The Butterfly Button
רוצה את הטוב והמתאים!

שאלה מקטגוריה:

שלום, תודה על האתר המדהים הזה ועל כך שיש אפשרות לשאול כל שאלה שמתבקשת ולקבל מענה הולם. תודה.
אני בחורה בשידוכים ונפגשת יחסית הרבה. לא מזמן נפגשתי עם בחור טוב ומתאים לי מאוד, אומנם אנחנו הפכים אבל משלימים ומתאימים.
נהננו מאוד מאוד וזרמנו על אותו גל מבחינת דעות והשקפות וכו…
מה שקרה שאני רציתי מאוד להמשיך ותאמת שגם הוא רק יש איזו שהיא נקודה מבחינת התאמה בלבד שהוא חושב שזה מידי בשבילו.
תאמת שגם אני התלבטתי בדיוק באותה נקודה בהפוך.
אבל אחרי מחשבה הגעתי למסקנה שזה אפילו טוב בשבילי.
מה שקרה שהוא כרגע הוריד למרות שפירגן מאוד וכו…. ואמר שמבחינתו כלום לא סופי.
אם בהמשך וכו…. הוא יחליט שכן ואני יהיה פנויה אז…
וכרגע אני מרגישה שאין לי הרבה טעם להמשיך ולהיפגש. גם ככה לא קל למצוא בחור עם כל הנתונים מכלול של אישיות שמורכבת מסגנון, השקפה, אופי וכו… שיתאים.
אז מה עכשיו?? להמשיך למרות זאת. אין לי את הכח לאסוף את עצמי ולהמשיך להיפגש.
וגם יש לי תקוה שאולי הוא…
מה אני אמורה לעשות???
להתנתק למרות הכל ולהמשיך? לתת לעצמי קצת שקט והפסקה למרות הגיל והשעון שמתקתק? או פשוט לחכות????
אשמח לקבל איזושהי תשובה… משהו….
תודה!

תשובה:

שלום לך יקרה,

את בתקופה של טלטלות רגשיות. הציפיות, המחשבות, החששות, והרצון להגיע כבר אל "היעד" הם מתישים מאד.

פרטת שני דברים עיקריים שכואבים לך:

הבחור הספיציפי הזה גרם לך לשברון לב מסוים.

את מותשת באופן כללי מכל העליות והמורדות של תקופת השידוכים.

דבר ראשון – קבלי את הערכתי הרבה על עצם הגישה הכל-כך בוגרת שלך: את לא מחפשת תירוצים ולא מנסה לעשות את הדבר הקל, אלא לעשות את הדבר הנכון ומתלבטת האם "הדבר הנכון" הוא לקחת הפסקה ולנוח, או להמשיך להיפגש (כשליבך עדיין כאוב).

תראי יקירתי, אף אחד לא יכול לענות על זה במקומך, אבל כן הייתי רוצה לומר שלושה דברים:

בעיני, זה לגיטימי לצאת להפסקה, השאלה באיזה אורך: יש הבדל גדול בין הפסקה של שבועיים להפסקה של חודשיים, או הפסקה של חצי שנה… לצאת להפסקה "עד שתתאוששי ותחזרי לעצמך" זה לא בריא ואני משווה את זה למחלה רגילה בה, כידוע, מי שמבקר את החולה "לוקח שישים מחוליו". למה? איך? אחת התשובות היא שהמבקר מסיט את המחשבות של החולה מהכאב והחשיבה המתחדשת מסייעת גם לריפוי הגופני. אני חושבת שלהישאר עם מחשבה "תקועה" בשידוך ההוא – לא תקדם אותך מבחינה נפשית או מעשית. הגיוני שאת צריכה מנוחה קצרה אבל אל תאריכי אותה מעבר למינימום הנדרש. נכון שלא קל ולבוא בלב מתרונן ונקי לפגישה כשאת עדיין לא שלמה עם העבר, אבל זה עדיף מאשר לשבת ולחשוב "מה היה יכול להיות אם, אילו וכאילו" ולדשדש בתוך ביצת העבר שאינה באמת מקדמת אותך.

