שלום לנשואה באושר

שאלתך הכנה והמרגישה לקחה אותי למסע בזמן של ימי נישואי הראשונים. אז שאלתי את עצמי השכם והערב- עד איפה ? עד איפה למען השם נכנסת ההלכה לתוך החיים? .אהבתי מאוד את מצוות הטהרה אך התקשיתי ,באמת נוקבת עם ריבוי הפרטים ודקדוק העינינים ,וכל יום מן השבע ,כמוך, התארך לי עד לאין קץ.

מחשבות מסוג הזה -הן כמו רכבת משקשקת שיכולה להביא לשני יעדים שונים בתכלית.

היעד הראשון הוא רובוטיזציה של כל העסק-"אני עושה כך כי ככה וזהו". מה שקראו חזלי"נו-מצוות אנשים מלומדה,  מצווה שאין בה לא טעם ולא לחלוחית .

התחנה הנגדית שאפשר לעגון בה מתוך תחושתך הנשית והחיה-היא חיבור אמיתי ופנימי למצוות הטהרה ולמצוות בכלל.

זהו מסע ארוך ומאתגר של הבנה שכלית והתגבשות רגשית סביב היותינו עבדי השם בעולם חמרי שדורש סיפוק מידי ואינו מוכן לשהות על מנת לזקק את ההנאה לכלי עמוק שיש עימו גם טעם ומשמעות.

יכולתי לכתוב לך כאן כמה מצוות הטהרה משמרת לאורך זמן(הרבה אחרי שנה וחצי של נישואים טריים) את התשוקה ואת הקשר בין שני  אנשים עיפים ושחוקים.

עוד יכולתי לתת לך סימנים במספר שבע שהוא מספר יהודי בעל משמעויות של שלמות והרמוניה בטבע.

ועוד יכולתי-לתת מסה הלכתית על כך שבימי המקדש ,נשים אכן היו נטהרות אחרי שמונה ימים ,ומאז שחרב הבית ואבדו היכולות ההלכתיות לקבוע את ההבדלים בין טומאת נידה לטומאת זבה ,תיקן רבי זירא שכל הנשים תטבולנה לשבעה ימים נוספים. לאמר לנו שמלכתחילה אכן קבע הקב"ה בתורתו פסק זמן קצר יותר אולם הגלות שהחשיכה את זוהרינו האריכה לנו גם זאת.

אבל לא אאריך בכל אלו. אני רוצה לחשוב עוד מחשבה על הנושא הזה. כמו גם על שאר המצוות וההתחיבויות שאנו נוטלות על עצמינו כנשים יהודיות.

הרב סולוויצ'יק מתאר את איש ההלכה כאדם נלחם ונאבק. לעיתים יש נטיה לצייר את שומר המצוות ככזה המתענג על זיו השכינה עד אין קץ וכל הליכותיו מרופדות בשושנים של  שמחה ושלמות. אבל זוהי התעלמות ממציאות החיים הנפשית שאת (כמו נשים רבות אחרות)מתארת בכנות פשוטה.

נכון, יקירתי, זה באמת קשה. וארוך, ומלא פרטים ופרוצדורה, ויש געגוע וכל שקיעה(לא רומנטית בעליל…) שמסיימת עוד יום  מן השבעה מתבוששת מלבוא.

ולצד הקושי ,ומתוכו פועמת ידיעה ,שיש כל הזמן לתחזק ולטפח  ,שאת שייכת לעם נבחר שקיבל על עצמו תפקיד היסטורי כביר ו ק ש ה של ייצוגו של בורא העולמים פה בעולם הזה. שבעולם שמתפרק מכל משמעות ומחויבות וממילא הופך למנוכר וחסר תקווה ,את נאבקת בחרוק שיניים ובהלמות לב למען רעיון גדול של קדושה ושל חיפוש אחר מי שאמר והיה העולם ,והחיפוש הזה הוא בסופו של דבר בפרטים הקטנים, בגוף השוקק, בספירה העקבית ,בטכניקה ההלכתית ה"יבשה".

זו בחירה לא פשוטה כלל ועיקר, זו דרך ארוכה השמורה למיטיבי לכת שיש להם נ"צ ברור וגבוה בזמן שכל החבר'ה (טובים ונפלאים ככל שיהיו…) משתזפים ברביצה כיפית על החול…

יקירתי, פתאום זה בא. אחרי שנים של התמסרות נחושה לרעיון, כשכבר יש פתאום ילדים בתמונה והסיפוק הפיזי  קצת מתמלא ונרגע(אינה דומה אנרגיה מינית של תחילת הקשר לחיבור עמוק של המשכו) כשהנשמה מבינה שיש עבר והווה ועתיד והמאוויים הגדולים מתרכזים פתאום בדור ההמשך ובתחושה פנימית של משמעות בחיי ,או אז אפשר פתאום להבין מה היה בכל ההתמסרות והויתור .

אין לי לתת לך איזו תובנת קסם או עצת פטנטים מחכימה.

אני יכולה לכתוב לך מתוך נסיון חיי הצנוע והנאבק שיש שכר לעמל ההמתנה הזה ואיני מתכוונת לשכר העתידי המובטח בעולם הבא.. יש שכר נפשי ,רגשי ורוחני שצומח לאט לאט מתוך עידונה של התשוקה בידיעה שאת בוחרת להשתייך לקבוצת איכות מצומצמת שנוטלת על עצמה את מלאכת העברת המסורת הנצחית . שקמה כל בוקר בצניעות ובענווה לתקן עולם במלכות שד-י.

מרטין זליגמן היה הנשיא הapa-האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה  הוא עשה מהפך גדול בפסיכולוגיה האמריקנית כאשר ביקש לצמצם את העיסוק בחולי ובדיכאון ולהרחיב את המחקר על הגורמים לאושר ולהצלחה בחיים .

מחקריו העמוקים מדברים על כך שהנאות אינן מצליחות לגרום לנו לאושר של ממש אלא רק לרגיעה זמנית, משמעות לעומת זאת מייצרת תשתית נרחבת לחיים של שלמות רגשית ושמחה.

את ספרו הנפלא הוא מסיים כך: "החיים הטובים מורכבים מהפקת אושר  משימוש בחוזקותיכם…חיים עם משמעות מהווים נדבך נוסף ואם אלוקים מגיע בסוף הרי שאלה חיים מקודשים".

אצל כל מי שמתכוונן לשמור על הלכות טהרה נמצא אלוקים, לא בסוף, אלא באמצע ולעומק במצרי האיפוק כמו גם בחדוות ההתאחדות.

מדוע שבעה ולא שלושה?-אני מזמינה אותך לצאת למסע ולקרוא, לעיין להחכים במשמעות השבע.(עדיף שתלמדי לדוג מאשר שאבשל לך איזו קציצת דג אפורה, הלא כן?)

אם תעשי זאת מתוך הידיעה שהקושי הזה הוא בנין אב לחיים של אמת נצחית ומשמעות עמוקה שאין לה תחליף בשום הנאה פיזית מרוכזת ורבת זיקוקין ככל שתהיה – הרי שמובטחת לך שמחה גדולה.(לא ,לא גן של וורדים, על זה לא התחייבתי בכלל.)

מאחלת לך שעבודת הברור המרגשת שלך תמשוך אל הקשר בינכם שכינה, משמעות ועונג גדול.

אתי

[email protected]