The Butterfly Button
פגועה מבעלי עד עמקי נשמתי

שאלה מקטגוריה:

קושי בכיבוד הורים

אני ובעלי נשואים 5 שנים עם שני ילדים . נישואים לא טובים . שנינו אנשים מאוד לא קלים . הדבר היחידי שטוב שיש לנו זה הילדים . מבחינתי זה גם הדבר היחידי שמחזיק אותנו יחד. יש בינינו פערי מנטליות . כמו כן בעלי הוא אדם כעסן. הכעס מתגלה בשבת כשאין סיגריות. כל שבת רבים בצורה הרסנית. יש לציין שניסינו כבר טיפול זוגי אבל לא התמדנו כמו שצריך ובעלי נמצא בטיפול כבר שנתיים עקב התנהגות אלימה . בשבת האחרונה זרקתי לו הערה שהרתיחה אותו הוא אמר שהוא רוצה להתאבד שיחק אותה כאילו קופץ מהמרפסת אבל לא באמת. אחר כך דיברנו התחיל להגיד דברים על העבר שהיה רגיל לצאת עם בחורות בגוון לבן ושזו שריטה אצלו ואני שחומה אס אמרתי לו אוקיי אפשר להתגרש לא רציתי לשבת איתו. הכריח אותי אמרתי לו שרוצה להתגרש איזה 7 פעמים עד שהתעצבן אמר לי קללה גסה וזרק עליי את אחד הסלטים . אמרתי לו שמבחינתי בזה זה נגמר . הוא התחנן סליחה אמר שהגיע לשפל חדש. ושיהיה צריך כנראה את הזעזוע הזה התחנן שלא אתגרש ממנו. אמר לי להחזיר לו ואני בתגובה זרקתי עליו מטבוחה. אני לא באמת רוצה להתגרש הוא סך הכל אדם טוב ואבא טוב אבל יש לו התנהגויות אלימות מדי פעם שיש לעקור מהשורש. מהסלט כבר שכחתי . אבל האמירה על הצבע עור שלי לא יוצאת לי מהראש וכמה שהוא יגיד לי שזו הייתה פליטת פה מטומטמת ושזה סתם שריטה שיש לו בראש שהוא חושב על העבר אני לא מצליחה לשחרר. אני יודעת שלהתגרש זה לא בלב שלם . והילדים שלי ייפגעו מזה וגם אני. רק מקווה לשכוח מהאמירה הזו ושהפעם הטיפול הזוגי באמת יצליח. אין לי כבר כוח נפשי . זהו רק פרקתי

תשובה:

כותבת יקרה מאוד !

ראשית צר לי מאוד לקרא את הכאב שלך! ניכר שההתמודדות שלך לא פשוטה כלל.

אני מעריכה מאוד את הכנות במילים שלך. זה לא מובן מאילו.

אנסה בעזרת ה' לעזור לך בכמה כיווני חשיבה.

נשמע שיש לבעלך תכונות טובות מלבד התכונות הלא טובות שציינת וכן הזוגיות חשובה עבורך ועבור ילדיך ומנגד את נשמעת שכבר כלו כוחותיך.

ולכן הייתי ממליצה קודם כל למלא את עצמך. דאגי לעצמך. יש לך חיים משלך ואת יכולה לעשות הרבה דברים שימלאו אותך בלי קשר למילוי שאת מצפה מבעלך.

לדוגמא: לעשות ספורט שאת אוהבת, לצאת עם חברות למסעדה / לכיף, ללכת לשיעור שאת אוהבת.. אולי את אוהבת ללמוד משהו חדש? חישבי עם עצמך מה יעשה לך טוב וימלא אתך כדי שלא תגעי למקום שאת כותבת שאין לך כבר כח נפשי…

בנוסף ואולי זה הדבר הראשון חשבי יחד עם המטפל הזוגי מה את עושה כשבעלך מתחיל עם ההתנהגות האלימה שלו. איך את מגנה על עצמך לא להיפגע. לא אפשרי שיעוף עליך סלט באמצע השבת. גם הילדים לא צריכים לראות דבר כזה.

דבר נוסף, את רושמת שבעלך בטיפול כבר שנתיים. אולי כדאי רגע לעצור ולחשוב האם הטיפול יעיל בעבורו? האם ישנה התקדמות? אולי כדאי לשנות משהו?? (כמובן רק מעלה שאלה..) רוצה לציין שזה שבעלך מתמיד בטיפול כבר שניים אומר שהוא ממש רוצה להפסיק עם האלימות שלו ושהנישואים איתך חשובים לו!!!

חשוב לזכור שאת חשובה לו ויחד עם זאת לדעת בצורה ברורה מה את עושה כשהוא מתנהג בצורה אלימה! את חייבת לשמור על עצמך!