את חייבת למצוא ולהבין מה נותן לך כח. כרגע את במצב שה"בטרייה" לא טעונה במלואה. את חייבת לברר איך ניתן להטעין אותך בכח? אולי התנדבות? אולי טיול? מה ממלא את המצברים שלך? עשי רשימה של דברים שעושים לך טוב ונסי לבצעם. עשי רשימה של אנשים שמעצימים את האופטימיות שלך ונסי לקבוע איתם פגישות.

לא קל להתמודד עם שברון לב אבל לפעמים דווקא בגללו מגיעים לבשלות אמיתית והבשלות הזו הרבה פעמים מעלה אותנו לדרגה שאנחנו רוצים. לא רק מבחינה רוחנית, אלא בעיקר מבחינה טכנית היא "מעבירה אותנו לשלב הבא במשחק".

בעזרת ה' עוד יבואו בקרוב ימים אחרים, מלאים רק טוב, בהם התקופה הזו תראה לך כמו חלום רחוק ומעורפל.

מאחלת לך המון הצלחה

ומעריכה מאד

יעל

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

זו הבחירה הנכונה בשבילי?
אני בחור רווק בן 26, עברתי דרך ארוכה בשידוכים… כבר מגיל 20 התחלתי ומדובר ב6 שנים ארוכות מאד.. לאחרונה יצאתי עם בחורה במשך מספר שבועות, ולאחרונה עצרתי את הפגישות כי הרגשתי שאני מסתבך עם הספקות של עצמי ומתקשה להגיע להחלטה. ניסיתי להתייעץ ובאמת שמעתי כל מיני תובנות חכמות ועדיין מסתבך.....
קשה לי להגיד לא לבחורים בשידוכים
אני בחורה בת 23 חרדית מוכשרת יפה חברותית, בית טוב,איכותית ,בוגרת ויודעת מה אני מחפשת אני שנתיים בשידוכים ויצא לי להיפגש עם עשרה בחורים ואת חלקם הורדתי אני אחרי פגישה אחת הסיבה שאני פונה פה זה סוג של מחשבות ומצפונים שאין לי מושג מה המקור שלהם שאולי לא נתתי צאנס...
אני לא נכנסת לתבניות- אז איך אמצא שידוך?
אני בת 20 ממשפחה חרדית שמורה קלאסית. בקהילה שלי משייכים אותי בתור "פתוחה" בגלל שאני לא חרדית קלאסית בעיניהם. אני בחורה מאוד עמוקה וחושבת על החיים, לא לוקחת אמונות וערכים מובן מאליו אלא חוקרת ומגיעה לתשובות בעצמי. אני כל הזמן בלימוד וחיזוק האמונה, גם בתקופות קשות יותר שהלב פחות מרגיש...
קשר עם ההורים בגיל ההתבגרות
אני בכיתה יב, . לצערי הייתי בשנים קודמות בקשרים עם בנים. ההורים שלי לקחו את זה קשה, בהתחלה על ידי צרחות, איומים ובלגנים אך לאחר שהתחלתי ללכת ליועצת, מטפלת אני מרגישה שעברתי תהליך טוב עם עצמי. כרגע אני ממש לא בשלב של לדבר עם בחורים סתם ככה. האנשים הבוגרים שסביבי-...
מחשבות על נישואין מעלות בי רתיעה ופחד
תודה על האתר המדהים הזה אני בת 20 כמעט ואחת כבר תקופה של למעלה מחצי שנה שאני בתהליך טיפולי כדי להוריד התנגדות ופחד מנישואין. ב"ה פחות או יותר ההתנגדות הכללית ירדה אבל יש עדיין דבר אחד שמציק לי אני מפחדת ממגע אולי מפחדת זאת לא המילה אולי יותר נגעלת כשניסיתי...
מי תרצה להתחתן איתי?
אני חרדי רווק בן 28 יצא לי להיפגש עם מספר בנות לא מועט והתחושה שלי שבנות מאוד שיפוטיות ומאוד מפליגות בחלומות והמשאלות שלהם מעבר לפורפורציה…. יש להם דרישות שהן בעצמן לא עומדות בהן [ הן רוחנית והן כללית] וזה ממש מעיק והאמונה שלי שאני אמצא שידוך מאוד נמוכה בגלל זה…...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן