פוטרתי לפני כשנה מעבודה כמזכירה בהליך שאינו חוקי (פיטורין שאינם כדין) והושלכתי
כגרביים ישנות אל מחוץ מעגל העבודה.הייתי עובדת מסורה,חרוצה ונאמנה ופוטרתי בשל
ויכוח סוער עם עובד פלשתינאי בנוכחות הבוס לאחר שהנ"ל העמיד למעסיק אולטימטום
"או אני או היא"."אם היא נשארת אני הולך הביתה". מאחר והעובד הנ"ל כלכלי למעסיק
הוא "הפריש" אותי מהעבודה.
שוק העבודה היום "מאיר פניו" לגילאים הצעירים ומאוד מקשה עם הבוגרים.(אני בת 59).
אני בבית מזה כשנה,עושה שמיניות באוויר כדי למצוא עבודה אך לשווא.
אני חשה מבויישת כלפי בני משפחתי ואין ספק שחסרה משכורת לתקציב המשפחתי.
אני חשה שחרב עלי עולמי! חיי עצובים מאוד.לא לכך פיללתי.
אני גם חשה שהבוס הזה התנהג אלי בכפיות טובה.ניהלתי לו את המשרד ביד רמה
וכשלא חש בטוב הייתי אצה רצה לקנות כדורים בבית המרקחת.
כיום אני מנהלת מולו משפט בבית הדין לעבודה ומתפללת שהצדק יצא לאור.
המקרה הזה לימד אותי (בדרך הקשה) על טבעו של הגזע האנושי.ככל שהייתי טובה איתו
כך הוא "גמל" לי ברשעות.(טוב וטיפש מתחילים באותה האות?!)
איך אני יוצאת ממצבי הקשה
דלג לתוכן


