שלום לך!

ראשית כל, מפעים לראות איך אנשים צעירים בדורינו עסוקים בשאלות ונושאים גבוהים ונשגבים כל כך, כמו הנבואה.

מצד שני, ניכר בדבריך ענין חשוב, ואני חושב שבזה את משקפת רחשי לב של רבים מבני עמנו, והוא בקשת הנבואה מהמקום המאוד מעשי, אקטואלי, ולא רק מצד הענין נשגב. הנבואה היא בשר מבשרו של הקשר עם ה', היא השיחה שאינה חד צדדית, אלא דו כיוונית, ביננו ובין ה'. ולמעשה את מבטאת את הצורך של האדם בקשר מוחשי עם הבורא, עם ה'.

לא ארחיב במקורות על יסודיות הנבואה וחשיבותה, גם משום שנראה שאת כבר "שם", מבינה ומרגישה את החשיבות. אבל אי אפשר לא להזכיר את הכוזרי שאומר שזה מה שמייחד את עם ישראל, שהם יכולים להגיע לנבואה כעם שלם, עם שלם ששייך לדרגה זו של הנבואה. וכן את הרמב"ם שהרחיב ובירר את גדרי הנבואה במורה הנבוכים וביד החזקה. חשוב לציין את המאמץ של גדולי המקובלים לזכות ל"השגה", גילויים של רוח הקודש בצורות שונות ומגוונות, ובהרחבתם בדרכי השגת הנבואה.

לגבי חזרת הנבואה- הנבואה מוזכרת בתורה בפרשה מפורשת בספר דברים (פרק יח, פסוק ט' והלאה), ובה התורה מתארת את הנביא כמי שאותו ה' מקים כדי שנדע את רצון ה', בניגוד למעוננים ולמכשפים של הגויים. ממילא נראה באופן ברור שבצורה מתוקנת מתקיימת הבטחת התורה, שה' יעמיד לנו נביא. וזה חלק מהעולם השלם של ימות המשיח.

בנביאים בכמה מקומות מבואר שהנבואה תחזור (למשל- יואל ג', יחזקאל לו). ומתואר שזה יתרחש ביתר שאת מבעבר- שה' ישפוך את רוחו על כל העם, מנער ועד זקן.

בצורה מעשית ניתן לומר שהיו צדיקים שזכו למגיד מן השמים, ולהתגלות של שפע נבואי מסוים, כמו האר"י הקדוש, הרמח"ל, הבעש"ט ועוד. כך שחזרת הנבואה באופן מסוים כבר החלה.

לגבי השאלה כיצד מגיעים לנבואה-

דרכים רבות מתוארות בדברי רבותינו.

יסוד היסודות הוא בקשת ה', וכמו שאמרו חכמים: תני ר' שמעון בן יוחאי אומר, בשלשה דברים עתידים למאוס "במלכות שמים", "ובמלכות בית דוד", "ובבנין בית המקדש", וכו', א"ר סימון בר מנסיא אין ישראל רואין סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקשו שלשתם". וזה ניכר בדבריך, הבקשה של מלכות ה', של הקשר עם ה'.

הרמב"ם מביא את דברי חז"ל שהנבואה שורה על חכם גבור ועשיר. ואם כן הכנות אלו היא תנאי לנבואה.

האר"י כתב שזכה להשגות שלו בזכות שהיה שמח בזמני שמחה של מצוה, וכך אמרו חז"ל גם על יונה הנביא, שהשיג את נבואתו לאחר שששמח בשמחת בית השואבה בבית המקדש.

על הנביאה חולדה נאמר שדרכה להשגת הנבואה היתה על ידי טרחתה בהכנות לכבוד שבת.

בספרי המקובלים הוזכרו ייחודים ודרכי שונות להשגת הנבואה.

אמנם הרמח"ל אף שעסק בייחודים, כתב שהשגתו היתה בגלל שה' בחר בו לקבל את השגותיו מהמגיד (נקודה זאת מוזכרת גם ברמב"ם במו"נ).

וזו נקודה חשובה מאוד, שלא משנה כמה אדם יעסוק בהכנות והשתדלויות לקבלת הנבואה, הרי שהכל תלוי בבחירת ה' בו.

