שלום לך בחורה יקרה,

השאלה שלך מאוד יפה ומכילה בתוכה הרבה תובנות. אולי אפילו ניתן למצוא בה את חצי התשובה…

את מספרת על חברה טובה שעוברת תקופת שידוכים סוערת.

באופן טבעי, היא מחפשת אצלך תמיכה ואוזן קשבת.

אז היא משתפת ולך – כואב הלב.

וזה מובן.

וכמה יפה שאת רוצה לעזור לה.

אז בואי ננסה לראות יחד האם אכן ניתן לעשות זאת ומהו האופן הנכון בו גם תוכלי להקל על עצמך ולא לכאוב עד כדי כך…

שיתופים קשים מאדם שאכפת לנו מאיתו אכן יכולים להכאיב חזק בלב. סערת הרגשות שנגרמת כתוצאה מכך עלולה לעיתים להטביע גם את ספינת היציבות הפרטית שלנו.

אולם, מה שמסעיר אותנו מאוד, מעבר לעצם ההשתתפות שלנו עם קשייו של האחר, זה גם הכעס הפרטי שצף אצלנו בשמיעת הסיפור שלו והכעס הזה הוא הגורם המשמעותי בכאב.

מה זאת אומרת?

יש לנו רצון בסיסי לחיות בעולם טוב בו הכל הוגן, צודק ומסודר. אולם, יש סיטואציות פחות נעימות שמציגות את העולם כמות שהוא: לא הוגן, לא צודק, מאוד מורכב, מאוד "מבולגן", עם הרבה אנשים שטועים ועושים מעשים שאינם בסדר. לדעתנו.

הדעות האלו שלנו, שלא לומר – הביקורת שלנו – לא באמת משנות את המציאות אבל כן מעוררות בנו את חוש הצדק שמציף את הכעס והתסכול שעלולים להכאיב גם באופן פיזי ממש.

וזה בסדר גמור. זו נטיה טבעית שעוזרת לנו לשפר את עצמנו ולבנות ערכים נכונים. אולם, צריך לדעת איך להשתמש בה ומתי.

כאשר את שומעת את הסיפור של חברתך את שומעת גם את כל הפרטים שמתסכלים אותה וממילא – אותך:

ההורים שלה לחוצים מאוד וזה לא מתאים לגיל לדעתה. האמא לא מסכימה שהיא תתחתן עם הבחור שהיא רוצה ולכן היא לא בסדר לדעתה, וכן הלאה. מאחורי המילים יש אפילו איזושהי מחשבה כביכול הקב"ה הוא לא בסדר שזו הסיטואציה שנגזרה על החברה להתמודד איתה….

וכך, התסכולים האלו מחלישים מאוד. הן את החברה והן אותך – שמשתפת אותך במצוקתה.

אם כך, מהי העזרה אותה תוכלי להגיש, אם בכלל?

ראשית כל, כמו שאת ציינת, את העזרה האמיתית כדאי לחברתך למצוא אצל גורם מקצועי ומנוסה איתו היא תוכל להתייעץ. אך היא זו שצריכה להחליט על כך ויפה מאוד שהארת את עיניה.

מעבר לכך, את כחברה טובה יכולה לתת לה רק הקשבה והכרה בקושי.

יש הקשבה שמסכימה עם הכעס או עם הביקורת והיא הקשבה שמחלישה את שני הצדדים – את המקשיב ואת המשתף. לעומת זאת, יש הקשבה נכונה יותר שמכאיבה פחות עבור המקשיב וגם מאפשרת למי שמשתף להתמודד עם הקושי ולא רק לכאוב אותו.

מאחורי הקשבה נכונה עומדת האמונה שהקב"ה, שהוא מקור הטוב ורוצה רק להיטיב – הוא זה שמחלק את האתגרים לכל אחד ואחד מבני האדם יחד עם היכולת להתמודד איתם. בנוסף, כאשר אדם נתקל באנשים המתאגרים אותו – הם רק שליחים עבורו לצמיחה מתוך האתגר הזה.

באופן הזה, ניתן לומר שאין מישהו קטן מול אתגר גדול – כי האתגר מתאים בדיוק לגודל ולכלים של הבן אדם! וגם האנשים שנראים "לא בסדר" לכאורה, הם כולם בעלי תפקיד ואנחנו לא אלו שמבינים מהו ומהי הדרך הנכונה להם ליישם אותו ובאיזה קצב.

את, כאשר את שומעת את חברתך מתמודדת עם אתגר לא כל-כך נעים תוכלי לחזק את עצמך ולדעת שיש בה את הכוחות והיכולות לעשות את זה. האמונה הזו חשובה עבורך במובן האישי! תוכלי באמצעותה להפחית את עוצמת הכעס והתסכול שלך כשאת שומעת את ההתמודדות שלה. תוכלי באמצעותה לזכור ש=את לא התומכת היחידה אלא ד' הוא התומך והוא גם ידאג לחברתך לשליחים טובים ומבוגרים שיוכלו לכוון אותה – כך שאת "משוחררת" מהתפקיד הזה.

דעי לך, שהרבה בחורות מוצאות את עצמן דווקא בתקופת השידוכים במערכת יחסים סוערת עם ההורים. וזה לא סתם! הקשר עם ההורים הוא הזדמנות להכנה ובירור לקשר הנישואין. אז אדרבה, התמודדות כזו היא מתנה שניתן לנצל אותה לתהליך של בניה, הבנה וכבוד למרות הטעויות שעושים שני הצדדים ובכך לצמוח מהצד האחד ולהגיע מוכנים מהצד השני. כי ממש כמו בנישואין, החכמה היא ליצור קשר דווקא בין אנשים טועים ובלתי מושלמים.

לכן, לאור התובנה הזו תוכלי להרשות לעצמך להרפות מעט מהקושי ומהכאב שאוחז בך למשמע הסיפור של החברה. תוכלי להרשות לעצמך לא להצטרף לשפיטת המעורבים בסיפור אלא לעמוד מהצד באמונה וחמלה ובאמצעות העמדה הנפשית הרגועה יותר שלך, את תאפשרי לחברתך לנסות להתמודד ולברר את מערכות הקשרים שלה בצורה יותר נכונה.

התובנה הזו היא אמנם מאוד רעיונית, אולם אני מציעה לך לחשוב עליה ולהתחבר אליה במובן שיתאים לך. עם הזמן, תוכלי לראות שניתן ליישם אותה אף באופן מעשי ולהשתמש בפרקטיקות הנגזרות ממנה.

זה תהליך. ותהליך איננו מסתיים ביום אחד, אולם אט-אט תמצאי את עצמך בונה בתוכך משהו חדש ומקשיבה בצורה יותר משוחררת ואמונית.

אולי יהיו אלו משפטי אמפתיה שונים אותם תאמרי לחברה – המתחברים רק לרגשות ולא לשפיטת האירועים, אולי יהיו אלו גבולות חדשים אותם תגדירי לעצמך מה את יכולה לשמוע ומה לא, אולי יהיו אלו משפטי חיזוק אותם תשנני לעצמך ואולי יהיה זה משהו אחר.

מה שלא יהיה, אני בטוחה שכך עוד תמצאי גם את הדרך המעשית הנכונה להיות אוזן קשבת נכונה ומאוזנת.

אז מאחלת לך המון הצלחה וגם – זיווג הגון לך, בקרוב ובקלות :)

חג חירות שמח!

שלך,

חן.

[email protected]