יקרה.

ראשית – רוצה רק לומר לך כל הכבוד.

נשמע שעברת מסע בחיים, לא קל ולא פשוט, של נישואין שלא היו טובים לך, ומתעלללים (וזה עצוב, וזה כואב!) עם לידה, וגרושין ועכשיו בשידוך. כל זה רק ממה שכתבת, ואת ראויה לכל כך הרבה הערכה על כך, את מן השורדים, כך נשמע ולאנשים מסוג השורדים יש כוחות מופלאים להמשיך ולצמוח, בעזרת השם. שנית, את באה, ושואלת, מודעת לעצמך ולחששות הטבעיים שלך ובאה לבקש עצה.

היות ואינני מכירה אותך כלל, וגם לא כתבת פרטים, התשובה שלי הינה באופן הכי כללי שיש, מן שער כזה לדרך עבורך, בסדר?

פעם, דיברתי עם אישה מאד יקרה, שהתגרשה אחרי נישואים טראומתיים מאד, ובנתה בית חדש, מדהים ואיתן. שאלתי אותה מה הסוד, ומה העיצה שיש לה לספק לנשים שעברו מסעות כאלו בחייהן. והיא ענתה לי בצורה חד משמעית "לכו לייעוץ, אל תוותרו על זה, זה הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות עבורכם ועבור הבית שלכם. יקר? יקר. עדיף לשלם לייעוץ טוב מחיר של חדר, כדי לבנות בית".

מאד התרשמתי מהדברים שלה, רק מהנימה החד משמעית קצת מסתייגת, בתנאי אחד – לכו לייעוץ טוב, אמיתי, מיטיב, כזה שתרגישו בו מכובדים, קשובים, שיש לכם מקום ויש לו גבולות, כזה שתרגישו שהוא הן אנושי מאד והן מקצועי מאד.

אני חושבת, שזה אחד ההדגשים לשים אליהם לב בתקופת השידוך – האם הוא מוכן להתייעץ? לשאול? לבקש עיצה, לקבל תמיכה מאיש מקצוע? האם הוא קשוב לאחר? דומני, שיש לכך חשיבות רבה מאד.

הדגש נוסף נמצא בבחינה העצמית. מה הנישואין הקודמים באו ללמד אותי? אתן לך דוגמא. יש למשל אישה מאד טובת לב, מסורה ואוהבת עד בלי די, שבעלה למד לנצל אותה, לרמוס ולהשפיל. אישה כזו, בבואה לנישואין שניים, תצטרך ללמוד לשים גבולות מאד ברורים, להשמיע קול, לעצור, להיות קשובה מאד לעצמה, לפני שהיא קשובה לאחרים.

אישה אחרת, תצטרך ללמוד להפך, להיכנע, להקשיב לאחרים, לתת להם מקום וכבוד, כדי שיכבדו גם אותה.

הגר"ח וולבא בספרו "עלי שור" כותב, שהתכלית לכל עבודת האדם, היא "דעת עצמנו" כלומר- להכיר בכוחות שמניעים אותנו, ורק אחרי הכרות פנימית כזו, לדעת על מה לעבוד וכיצד. יש מי שיצטרך ללמוד להיות עניו, ויש מי שיצטרך ללמוד להיות קצת גאה בעצמו. לכל אחד דרכו שלו, וכדי לדעת באיזו דרך לצעוד, צריך, ראשית כל , להכיר את עצמנו אנו.

להכיר את עצמנו על ידי שיח קרוב וכנה עם חברה טובה, או על ידי הליכה לדמות מקצועית מטפלת, כדי לבדוק, להכיר, להקשיב לנו ולאן אנחנו צריכים להמשיך ולצעוד, להמשיך לעמול…

מעבר לכך,

מעתיקה לך דברים, מתוך כתבה שהתפרסמה בעבר בעתון "בתוך המשפחה" על נשים שחוו שני אובדניים של בעלים בחייהן, ונישאות בפעם שלישית. אולי זה יוכל לתת לך נקודות מבט נוספות.

"דר' רונית לזר, עו"סית קלינית ומדריכה פסיכואנליטית בכירה, מסבירה על מה שקורה בפנים:

"את הרגע הכי ראשוני שלנו עלי אדמות, בעצם הלידה – אנחנו עוברים מתוך טראומה. היציאה: ההפרדות הכואבת מתוך מקום בטוח, עוטף ומגן לעולם שבו צריך לנשום לבד, להיות מוזן על ידי מאמץ, לספוג אור ומגע לא מתואמים, כל אלו נחווים כטראומתיים עבור הרך הנולד.. מה שבכל זאת שמאפשר את החיים לאחר הטראומה הזו, זהו אותו יצר הישרדותי יצירתי שרוצה להתהוות. לקום. לחיות. נראה תינוקות שנקברים תחת מפולות באסונות טבע, נראה אנשים שצולחים צונאמי והרי געש, בזכות אותו יצר חיים, שהוא זה שמאפשר לנו לייצר בחיינו וליצור – לכתוב, לעסוק באומנות, לבשל, לתת מעצמנו אל השני.