לגבי הכעס כדאי לדעת שמתחת לכעס נמצא עלבון. אני לא מאשימה אותך חס ושלום בהתנהגות הספציפית של בעלך באותה שבת אני כן רוצה לומר שאת בעצמך כותבת שאמרת אמירה פוגעת… חשוב שאת עם עצמך תעשי בירור עם עצמך מה הרצונות שלך מבעלך? לעשות בירור פנימי… כדי שלא תגיעי למשפטים הפוגעים וכדי שתוכלי לבקש את הצרכים שלך בצורה טובה ומועילה יותר.

כדאי ואפילו ממש מומלץ אחרי שעשית את הבירור עם עצמך לבקש מה' במילים פשוטות אני רוצה שבעלי יאהב אותי, יראה אותי, יתאמץ להבין אותי… ממש לחבר תפילה במילים שלך ולהתפלל אותה כל יום! הוא כל יכול!

לגבי האמירה הפוגעת שהוא אמר לך. אני רוצה לומר לך שכל אישה הייתה נפגעת ככה! זה באמת באמת פוגע וליבי איתך!!!!

אני רוצה לנסות לתת לך כיוון חשיבה על האמירה הזו שאולי יוכל לעזור לך קצת…

לכל גבר נשוי יכולות להיות פנטזיות על אישה שהוא היה רוצה…. אי אפשר אף פעם למלא את כל התאוות והמשאלות באישה אחת… זה לא אומר שהוא לא רוצה אותך.. זה כן אומר שיש לו תאווה כזו.. וזה שלו!!!

נסי לחזק את הדימוי העצמי שלך כמה את שווה! כמה את יפה! כשתרגישי יותר שווה (וממש אפשר לעשות רשימה של כל הדברים הטובים שלך). פחות יציק לך האמירה שלו… תביני שזה ממש פנטזיה שלו שלא יכולה להתממש כמו אצל כל גבר אחר וזה לא קשור באמת אליך.

מציעה שאולי כדאי שאת גם תלכי לטיפול רגשי שיעזור לך להחזיק את המורכבות בנישואין לחזק את הדימוי העצמי שלך ולהצליח להיות חזקה בפנים ולשדר שאת ראויה לטוב ושלא מגיע לך אלימות ושאת לא מאפשרת את זה.. זה המון עבודה פנימית.. ממליצה לך לחשוב על זה.

ועוד דבר אחרון מציעה לך להיות קשובה לעצמך ולהתמיד בטיפול הזוגי ואם יש לך תחושה שאת לא יכולה לשאת יותר את ההתנהגות שלו כדאי לפתוח את זה בפני איש מקצוע.

אני ממש סומכת עליך שתדעי לזהות מה טוב לך ולעשות את הבחירות הטובות שלך.

בתפילה איתך לימים שלווים ושמחים

פייגי ו

נ.ב יש סטיקים עם ניקוטין שמכניסים לפה וזה נותן תחושה כמו סיגריה או רוגע כמו סיגריה אפשר למצוא את זה בחנויות שמוכרות סיגריות.

זה יכול לעזור לו קצת להיות יותר רגוע בשבת

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
לבעלי מפריע שאני לא שאפתנית
תודה על המקום לשאול ולפרוק דברים שמעיקים. אני נשואה 4 שנים לבעל מקסים ויש לנו ב"ה שלושה קטנים. במהלך שנות נישואינו עלה לא פעם פער ביני לבעלי. לבעלי מפריע ומציק ממש שאני לא בן אדם שאפתן והישגי. אני מכירה את עצמי וכך תמיד קיבלתי פידבק מהסביבה שאני חכמה מוצלחת ועושה...
לא רוצה לחזור לנפילות כמו לפני החתונה
בתור בחור רווק נפלתי הרבה בצניעות וקדושה באינטרנט ובמעשה (לבד). התחתנתי לפני חודש וחצי ומאז האירוסין (כמעט חצי שנה) שברוך ה' הצלחתי להפסיק עם זה לגמרי. היה לי חשוב להיות נקי וטהור לאשתי. בגלל הכדורים שהיא לקחה לחתונה כשנאסרנו זה התארך ונמשך יותר מהרגיל וכבר חודש שאנחנו אסורים ואין אור...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...
השתניתי וכבר לא רוצה את הזוגיות
אני כותב כי אני כבר לא יכול יותר. אני מרגיש שאני נחנק. התחתנתי בן 18, בקהילה סגורה בחו"ל. עשיתי מה שכולם עשו, בלי לדעת בכלל מי אני ומה אני רוצה מהחיים שלי. עברו שנים, חזרנו לארץ, התחלתי לעבוד ולפגוש אנשים, ופתאום קלטתי מי אני באמת. הבנתי שאני בן אדם שחייב...
אשתי ילדותית ולא אחראית
אני נשוי שנה וחצי, יש עניין שמאד קשה לי איתו בקשר עם אשתי , ברוך ה' יש לנו קשר מאד חזק אפשר לומר באמת שאנחנו נשואים באושר. יש דבר שמאד פחדתי ממנו עוד לפני החתונה ובכללי לאו דווקא מאשתי ספציפית בפגישות או משהו כזה אלא בכללי , שתהיה לי אישה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן