שלום וברכה שואל יקר,
ראשית כל אני חש חובה לשבח את אומץ ליבך לפנות בנושא כואב ששנים רבות הנחת בצד. וכן לחזק את ידיך במסע אותו אתה עובר בעולמנו.
אנסה לענות לך באופן שיכוון אותך אל מול מה שאתה מתמודד עימו, מקווה שדברי יהיו לתועלת.
איני יודע מה עברת ולכן אני חושש מעט לכתוב לך שמא תחשוב שהדברים שאומר נחרצים ומוכרחים. כאשר זה ממש לא ככה, החוויה שלך היא אישית וראויה להתבוננות והגדרה על ידך ולא על ידי אקסיומות כלליות. ובכל זאת המאפיינים שכן הזכרת מצביעים על היבטים טראומטיים בחוויות הקשות שעברת בעברך. אומר כמה דברים על מה שמאפיין חוויה טראומטית.
חוויה טראומטית מבוטאת לרוב על ידי תקיעות, החוויות הקשות לא ניתנות לעיכול נפשי ופסיכולוגי כמו שהן ומשכך הן נשארות תקועות. החיים עצמם לרוב ממשיכים אבל ישנו משהו שתקוע מאחור. עוד היבט של חוויה טראומטית הוא הימנעות, הימנעות ממה שיכול להחזיר אותי לחוויה הטראומטית או לתחושות שהיא עוררה בה. עוד היבט שקשור מאד הוא פיצול חד בין טוב ורע ובין מה שאני יכול לחוות ללא.
כאשר אתה מדווח על זה שאתה רוצה לפנות ולטפל במצוקה הזו' אתה פונה נגד הכוחות הכובלים שבחוויה הקשה בהיבטים נפשיים אתה אומר לעצמך שמה שהיה לא חייב להימשך ושאפשר להשתחרר מהדברים שידועים לך על עצמך עד היום. מצד שני החשש ממטפל גבר (שהוא לגיטימי מובן ובהחלט יכול להמשיך ולכוון אותך למה שטוב לך) יכול לבטא גם איזו שהיא מידה של פיצול תקיעות והימנעות. פיצול בין גברים לנשים שאומר שכל הגברים במהותם משחזרים משהו מן הפגיעה כשאתה עומד מולם או לכל הפחות יכולים להוות סכנה כאשר אתה בא לעסוק בנקודת הכאב שלך. וכן תקיעות בחוויה כפי שהיא וכמובן הימנעות ממה שיכול לעורר את המצוקה.
כמו שאמרתי אני לא אומר שהחוויה שלך טראומטית או שהנגזרות שכתבתי מהוות את ההיבטים של תגובה לטראומה. אלא שאם נסתכל על הדברים כך יש לנו אפשרות לחשוב באופן דומה לחשיבתך על עצם ההליכה לטיפול. שהוא כמשהו שנעשה בכיוון של שחרור וריפוי, אז גם ללכת לטיפול אצל גבר יכול להיות בכיוון זה. למרות הרתיעה והקשי מצד זה שהפגיעה נעשתה על ידי גברים לנסות ולבחון האם אתה יכול לייצר תהליך ריפוי עם מטפל גבר. כיוון שכאמור עצם פניה זו יש בה מן השחרור לשיעבוד שחוויות קשות אלו גוזרות עלייך. אני מניח שבחשיבה פשוטה אתה יכול לחשוב שישנם גברים שהם ממש לא פוגעים אלא מיטיבים ואולי אף נפגעו בעצמם וישנן נשים לא רגישות שיכולות לפגוע גם הן.
אם בכל אופן תחשוב שהאפשרות היחידה שלך להיות מטופל היא על ידי אישה אני מציע שתתייעץ עם דמות רבנית שמתאימה לך ואני לא בטוח שלא תקבל התר לצורך זה.
סוגיה נוספת שקשורה בפגיעה היא האמון, לרוב פגיעה מערערת באופן עמוק את האמון באחרים ומשכך כל הליכה לטיפול תלווה בחשש מנתינת אמון במקום שחלילה יכול לשוב ולפגוע בי, זהו אינו חשש של סתם אך גם נסיון לתת אמון יכול להוות ביטוי לצמיחה ונסיון להתמודד בדיוק עם הדבר הקשה בעצמו – החותם שהפגיעה המינית משאירה. זוהי לא מלאכה קלה ודרוש קצב שירגיש לך נכון אך אלו הדברים שיכולים לעזור לך בחשיבה על מה לעשות כאשר אתה פונה לטיפול.
חשוב להדגיש בהקשר של הדברים שכבר נכתבו, טיפול הוא אינו קסם אלא תהליך של עבודה עצמית לא פשוטה. התחלת התהליך הזה על ידי עיסוק בדברים שקשים לך יכולה להועיל לטיפול ולקדמו, זהו תהליך שאני מניח שיהיה דומה למה שתפגוש בטיפול והוא עיסוק בחוויות קשות ומפגש מחודש איתם באופן שמאפשר החלמה כאשר אדם נוסף נמצא עימך שם.
בכל מקרה כמו כתבת, האזורים בהם טמונים הקשיים לא נעלמים מאליהם ותעשה שירות גדול ומצווה לבער את הקושי הזה ממך ומאיזורי ההשפעה שלהם בחייך. אני מאמין בכוחות שלך שהביאו אותך עד לפה שילווך בהמשך הדרך, ושהשם יהיה עמך בכל דבר.
אם תרצה להשיב על תשובה זו ולדון בהבטים נוספים תכתוב בשמחה
צביקה
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
אני עברתי גם פגיעה מינית מגברים, והרגשתי שאינני מסוגל ללכת לטיפול אצל גבר.
ושאלתי רב ולאחר שבירר שאכן המטפלת מקצועית מאוד, התיר לי.
וב"ה, ראיתי הרבה הצלחה ותועלת בזה.
ובאמת, גם כאשר הייתי צריך לדבר על נושאים רגישים וד"ל, הרגשתי שאני לא מדבר למטפלת כאשה זרה, במובן האסור, אלא שזה ממש לתועלת ולא הזיק.
בהצלחה!