בס"ד

שלום שואלת יקרה,

את עסוקה בשאלה האם בחרת נכון כשהתחתנת עם בעלך והאם את אוהבת אותו.

קראתי את שאלתך כמה וכמה פעמים והתפעלתי מהפתיחות והכנות שלך. בקריאת החלק הראשון התמלאתי שמחה על כך שזכית בבעל כזה מוצלח ובחיים טובים שבהם הכל כל כך טוב אבל שמחתי לא האריכה דקות. במילותייך 'יחד עם זאת' הכל התהפך. משם התמונה השתנתה והפכה לקשה יותר עם כל משפט ומשפט. נבהלתי, דאגתי והשתתפתי בצערך. סיימתי לקרוא ונשארתי מבולבלת. נשאר בי הרושם של שני קולות הפוכים וסותרים:

– קול ראשון שאומר 'זכיתי בבעל טוב ובזוגיות טובה'.

– קול שני שאומר 'בחרתי לא טוב ונתקעתי עם זוגיות מאכזבת ומתסכלת'.

כל אחד מהקולות חזק ועוצמתי ושניהם מתגוששים זה עם זה. את מביאה בשאלתך את שני הקולות אבל מייצגת דווקא את הקול השני, שהוא כרגע הקול המנצח.

התוצאה של הניצחון שלו היא שאת מרגישה רגשות של בושה, אשמה, תהיה וחוסר חשק.

מן הסתם את מכירה את מודל אפר"ת = אירוע, פרשנות, רגש, תגובה. לפי מודל אפר"ת, הפרשנות שאנו נותנים לאירועי החיים שלנו מעוררת בנו רגשות בהתאם לאותה פרשנות.

הרגשות משפיעים על התגובות שלנו והתגובות שלנו משפיעות על מציאות חיינו. כך, מציאות חיינו מושפעת מאוד מהפרשנות שלנו.

דבר זה מחזק את הפרשנות וחוזר חלילה. את הפרשנות שלנו בתחומים שונים בחיינו אפשר לשנות. זהו מקום של עבודה ובחירה. את בוחרת מה לחשוב על אירועי חייך ובאופן הזה משפיעה עליהם.

חשוב להבדיל בין פרשנות לבין עובדות כי עובדות לא ניתנות לשינוי ואילו הפרשנות בידינו.

את כותבת שיש לך מחשבה שאת לא בוחרת בדברים אלא מתגלגלת לתוכם.

זו אינה עובדה אלא הפרשנות שלך. מדוע? כי על כל דוגמא שתתני שתראה שלא בחרת אלא התגלגלת לתוך דברים אפשר יהיה למצוא דוגמא אחרת שתראה שכן בחרת.

לגבי ההקשר שנדון כאן, נראה לי שהעובדה שהתחתנת עם אדם שהוא טוב לב, נדיב, אכפתי, בוגר ורגיש מחזקת דווקא את הטענה ההפוכה, שאת בוחרת במה שטוב לך. תכונות האופי שיש לבעלך הן תכונות נהדרות לבניית קשר חזק וטוב.

אני רואה פה בחירה שמבטאת רצון עמוק לקבל זוגיות טובה ומתפתחת. תשאלי את עצמך "האומנם 'התגלגלתי' לקשר ולא בחרתי בו?"

גם השאלות שאנו שואלים את עצמינו מגדירות את המשקפת שדרכה אנחנו מסתכלים על חיינו. גם הם הפרשנות שלנו. את שואלת "האם בחרתי נכון?", "האם אני אוהבת אותו?".

בשאלות האלו יש הנחה סמויה שאהבה היא מצב שנגזר משמיים, שהיה רגע גורלי של בחירה כשבחרת את בן זוגך ואם טעית בו המצב אבוד ואין מה לעשות.

הסתכלות כזו היא גם שגויה וגם מזיקה.

השאלות הנכונות הן: "מה עלי לעשות למען אהבתינו?", "מהן הבחירות הנכונות שעלי לבחור עכשיו?".

הבחירה בבעלך היא התחלה של עבודה לבניית הקשר ולחיזוק האהבה. כשנישאתם שמתם את קומקום אהבתכם על האש. את האש הזו צריך ללבות ולשמר. איך?

תביני שבחרת בבעלך (במודע או שלא במודע) כי ראית בו את התכונות הטובות שיש בו – טוב לב, נדיבות, אכפתיות, בגרות, רגישות, אחריות והבנת שאפשר לבנות באמצעותן קשר זוגי טוב.

תראי את מה ששונה ביניכם כבית ספר לצמיחה אישית שלך – או בזה שתלמדי ממנו מוחצנות וישירות כדי להיות פחות מובכת ומתוסבכת ו/או בזה שתלמדי להסתדר עם מי ששונה ממך.

במקום לשאול את עצמך "מה עשיתי?", תשאלי את עצמך "מה הרווחתי מהבחירה שלי בו?", "מה עלי לעשות כדי שיהיה לנו יותר טוב ביחד?"

לגבי ההתנהגויות שלו שאת סולדת מהן, האם דיברתם על זה? את מספרת שיש לכם שיחות בוגרות ועמוקות. כלומר, יש בסיס טוב ללבן דברים שמפריעים לכל אחד מכם ולהגיע לפתרונות שישפרו את המצב.

העומק שאתם מגיעים אליו בשיחות שלכם והתכונות המעולות שיש בבעלך יכולים לעזור לך להביא את עצמך – לבטא את מה שאת מעוניינת בו ואת מה שאת לא רוצה שיהיה. אחרי ברור הדברים ביניכם, מה שתחליטו ביחד יהיה מתוך שותפות ורצון טוב של שניכם.

אני מתפעלת ממך ומהיכולת שלך לראות את הזוגיות שלך מכיוונים שונים. זוהי נק' חוזק שתאפשר לך לנהל את מגוון הקולות שבתוכך כדי שתגיעי לקשר מספק וטוב עם בעלך. ניהול נכון של קולות פנימיים כולל – הגדרה, זיהוי והקשבה לכל קול. יש להתייחס לקולות שלך כאל צוות עובדים שאותו את מנהלת. המשימה שעליהם לבצע היא לנהל נכון את המפעל שזה את. התוצאה של ניהול נכון הוא שאת תהיי אדם שמח, מרוצה, בטוח, טוב שמשיג את מטרותיו. בתור מנהלת את בוחרת את מי מהם את מקדמת ואת מי מהם את מוציאה לחופשה. את מנהלת ישיבות צוות של קולותייך ומחליטה למי ומתי לתת את זכות הדיבור. את לוקחת אחריות על המפעל ופועלת כדי לקדם אותו. באופן הזה האשמה נעלמת ואיתה הבושה והספק.

אני מאחלת לך חיים ארוכים, שמחים ומלאי סיפוק, הערכה והנאה עם בעלך.

במקרה הצורך את מוזמנת ליצור קשר [email protected]

שלך

פנינה