דלג לתוכן
האישה פתחה לי תיק גרושין ברבנות בטרם לזה פניתי ליועצת זוגית מומחית באופן עצמאי הפכתי תעולם ליזום שלום בית אך האישה נעולה לגט בלי הסבר הגיוני מלבד טענותיה לא אוהבת אותך יותר לא מאמינה שתשתנה ורוצה ליחיות לבד יש לנו 3 ילדים מדהימים ואין לי שום דרך לשכנע את האישה לבוא לטיפול מה כבר ניתן לעשות עם דבר כזה
שלום רב,
בשאלתך אני מזהה כאב רב על המבוי הסתום אליו נקלעתם. שאלתך מציגה טפח ומסתירה טפחים ולא ניתן לדעת, ללא פרטים נוספים, כמה זמן נמשך המצב העגום ביניכם, על רקע מה בחרה אשתך לפתוח תיק גירושין, מה היה מידת הסבל שלה ושלך שקדמו לאותו צעד קיצוני אשר נעשה בדרך כלל באין ברירה.
כמו יתר השאלות הנוגעות לעניני גירושין, רצוי ומומלץ להתייעץ עם עורך דין או טוען רבני הבקיא בדיני משפחה ולהתייעץ עימו. מהעובדה שפנית לאתר, וגם מ'הצליל' המתלווה לשאלתך הנני מבינה שאתה מחפש פתרונות שישיבו את השלום למעונכם ותחזרו לחיות באהבה ובשלום בית יחד עם ילדיכם המשותפים והאהובים.
העובדה שצד אחד מרגיש שהוא סובל, עד כדי שהוא נוקט בצעד כה קיצוני, כשמנגד הצד השני אפילו לא יודע לזהות מדוע (ומנקודת מבטו זה נראה כאילו אין לצעד זה 'הסבר הגיוני') מעלה תהיות רבות על רמת התקשורת הקיימת ביניכם. או שהנך יודע בעומק ליבך מה גרם לה לעשות זאת, ואיזה 'סבל' עבר עליה, או כמה פניות מצידה אליך בתחומים שונים לא נענו על ידך, או לחילופין, הטענה אכן נטענת בתום לב, ואז שוב מתעוררת שאלה הכיצד זה יתכן שבמערכת זוגית, מישהוא מהצדדים סובל, מרגיש כי אין עתיד לנישואין, וכי לא ניתן להמשיך כך יותר, בעוד לשני אין מושג על כך, והוא בטוח שזהו צעד פזיז שנעשה מסיבות וטענות לא הגיוניות.
נישואין הן כמו 'ריקוד'. פתגם עממי קובע ש'צריך שניים לטנגו'. גם אם צד אחד ירקוד במרץ ולפי כל התנועות המדוייקות, כל עוד השני לא ישתף פעולה, הרי שאין פה ריקוד. כך גם בנישואין. צד שלא משתף פעולה, (וכפי שאמרתי לעיל, יש לתהות מדוע) הרי שעם כל הרצון הטוב של הצד השני, לעיתים אכן המצב הינו בלתי הפיך.
לאור העובדה שהנך חי בערפל בנוגע למניעי אישתך, עובדה המלמדת כפי שאמרתי על רמת תקשורת דלה ביניכם, שיתכן ונמשכת כבר תקופה ארוכה מאד ורק כעת היא מוצאת את ביטויה בצעד מעשי קיצוני, הייתי ממליצה לך ללכת ליועץ נישואין מקצוען לבדך. לברר עימו במידת האפשר מה החלק שלך בסיפור הזה ובמצב הזה, לקחת אחריות על החלק הזה (גם אם יש לאשתך חלק בלתי מבוטל בהתדרדרות, אך כעת הזמן לבחון מה אתה יכול לעשות רגע לפני יציאת הרכבת מהתחנה) לבדוק איפה אתה יכול להשתנות ולשנות, אלו פעולות אתה יכול לפעול כדי להוכיח לה שאכן דברים בעתיד יראו אחרת, ואיך לשדר לה כי הנך מודע לקשיים שלה במערכת הזוגית, מבין כיצד אתה גם תרמת להתדרדות המצב והקשר ביניכם, ואלו פעולות יש לעשות כדי להוכיח לה שאם אך תאבה לתת לך נסיון נוסף, היא לא תצטער על כך, ותקוותה לשינוי לא תיכזב.
במידת הצורך פנה אלי ואתם לך טלפון של מטפל/ת זוגי/ת שעשוי בכמה שיחות אישיות לסייע בידך לקרוא את תמונת המציאות העומדת לנגד עיניך באופן מדויק, ולפעול לפיה באופן מיטבי.
לעיתים, רק כאשר צד נוקט בצעד משמעותי של שבירת כלים (עוזב את הבית, פותח תיק גירושין) הצד השני מתעורר להבין שאכן המצב הוא חמור מכפי שחשב. אני מאחלת לך מכל הלב, למען שניכם ולמען ילדיכם, כי צעד זה שנקטה אשתך, יהיה כמו שטף של מים על הראש, שלעיתים מתעוררים ממנו בבהלה, מבינים כי מה שהיה לא יהיה עוד, והוא זה שיוצר את המוטיבציה לשינוי אמיתי מתוך הבנת חומרת המצב ולקיחת אחריות אישית עליו, מבלי להאשים דווקא את הצד השני ביצירתו.
אני מאחלת לך כי 'מעז יצא מתוק' והמבוי הסתום אליו נקלעתם, יוביל אותך , ובעקבותיך גם את אשתך, להבין כי גירושין זהו צעד קשה בעל השלכות כבידות ומחירים אישיים גדולים, וגם בניית בית חדש כרוכה במאמצים כבירים ובעבודת המידות מתמשכת. על כן, לשני הצדדים מוטב להשקיע אנרגיות אלו בבית הראשון אשר בנו יחדיו עם ילדיהם המשותפים.
כמו שאמרתי, זוהי הסיבה וגם הזמן ללקיחת אחריות אישית על המצב, לראות איפה אני צריך ויכול להצילו, ולא איפה השני טעה וצריך לתקן את דרכיו.
אחר שאתה זה שפנית לאתרינו, אני ממליצה לך להשקיע בכיוון זה, במידה ועדין אתה חש כי לא אבדה תקווה לשינוי.
ורדית
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
תגובה אחת
אני אשה שחווה את אותו הדבר עם בעלי. ובא לי לפתוח לו כבר תיק שיבין מה הוא מפסיד בכך שהוא לא משקיע בקשר