שלום לך בחורה משמחת,

איזה כיף לקבל פידבק משמח כזה ולדעת שאנחנו באקשיבה מהווים לך מקום בטוח ומשמח לפרוק את אשר על ליבך.

אני קוראת את שאלתך ולרגע אחד מבלבלת גם בעצמי. את רהוטה כל כך, מבהירה את עצמך בכזו בהירות.

את מודעת לעצמך ואפילו כותבת שיש לך בטחון עצמי. מהתיאור הזה עולה לי מישהי שלגמרי יודעת מה טוב, מה נכון. מישהי אחראית, שהייתי סומכת על הבחירות שלה.

ומצד שני… מצד שני הספק העצמי המטריד הזה. הקלות האלה בפנים שמחלישים, מערערים, גורמים לך להטיל ספק בעצמך, בבחירות שלך, בצדקת דרכך. את מתאמצת להתחזק באמונה בבטחון בהשגחה פרטית, ועדיין, הספק שם, מציק.

יקרה, לתופעה שאת מתארת יכולות להיות סיבות רבות ושונות. ייתכן שאת פרפקציוניסטית? פוחדת לטעות? פוחדת מלא להיות מושלמת? ואולי יש שם פחד עמוק יותר בתת מודע שמזהיר שאם לא דייקי ותבחרי מושלם- תהיי לא אהובה? לא רצויה? מחירים אחרים שאת עלולה לשלם אם תטעי בבחירה?

בין אם את מתחברת לאחת הסיבות שמניתי לעיל, ובין אם לא, חשוב שתדעי שזו לא גזירת גורל ולא סוף פסוק ואפשר ללמוד לחיות חיים של בטחון בבחירות שלך.

מאד פופולרי לדבר על חוסן בתקופתנו, אז אחד מכלי החוסן המרכזיים שקיימים נקרא "התמסרות לבחירה"

יש סרטון מתוק שממחיש את זה ממש טוב (חבל שאני לא יכולה לצרף לך).

בסרטון מופיע דובי חמוד שממתין בתור בסופר. קיימות שתי קופות. הדובי ממתין בתור אחד, ואז רואה שבקופה השניה התור קצר יותר. עובר לקופה השניה, והופ, הקופאי שם בדיוק יצא להפסקה, חוזר לקופה הראשונה ואז גם שם יש עיכוב. וכך ממשיך התסריט ומתאר את ההתלבטויות של הדובי, כאשר בסופו של דבר, הסופר נסגר, והוא עדיין מתלבט.

הסרטון הזה ממחיש בצורה מאד חזקה את המחיר שאנחנו עלולים לשלם כשאנחנו בוחנים את בחירותנו מחדש שוב ושוב ושוב. נכון, הרצון הזה הרבה פעמים יושב על הרצון להשיג את הטוב ביותר, את הנכון ביותר, אבל עלול להשאיר אותנו בלי כלום בסופו של דבר.

אז מה כן?

לפני קבלת החלטה, חשוב לבחון את כל הנתונים היטב, לערוך שקלול, ולהחליט לפי מה שיש לי מול העיניים כאן ועכשיו. בכל בחירה יש סיכון וסיכוי, אבל החיים מפתיעים ולעולם לא נוכל לדעת עד הסוף את התוצאות של כל בחירה שלנו.

זו הסיבה שמקבלים החלטה לפי הנתונים בהווה, ומחליטים להיות נאמנים לה.

ואז במידה ועולה מחשבת חרטה, פשוט נותנים לה לחלוף, בלי לייחס לה משמעות רבה מדי, ומתוך הבנה שיש פה מנגנון פנימי שפועל לא לטובתי, ואני לא צריכה לתת לו לנהל אותי.(כמובן שלא בכל מחיר, וכן, מותר להודות שטעינו בבחירה וזה בסדר. אבל אם אנחנו כל הזמן בתחושה של טעיתי בבחירה, זה פחות בסדר).

נשמע פשוט, אבל לא תמיד פשוט כל כך. אז אם יש לך יכולת להשקיע בתהליך טיפולי, ממליצה לך מאד לפנות לתהליך CBT שיוכל לעזור לך בניהול נכון יותר של המחשבות וההחלטות שלך. זה לא צריך להיות תהליך ארוך בדווקא, אבל מנסיוני, הוא יעיל מאד.

מאחלת הצלחה בכל בחירה, ותחושה של לב שלם.

אם תרצי להוסיף ולברר את הנושא מוזמנת לפנות אלי למייל:

אפרת