחיד שלי והעוגן שהחזיק אותי בחיים היה הקשר עם ה' יתברך. נאחזתי באמונה ובתפילות בכל כוחי. כשהתבגרתי, הצלחתי סוף סוף להכיר בכך שהמצב סביבי היה רע ולא נורמלי, למדתי לשים גבולות והתרחקתי משם כדי לנסות לחיות חיים...
יש בחירה למי שיש לו הפרעת אישיות?
  כתבתי פה לפני מספר שנים וקיבלתי תשובה מיוחדת ומקיפה. תודה על כך. היום יש לנו יותר ידע ב"ה על מה שקורה בבית, ובעלי אובחן  שחור על גבי לבן בכמה הפרעת אישיות, כאשר הפסיכיאטר כתב אבחנה מבדלת  בנוסף, OCD ודיכאון. השאלה שלי בעבר עסקה בעניין הספק שהיה לי לגבי אהבתי...
אמא שלי כועסת ומניפולטיבית ואני מפחדת ממנה
מאחר והתייעצתי אתכם בעבר כמה פעמים וזה ממש עזר לי! אני מרגישה בנוח לשאול שוב. אני בת 35 רווקה, גרה עם הורים, הקטנה במשפחה. העיסוק שלי  הוא בייעוץ חינוכי משכך אני מכירה את עולם הנפש מקרוב, וכן הייתי בטיפול תקופה ארוכה, ואני מודעת ומודרכת וכו בשנה קודמת היה לי קושי...
טיפול עצמי על ידי כתיבה זה אפשרי?
אני בת 22.  החיים שלי נראים די רגילים וטובים. אני עובדת, מתפקדת וברוך ה' מצליחה. אבל מבפנים זה סיפור אחר לגמרי. יש לי מחסום ממש רציני בכל מה שקשור לאנשים, במיוחד בקשרים קרובים. אני פשוט לא מצליחה לסמוך על אף אחד. אני חושבת שזה קשור לזה שכשהייתי ביסודי היה לי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן