אמא יקרה מאוד!

כשקראתי את שאלתך, וקראתי אותה מספר פעמים, דווקא משפט אולי פחות משמעותי צד את עיני. "הילדה ממש מביעה תסכול כשאנו מביעים את אכזבתינו מהתנהגותה, כאילו היא באמת בסדר"

מאיפה מגיע התסכול הזה?

התסכול מגיע מ"אכזבתינו". האכזבה של ההורים מהילד מתסכלת אותו. ומנין להם להורים האכזבה הזאת? דווקא על זה הייתי רוצה להתעכב.

הקב"ה נתן לכם חמישה ילדים ברוך ה' וכל אחד שונה מאחיו. הדבר היחיד המשותף ביניהם הוא שם המשפחה. עם כל אחד צריך לעבור מסלול מסוים השייך רק אליו, ומגדל אותו ואת ההורים בדרך שהם מתקדמים בה ביחד.

אני קוראת את השאלה שוב ושוב ומרגישה את הצורך הטבעי והמובן כל כך שלכם כהורים, להכניס אותה תחת כותרת חיובית. "ילדה רגישה עם לב ענק", "המורה מדווחת על ילדה מתוקה עם מידות טובות", " עד עכשיו ראו בה בבית הספר ילדה טובה המאופינת ביכולת קבלת עול. "

כלומר, הילדה שלנו היא טובה, יש פה רק מקרים מסוימים שצריך לתקן או לשנות אותם כדי ליישר אותה שוב למקום המתאים.

תהליך חינוכי הוא ארוך. ארוך מאוד לפעמים. לא מסדרים ילד לפי התמונה שיש להורה בראש אלא מלווים אותו בדרך שלו.

ילדה בת 11 שפוגעת באחים, שובבה בכיתה, תוקפנית כלפי חברות, לא נכנסת תחת הכותרת של רעה, או מאכזבת. היא לא נכנסת תחת שום כותרת. היא לא תוית. היא ילדה, חיה, נושמת ודינמית.

הורה שמכניס את בנו/בתו תחת תוית, גם אם היא חיובית, לא מלווה את הילד בדרך שלו אלא מסדר אותו שיתאים לתמונה של ההורה.

ולכן – הדרך לחשוב על הילדה היא לא בכותרות: הבת שלי היא…. או… . אלא : לבת שלי גוונים רבים ודרך לצעוד בה. בדרך יש לה עליות ומורדות, בדיוק כמו שלי. בירידה היא לא נעשית פחות טובה, בדיוק כשם שבעליה היא לא נעשית צדיקה. היא פשוט מתקדמת. אם את תחשבי ותרגישי כך – גם הבת שלך תלמד לחשוב כך על עצמה. ובזמן של ירידה – תלונה מבית הספר, מההסעה, מהאחים, היא לא תסתכל על עצמה כרעה או מאכזבת אלא ילדה רגילה שצריכה להתקדם.

הכוח שלה להמשיך ולהתקדם הוא מאהבת החינם שלך. כשאת מחבקת אותה, או מספרת לה כמה את אוהבת אותה , בלי שום קשר להתנהגות טובה, אלא כך סתם, בלי סיבה, או אפילו אחרי תלונה של מורה – את יצאת מהתוית והוצאת אותה מהכותרת. לאט לאט, עם האהבת חינם הזאת, היא תפנים שהיא אהובה ורצויה תמיד. ומכח האהבה שלך היא תלמד לאהוב את עצמה. ומשם הכח להמשיך ולהתקדם.

נ.ב. אין לי הסמכות של טיפול בקשב וריכוז וכו'. אבל, גם אם תחליטי לטפל בה בתרופה, למשל, התשובה רלוונטית מאוד. זו הגישה החיובית לילדה שעוזרת לה להמשיך ולצמוח.

אני מאחלת לך הרבה שמחה בתהליך .

תמר פ.

[email protected]