The Butterfly Button
קשה לי מאד בישיבה! מתגעגע הביתה!

שאלה מקטגוריה:

בא' באלול התחלתי שיעור א בישיבה גדולה. וקשה לי מאד מאד!
בישיבה קטנה הייתי בלי פנימיה וחזרתי כל יום הביתה. כנראה אני "ילד של בית"..
בישיבה התנאים ממש לא נוחים. מיטת קומותיים. ששה בחורים בחדר, לפעמים קר מדי/חם מדי, האוכל לא טעים בעליל ולא מספיק.
קשה לי נורא!
איך אני אשרוד פה כמה שנים? זה נראה לי בלתי אפשרי. חשוב לי ללמוד תורה אבל מדי מדי קשה לי.
את הבחורים פה אני עדיין לא מכיר ומרגיש ממש בודד.
אני אפילו בוכה בלילות (מקווה שהחברים לא שומעים..)
אולי יש לכם עיצה בשבילי?

תשובה:

שלום לך בחור יקר וחביב

אני מתמלא בהערכה והוקרה שהצלחת לבטא את עצמך לתאר את הקושי ואת ההתמודדות. מתוך הכתיבה אני גם מזהה את הרצון העז שלך ללמוד ולגדול, האהבה שלך ללימוד התורה צועקת בין המילים,

אשריך!

אבל אתה מתאר קשיים: המרחק מהבית ומההורים שמתווסף לזה התנאים הגשמיים שהם לא הכי טובים.

ברשותך אני רוצה להציע לך כיוון מחשבה, מקווה שהוא יעזור לך.

כשקראתי את השאלה שלך, חזרתי אלי, אל התקופה שהייתי בגילך ואפילו צעיר יותר, אני רוצה לחלוק איתך את החוויה האישית שלי מאותה תקופה.

הייתי נער בישיבה קטנה, ואז הורי וכל משפחתי היו צריכים לעזוב את הארץ ואני נותרתי בארץ ללמוד בישיבה.

הייתי מוקף בסביבה שעזרה לי, במשפחה שעטפה אותי, אבל אין כמו ההורים אין כמו האווירה הביתית שהתרגלתי אליה. ללמוד בישיבה במשך כמה חודשים ורק אחר כך אחרי נסיעה ארוכה להיפגש עם ההורים ועם כל המשפחה, זה בהחלט היה קשה.

אני נזכר בכל מיני קשיים, בכל מיני רגעים שבהם לא היה לי קל. כל קושי, כל בעיה או סתם חיבוק או עידוד פתאום נהיה רחוק יותר מסובך יותר.

אבל היום במבט לאחור אני חושב שככה גדלתי וככה התבגרתי. התחלתי לקחת החלטות בעצמי, למדתי לקבל אחריות על מה שאני עושה. נהפכתי לאדם בוגר שלא פועל מתחת הסינר של אמא אלא מכוח עצמי.

אין ספק שיש קושי, אבל את הקושי צריך להפוך לאתגר ואת האתגר לדרך לגדול. הדרך לא פשוטה והיא רצופה מכשולים במיוחד בימי הבחרות בהם נופלים וקמים, ואכן יש ימים טובים ומלאי סיפוק וישנם ימים שהם פחות מעודדים.

אתה צריך לזכור שבהתחלה באמת קשה, לפעמים גם הסביבה החדשה נראית מנוכרת הכל נראה לא מוכר וקצת מאיים. אבל ככל שמתגברים ומתמודדים מרגישים את הסיפוק את הבניין האישי.

לאט לאט הקושי יעלם, תמיד יהיו אתגרים, אבל הקושי והפחד הראשוני ייעלמו ואז תגיע ההיכרות עם שאר הבחורים, היכרות שבדרך כלל מובילה להתפתחות חברתית, וגם לך האנשים הזרים יהפכו למוכרים ואפילו לידידים שיעזרו לך. הם גם חדשים ומתמודדים כמוך, וכשתתגברו ביחד על הקושי הזה, תזכו להתעלות ביחד בדיבוק חברים.

תזכור שאתה לא לבד יש מישהו למעלה שצועד איתך, הוא רואה כל קושי כל פחד והיסוס ראשוני והוא מעריך כל התגברות וכל התמודדות שיש לך.

רבותינו אומרים שצריך לגלות למקום תורה, לא צריך לנדוד לחצות יבשות או להיות על אי בודד כדי להיחשב באותה גלות. הריחוק מהבית מההורים התנאים הירודים, הם הגלות והם המנוף לצמיחה ולעלייה.

אני מסתפק ביחד איתך האם לא כדאי לנסות להיות לפחות עכשיו תקופה קצרה בישיבה החדשה לנסות להתרגל כמו שאתה מספר שהתרגלת בישיבה קטנה

אולי כדאי וחשוב שתיזכר בזמן שהייתי בישיבה קטנה, גם שם היה לך קושי והצלחת להתמודד. יש לך את הכוח להתמודד לצמוח ולגדול. ולכן עצתי אליך: אל תמהר לחשוב על עזיבה או לחפש מקום חדש, כל התמודדות מעמידה אותך ומצמיחה אותך לאדם גדול עצמאי ובוגר.

תאמין בעצמך: כי כוח רב לך יש לך כנפי רוח כנפי נשרים אדירים

מקווה מאוד שהצלחתי להקל עליך

וחזקת והיית לאיש

צבי ג.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

האם הקרע סביב הגיוס מזכיר את ימי החורבן?
תודה רבה לכם על הפלטפורמה הזאת!! המצב בארץ מזעזע את כולנו, וכולנו מרגישים כלואים בסיטואציה שהשליטה שלנו עליה היא אפסית. יש לי שאלה מהצד התורני. בעיקרון, אם הייתי יכולה הייתי שואלת את השאלה הזאת את גדולי ישראל שמחליטים בסוגיות האלו , מאחר שאין לי אפשרות כזו ואין לי גישה גם...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
איזו ישיבה תתאים לבן שלי?
אני אמא לבחור בן 17 וחצי, שמאז ילדותו מתקשה מבחינה לימודית וחברתית. לאורך השנים ניסינו לעזור לו בדרכים רבות, ובשלב מסוים הוא אף עבר לישיבה לחינוך מיוחד. למרות שהמסגרת הייתה טובה, היה לו קשה מאוד עם שעות הלימוד הארוכות והוא חווה בדידות חברתית עצומה. בעקבות הקושי והבדידות, ומבלי שידענו על...
שאלות באמונה שמטרידות אותי
אני רוצה לשאול אתכם כמה שאלות: 1.האם יש בורא לעולם? ולא יעזור להגיד שלכל דבר יש בורא כי אם כן גם לבורא היה חייב להיות בורא. ולהגיד שאצלו אין מושג של זמן זה לא מובן לי בדיוק כמו שלא מובן איך העולם יכל להיות מאז ומתמיד או להיברא על ידי...
חיי תורה או בריחה מהחיים?
לא יודעת איך להתחיל אז אני פשוט אתחיל 🙂 גבר בעיני צריך להיות גבר , זה מאוד מוזר לי מה שאני אומרת ואני אסביר , אני מאוד מעריכה את התורה , אני רואה גבר עם ספר לימוד אני נמסה , באמת אבל משום מה כשאני קוראת על אנשים שזה העיסוק...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן