שלום לך שואלת יקרה מאד!

האמת ששאלת שאלה טובה ממש, מצוינת אפילו…

אנסה ממש לענות כמיטב יכולתי, וכולי תפילה שאכן אהיה השליחה הטובה לסדר-לך ולי ולעוד כמה אנשים על הדרך- את המחשבות.

ראשית, יש לציין שתקופת השידוכים היא תקופה מאתגרת. ממש. את מודעת פתאום לכל מיני מושגים חשובים, נכנסת להגדרות ותתי הגדרות ושאיפות ושמועות ו… ולפעמים זה אפילו מרגיש כמו מסחר- הניסיון לקנות את הטוב ביותר, ובתשלומים הנוחים ביותר עבורי:)

בואי נתייחס רגע למושג של הגדרות: אני מאמינה שאת יודעת שהעולם הוא לא שחור-לבן, ואפילו לא רק אפור. יש אינסוף צבעים וגוונים באמצע, ובעיניי, לפחות, זה מה שיוצר את העולם המעניין והמרתק שבו אנו חיים.

הגדרות עלולות להיות שדה מוקשים. במיוחד אם הן נחרצות וחד-משמעיות ובקול נחרץ ממש… למה? כי כאמור העולם מורכב ממנעד רחב של אנשים, ולומר על מישהו באפן חד משמעי שהוא 'רק יישב וילמד' זו אמירה קצת (הרבה) יומרנית. החיים בעצמם הוכיחו…

אז מה? לא להאמין לאף שדכן או שדכנית מהיום ואילך?! אין צורך להיבהל… צריך פשוט לפתוח את הלב, ולנסות לראות קודם כל את האדם שמולך,כבן אדם. לא כ'עילוי' או 'מתמיד' או 'שטייגעניסט' או השפיץ והעיפרון הכי חד בקלמר ועוד כהנה וכהנה…

פשוט לחפש פרטנר-שותף- לחיים.

יכול להיות שתחליטי שאת מעדיפה שלא 'לשמוע' על הצעות של בחורים שכבר עכשיו יצאו לעבוד, ייתכן ותעדיפי כן להיפגש עם מישהו שעדיין בתוך החממה הישיבתית, ומשם והלאה תצמחו לכם ביחד. ברור שמותר וכדאי ואפילו צריך לבחון שיקולים של: מה הכי חשוב לי בבן-זוג? מהם הקוים האדומים שלי? על מה כן אהיה מוכנה לוותר/להתגמש?

לבוא פשוט ב'ראש פתוח', אבל יותר מכך בלב שמוכן לקבל.

את ממש יכולה להעביר את זה לפסים מעשיים- אולי לכתוב לעצמך ממה כן נהנית בפגישה הקודמת? מה בעיקר דיבר אלייך? למה הרגשת יותר בנח עם פלוני מאשר עם אלמוני?

אם תצליחי לדייק לעצמך את הרגשות והמחשבות שלך, אין לי ספק שזה יהדהד גם לצד השני, וממילא תצליחו לבדוק האם יש ביניכם שפה משותפת, האם יש איזשהו בסיס לחיבור, ומשם בעז"ה כבר יהיה קל יותר להמשיך.

אל תצאי בהצהרות פומפוזיות, וגם אל תערכי רשימות-מכולת. פשוט תהיי את. תביאי את עצמך ואת האמת שלך ותגלי מה ממתין לך מעבר לדלת.

בתפילה שיאיר לך ד' את דרכך בשביל היפה הזה שנסלל לך עכשיו, ותבשרי בקרוב ממש בשורות טובות!!!

איתך בתפילה, וכאן לכל שאלה

לאה