"אדם שחווה אובדן, ובמקרה הזה – אפילו שני אובדנים חוזרים על עצמם וקשים, והוא עדיין מבקש לבנות ולייצר תיקון, מעיד על עצמו שיש בו את אותה חיות, את אותו דחף ורצון לחיות ולשמר את התקווה ואת הניצוץ למרות הכל. אישה שנכנסת למערכת זוגית שלישית, לאחר שני אובדנים, מגיעה מתוך אותה אמונה בסיסית שמגיעים לה חיים, שמותר לה לחיות עם אדם קרוב, בזוגיות טובה, עד שיבה. יש בה את אותו משהו שרוצה להתהוות ולפרוח, לתת ולקבל, יש בה את כח החיים הגולמי הזה.

"אם הייתה סביבה טובה ומספקת להכיל את הרגשות והבילבול סביב אובדן, הרי שיש לאחר מכן את המוכנות להיכנס שוב להתנסות מחודשת, על אף, שאולי, היא תהיה שוב כרוכה בכאב. כמו אישה שמוכנה ללדת שוב לאחר שישבה על משבר וחוותה את ה"חיל כיולדה " במלא עוזו, בזכות אותו כח חיים שמפעם.

יחד עם זאת, למערכת של אחרי אובדן, ויותר מכך, לאחר שני אובדנים, יש את החוויה של "חזקה". וזה קורה עוד יותר לאחר אובדן שני, שבעצם זה שחוזר על עצמו, הוא, בנוסף, מחזק גם את אותם רגשות של אותו אבל ראשון. מעצים אותן בנוסף לאבלו הוא. מלבד זאת, יש את התחושות של האשמה ("בגללי הוא נפטר" "אני אישה לא טובה מספיק" "אני לא מצליחה ליצור מערכת יחסים") פחד ("הוא נוסע בכביש המהיר" "יש לו נקודת חן חשודה" "הוא לא מתייחס אלי כמו שצריך") החל מחוויה של "הכל תלוי בי" והמשך בחוויה של הכחשה מוחלטת של חוויות הקשר הקודמות. מן רצון שכזה לפתוח דף חדש, בעוד זה הקודם – נעלם ואיננו, מתוך רצון ש"שום דבר לא יתערבב". חשוב לדעת, שמחיקת העבר איננה אפשרית וגם לא בדיוק מומלצת. מערכות היחסים והקשרים שלנו משלבות בתוכן מערכות קודמות. ההכרה בכך היא חלק מהתהליך. חלק מלהיכנס לאותו 'חדש', הוא לא להכחיש את ה'ישן'. ההתנסויות הקודמות עשויות להבשיל את האישיות, להעשיר אותה, לעזור לה להיות יותר יציבה ומודעת.

"מאידך, ישנה אפשרות נוספת. לאחר אובן, אנחנו חווים פעמים רבות אידיאליזציה. מן תחושה שהכל לפני כן היה מושלם ואידיאלי, למרות שייתכן מאד שגם באותה מערכת אבודה היו קשיים והיתקלויות. גם זה עלול להעיב על הזוגיות החדשה הנירקמת, וגם כאן, כלל הזהב הוא – מודעות. ככל שנהיה מודעים לאותם מניעים שמנהלים אותנו, נוכל אנחנו לנהל אותם.

"באופן כללי נוכל לומר, שלהיות מודעים לחוויות הריגשיות, להכיל אותן ולהבין שאם יש משהו מוקצן, זה לא תמיד קשור לחוויה הנוכחית אלא לזו קודמת, יוכל להועיל למערכת החדשה הנארגת.

"תחושות, כמו אמון ודחיה, נטישה וקורבנות – שאישה חוותה אותן בשתי מערכות יחסים, הרי שעליה כבר לדעת את ה'טכניקה', ולעשות איתה עיבוד ועבודה. היא נכנסת עם תקווה שיהיה אחרת, מסתבר שהיא עשתה את אותה עבודה פנימית שנדרשת, ראתה את החלקים שלה בקשר הזה, ונכנסת לקשר מתוך מקום מודע יותר ובשל. ואם התפיסה היא של "מה שהיה הוא שיהיה", חווית ההכחשה של בת יענה או של "זה המזל שלי, מה לעשות" אז למה שזה בדיוק לא יתגשם?

"אבל לפני הכל חשוב לזכור, שבאופן טיבעי – ארוע טראומטי פוגע באותה חיות והתחדשות, ובזמן הראשוני של האבל והאובדן האדם משקיע את כל כולו באובייקט שאבד, יש חשש טיבעי לחלוטין להיכנס להתנסות מחודשת. עם חלוף הזמן והעיבוד חוזרות יכולות החיים ומתחדשות, חוברות לייצר החיים הטיבעי והמולד.

ואז יש גם את הרצון והמשאלה להגיע לתיקון. בכולנו יש את החלק שרוצה לתקן את הכשל. ההתבוננות בדפוסים ובהסטוריה, היא זו שמאפשרת את התיקון, כמו אותו ילד שבונה מגדל קוביות והוא שוב ושוב מתפרק לו, כי את הקוביות הקטנות הוא שם למטה ואת הגדולות למעלה, מה שגורם למגדל לאבד את שווי המשקל. אם הילד יתבונן ויבחן את הדפוס של הבניה שלו שמוביל לכשל, יש סכוי לתיקון וחידשו אמיתי, יש סכוי לשוב ולפרוח".

ולסיום – מקווה שנתתי מעט כיוונים, מייחלת שתמצאי אותך בקשר בריא, תומך, אוהב, ככה. כי מגיע לך.

ואם צריך, אני כאן.

תמר ע.

[email protected]