שלום מקסימה,
אני חייבת לך תודה על השאלה שלך שגרמה לי להתעורר בימי אב מחניקים. איזה כיף להיווכח שישנם אנשים שאצלם הבחירה היא בין טוב לטוב:)
אני מנסה להבין למה לרבות מאיתנו יש את התפיסה של חברתך, שכל עוד לא השתפרתי בצניעות לא עשיתי דבר. מן הסתם מדובר במיקוד מאוד רציני שנותנים לעניין בסמינר, ולא רק. המיקוד הזה אכן צודק, כי צניעות היא אכן בסיס של אישה יהודייה וקודמת לדברים רבים. אולם, את מעידה על עצמך שאת צנועה באופן כללי והחצאית שלך מכסה את הברך.
ובכן, כדי לברר את הגדר של 'חצאית אמצע' שוחחתי עם אשת חינוך ברת דעת שביררה את העניין עם רבנים. התשובה שהעבירה לי בשמם היא, כי תקנה זו של 'אמצע הרגל' נועדה כדי לוודא שהחצאית מכסה תמיד את הברך, בהליכה או בישיבה. אם זהו המצב אצלך, ואת אכן מקפידה על כיסוי הברך בכל עת, הרי שאת עומדת בדרישת ההלכה וחושבתני שאת בהחלט יכולה ללכת לכיוון אליו נוטה ליבך ולקבל על עצמך קבלה מתחום אחר שיחזק אותך וירומם אותך.
אנחנו שמות דגש רב על הצניעות, וכאמור, כל עוד יש בעיה הלכתית בהופעה – אכן בצדק. זהו בסיס. אולם האם יש להוסיף קבלות דווקא בתחום זה גם כאשר מבחינת ההלכה אנחנו מתלבשות כראוי?
בסופו של דבר, תפקיד האישה היהודייה הנו לעבוד את ה' בשמחה ולהקים בית שמח, יציב ובריא, בו תהיה תקשורת נפלאה בין בני הזוג, תנאים מיטביים לגידול הילדים, וכל אותם דברים שנשים רבות ברחבי העולם שואפות ממילא לעשות, אולם אצלנו, כנשים יהודיות הן בגדר עיקר עבודת ה'. הצמיחה שלך כנערה, ובהמשך כרעיה וכאם, הרי מכוונת לשם שמיים ולעשות את רצון ה' בעולם והיא היא תפקידך.
לצורך תפקיד זה ישנם תחומים רבים שראוי להתחזק בהם, לב יודע מרת נפשו ובחורה חושבת יודעת את אשר יקדם אותה בצעד נוסף ושמח בעבודת ה'. החיים היומיומיים שלנו מזמנים לנו התמודדויות בלתי פוסקות עם מידות לא מתוקנות, עם דברים שאנחנו מזניחים בשטף היומיום, וכל התחזקות בדברים האלו יכולה להיות לנחת רוח לה'.
אם נחשוב רגע בגדול, לטווח נרחב, חיי הנישואין הם הזירה בה אנו פועלות למען השראת שכינה, זוהי עבודת יום יום דינמית ואקטיבית של בניית בסיס איתן לדורות הבאים, והיא דורשת הרבה עשייה, מכל התחומים, ושימוש בתבונה ובכוחות נרחבים שחנן אותנו הבורא בהם, לא רק לגדור את עצמנו (מבלי לזלזל, כאמור, בחשיבות העצומה שיש לגדרים אלו, ובחובה לברר האם אנו עומדות בהם מבחינה הלכתית). לאהוב ולהתאחד זו עבודה… יש מה להתכונן אליה.
כמו כן ההורות, אם לא הטיפוח של התא המשפחתי שאנו הנשים יצרנו בכל הדורות – איזה קיום היה לעם ישראל? זהו הרי תפקיד ענק שבו תלויה המשכיותנו כעם, ולצורך תפקיד זה יש כל כך הרבה מה לחזק בחיינו, בעצמנו, בבריאות הנפש שלנו ובכוחותינו.
ניכר משאלתך שאת מודעת לחשיבות העמידה בקבלה, וזה אכן יסוד גדול. לקחת על עצמנו משהו שבוודאות נוכל לעמוד בו, (ידועים דבריו של ר"ש שבדרון זצ"ל ששמע מהגר"ל חסמן זצ"ל כי קבלה נכונה היא של דבר שבוודאות יוכלו לשומרו במשך שנה שלמה, ואז לחלק את אותו דבר לחצי ולקבל רק מחצית…. שכן כוח ההחלטה הוא כשריר שיש לאמנו לעמידה במילה ולא להרפות אותו בקבלה גדולה שלא מיושמת), וכשנכבוש את הדבר הזה ויהיה לנו קל בזירה הנוכחית – להתקדם לדבר הבא. אז כבר נהיה במקום אחר, נעלה יותר, ונוכל לעלות שלב במשחק ולקבל קבלה נוספת מהתחום בו קיבלנו קודם או משדה אחר.
חזקי ואמצי, עלי והתעלי, בשמחה ובטוב לבב!
בלימי
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
בודאי שקבלה הצניעות היא גדולה מאוד.
אבל, צריך לקבל קבלה הכי קלה וקטנה שתצליחי לעמוד בה!
מסופר על אחד מגדולי המוסר שמסר שיחת חיזוק בישיבה, והוא אמר לבחורים שיקבלו על עצמם משהו טוב. ואחרי שכולם קיבלו משהו הרב אמר להם להוריד חצי מהקבלה, ואחר כך אמר להם להוריד עוד חצי מהקבלה. וכדי שיעמדו בקבלה אמר להם להוריד עוד ועוד ורק שתשאר קבלה קטנה.
ה' הטוב יעקב עלייך רוח טהרה ותזכי להכתב ולהחתם בספרן של צדיקים גמורים.