שלום לך, בחורה איכותית.

השאלה שלך הציפה תסכול גדול.

כל דבר שלא הולך בדיוק לפי התוכניות שלנו- הוא מתסכל. כגודל הציפיה, כך האכזבה.

כבחורה איכותית ציפית לראות את עצמך נכנסת לעולם השידוכים ויוצאת ממנו עם שמלת כלה כעבור תקופה קצרה. זה לא קרה. חולפת תקופה ועוד תקופה, ועוברת שנה, ועוד אחת, ואת עדיין בבגדי רווקותך.

זה השלב שבו התוכנית ממש לא צמודה למציאות, ותסכול ממלא את החלל.

יחד עם זאת, נח לנו להפיל את האשמה על גורמים אחרים, להרחיק מאיתנו את ההרגשה הלא נוחה הזו. לחפש סיבה 'הגיונית' להרגשה הדפוקה שלנו. למשל- לא נח לי שבוחנים אותי.

בשלב ראשון עלינו לבודד את הסיבה לתסכול מכל רעשי הרקע שמסביב. לזהות את נקודת הכאב הפנימית, ולאחריה להתייחס ליתר התסמינים.

בא נסכים שהסיטואציה שאת נמצאת בה – כמה שנים בשידוכים – היא כואבת ומתסכלת, בלי לחפש תירוצים. רק אחר כך נוכל להמשיך הלאה.

ועכשיו אפשר להתייחס לנקודה הנוספת שציינת: תחושת המבחן שאת נמצאת בו.

שאלה פשוטה: למה את מרגישה במבחן? ומי אמר שמבחן הוא משהו שלילי? הרי אם מקבלים במבחן ציון גבוה – הוא הופך לחיובי. אלא מה, אדם שנבחן שוב ושוב על אותו החומר מרגיש כישלון.

את נמצאת בהרגשת הכישלון. אין טעם להתווכח על ההרגשה. היא שלך. אנחנו יכולים לבדוק אם המציאות כזו, או שהפרשנות צובעת לנו את המציאות בצבעים עגומים.

אולי את כל כך מיוחדת, שמגיע לך משהו מיוחד במיוחד? כשהולכים לקנות צלחות פלסטיק – הולכים לחנות, ובוחרים מהמבחר הקיים. כשקונים צלחות יוקרתיות לשבת – משקיעים יותר מחשבה. וכשקונים ריהוט? הו, כאן משווים מחירים, בודקים שוב ושוב, מורידים את הסחורה ההיא מעדיפים את הסחורה האחרת, וממשיכים לברר עד לאחרון הפרטים, כדי שהתוצר יצדיק את המחיר. האם הריהוט 'דפוק' יותר, משום שמבררים עליו יותר מעל צלחות פלסטיק?…

זה מתיש. אמת. אבל זו השקעה שווה.

כיהודים מאמינים אנו יודעים שהקב"ה בחר בעבורך את המכלול המדויק ביותר: איפה תעבדי, כמה תרוויחי, כמה ההורים שלך יתנו, ואם תהיי שמנה או רזה. יש דברים, כמובן, שהבורא נתן לנו את הבחירה. אולם גם בכך יש את ההכרזה מלמעלה (נושא עמוק, כל עניין הבחירה, ולא מעניינינו כרגע). כך שכל המכלול שמקיף אותך, נתפר למידותיך המדויקות. יהיו שיראו בזה מבחן. אחרים יקראו לזה השגחה. עדיין לא הגיע הרגע לשבירת צלחת, ולכן יש סיבות טכניות וחיצוניות שימנעו את אירוסייך.

מה אפשר לעשות? להתפלל ולנצל את הזמן. המפתחות בידי הקב"ה. רק הוא יכול לסייע (חשוב כמובן לבדוק שאין קושי אצלך בקבלת החלטות/ פחד מיצירת קשר מחייב/ דרישות מושלמות מדי. מהנכתב לא הרגיש שזו הבעיה, אבל כדאי לבדוק עם עצמינו).

ו- לנצל את הזמן. חברות שלך מטופלות בבעל ובילדים. לך יש זמן פנוי. תשקיעי אותו בקורסים שמענינים אותך, בהתנדבויות, ובכל דבר שיכול לתת לך סיפוק עד שיגיע הרגע.

הרבה הצלחה וכוחות-

תמי

[email protected]