ובאופן ממוקד לשאלתך, חשוב לי לעורר אותך לחשוב על המניע בבקשת הנבואה.

המניע זועק מדבריך, הוא הבקשה לקשר עם ה', שהוא דבר נפלא ביותר, ואשרינו שנולדנו בדור שמבקש זאת.

אבל כמו כל קשר, הקשר הוא לא תלוי רק בנו, ובהכנות שלנו. אלא ה' הוא הקובע את המסגרת של הקשר, ואין ולא שייך בזה קפיצת מדרגה. כמו שאם חבר מסוים יהיה מעונין לתקשר איתי באופן מסוים, למשל להפגש פעם בשבוע לשיחה, לא יהיה נכון מצידי לדחוק בו להתקדם בקשר ולהגיע לקשר יותר קרוב.

עלינו לרצות בקשר שה' כעת מגלה לנו. רק על ידי השקעתינו בקשר הנוכחי, בע"ה נזכה לקשר עמוק יותר.

הקשר הנוכחי בנוי כעת לא על נבואה, אלא על תפילות, מצוות ולימוד מצידנו. מצידו יתברך הרי דבר ה' מהדהד בכל ספרי הקודש, החל מדברי הנביאים שניתנו לדורות, וכלה בתורה שבעל פה- כמו שאמרו חכמים "דבר ה'"- זו הלכה. ה' מדבר אלינו דרך המקורות, שאותם השמיע לקדמונים לפנינו, ושם הוא מדבר גם איתנו, כמו שלימדו חכמים שרק נבואה שנצרכה לדורות נכתבה.

צדיקי הדורות, ובמיוחד הבעל שם טוב ותלמידיו, לימדו שה' מדבר אלינו גם בהנהגת העולם, וברחשי הלב. גם המציאות היא מקום בו ה' מדבר אל האדם, ולא רק ברמזים, אלא כל מקום שהאדם נמצא בו- יש לו בו תפקיד ומשימה. וזה דבר ה' אליו, ורצון ה' ממנו. וה' עוזר לאדם לגלות את תפקידו.

צריך להזהר שבקשת הנבואה לא תגיע מתוך תחושה שכרגע יש לנו קשר לקוי עם ה'. כי רק ע"י זה שנעמיק ונחווה את הקשר הקיים, רק ע"י זה שנתקשר איתו יתברך במציאות שלנו ובדרכים שהוא נותן לנו כיום, רק כך נוכל להתקדם לשלב הבא. אם נזלזל בחבלים שהוא יתברך משליך לנו כדי להתקשר אליו, ורק נחכה לנבואה, הרי שיש בזה נימת זלזול וריחוק כלפיו יתברך, וחוסר התחשבות ברצונו. כמובן שיחד עם זאת עלינו ללכת בגדולות, ולצפות ולחשוב ולחכות לזמן בו ה' ישפוך את רוחו עלינו.

חשוב גם לא לטעות ולחשוב שהמסר מה' כיום אינו מדוייק וברור כבזמן הנביאים. חכמים ונביאים למדו אותנו שכתבי הקודש מכילים כל הנצרך לכלל ישראל באופן נצחי. וזאת התורה לא תהא מוחלפת. הנביא שיקום לא ישנה דבר מכל הכתוב בתורת משה. ואפילו אמרו חכמים ש"חכם עדיף מנביא" במובן מסוים.

אם נעמיק בקשר עם הבורא, בתפילה, בלימוד דבריו מתוך ספרי הקודש, ובהתבוננות לתפקידים שהוא נותן לנו, ממש כמו חולדה שהשיגה רוח הקודש ע"י זה שהעמיקה ושמחה במשימה שנקראתה לדרכה באותו זמן- ההכנות לשבת, ע"י כך נזכה בעזרת ה' להתקיימות חזון הנביאים שה' ישפוך את רוחו עלינו, ובכך יעמיק הקשר ביננו לבינו.

בברכת הצלחה בייסוד קשר עמוק ומשמעותי עם ה' יתברך!

נתנאל