שלום לך,

הגמרא אומרת שצרת רבים חצי נחמה, ומוסיפה שמדובר בנחמת שוטים מכיוון שאיזו תועלת יש לאדם בכך שגם אחרים סובלים מאותה צרה?

אך מבחינה מסוימת מדובר בנחמה אמיתית. לפעמים אדם נמצא במצוקה וחושב שכל העולם מתנהל כראוי ורק אצלו משהו לא בסדר. כאשר הוא מבין שמדובר בצרת רבים, הוא לפחות לומד שהוא לא איזה יצור משונה.

הבעיה שאתה מעלה היא לחלוטין צרת רבים. אתה לא לבד.

בחורים רבים אינם מוצאים נחת בישיבה. אתה מרגיש חסר ערך מכיוון שאינך עומד ברף הלמדני של הישיבה, מרגיש שאין לך חברים, ומאוכזב מכך שהישיבה גם לא מתעניינת בך.

חסרים לי פרטים בסיפור שלך על מנת להתמקד טוב יותר, אך בלית ברירה אתייחס לתמונת מצב שחלקים ממנה השלמתי בעצמי על בסיס התיאורים שלך. אתה תשקול ותחליט מה נכון עבורך.

הדבר הראשון שאתה חייב לעשות הוא להכנס לחדר סגור ולזעוק לעצמך שוב ושוב "אני לא הולך להמשיך ככה!!! בשום פנים ואופן!!! המצב הזה לא יימשך!".

אסור לך להמשיך כך מכיוון שההידרדרות מובטחת, וכבר עכשיו אתה בורח לחיקו החמים, המדומיין והמסמם של הסמארטפון. להמשיך כך פשוט לא בא בחשבון,

וזו האחריות שלך בלבד להיות איש, להתיישב בכסא הנהג של חייך ולנווט אותם לחוף מבטחים.

הדברים שאני אומר נשמעים אולי פשוטים, אך בפועל אינספור אנשים תקועים במקום לא טוב בחייהם וממשיכים פשוט מכח ההרגל ומחוסר יוזמה לקום ולשנות ומסתפקים בלהאשים את המערכת או את הרב או את החברים או את הישיבה. אל תהיה שם. זה מקום רע שמביא למקום עוד יותר רע.

ועכשיו מה כן? לא להמשיך ככה, אבל אלו אפשרויות עומדות בפניך?

אתה שואל אם לתת צ'אנס לישיבה, ובדרך כלל התשובה היא שלא צריך למהר לעשות שינויים גדולים ועדיף לנסות תיקון מקומי, אבל על מנת לתת אפשרות לתיקון צריך שיהיה לך אמון בישיבה ובמישהו מצוות הישיבה,

אך אני מתרשם שלא זה המצב. אם אני טועה, אזי הייתי מציע קודם כל לתת צ'אנס לישיבה ולראות איך זה עובד. עם זאת, לא הייתי נותן לזה הרבה זמן לבדיקה מכיוון שאתה עלול להמשיך ולשקוע עוד יותר בבוץ, שכבר התחלת לשקוע בו.

אפשרות אחרת ריאלית יותר היא לחפש ישיבה אחרת.

יש היום ב"ה ישיבות מצוינות עבור כל סוגי הבחורים, ישיבות שהתלמידים אוהבים אותן וחשים חיבור אליהן. למה להישאר במקום שלא טוב לך בו?

לא קל לעשות שינוי, ובוודאי לא קל לעזוב ישיבה כמו זו שאתה נמצא בה היום שלכאורה יש לה שם טוב. אבל אם זו ישיבה שאיננה מתאימה לך אתה לא יכול להישאר בה מכיוון שאתה רק תלך ותדעך ועלול להיגרר למקומות מאד לא טובים.

שוב, אם תמצא את הדרך לנסות להתרומם ולהמשיך, אפשר לתת לזה תקופת ניסיון קצרה, אבל אחרת צריך פשוט לחפש את המקום המתאים.

לאחר שתהיה בישיבה שמתאימה לך, הדבר היחיד שתצטער עליו יהיה למה לא עשית את זה קודם. לא לפחד משינויים, הם נראים הרבה יותר מפחידים ממה שהם באמת.

אתה שואל אם נכון ללכת לכיוונים אחרים. אינני אומר שהצעדים הללו לעולם אינם נכונים, ואינני מכיר אותך על מנת לחוות דעה בשאלה, אבל מתוך מה שאני קורא ושומע בין המילים, לא נראה לי שזה יהיה הדבר הנכון עבורך. אתה נמצא בעולם הישיבות, רק כנראה לא בישיבה הנכונה, אז בוא תנסה לתקן את הבעיה ולא לצאת לגמרי מעולם הישיבות.

השתמשת בביטוי קשה, לפיו אתה "טובע במחשבות". קשה לאדם טובע להציל את עצמו מכיוון ששיקול הדעת משתבש לעיתים. הנכון היה שתתייעץ עם אדם שמכיר אותך ושאכפת לו ממך שיוכל לעזור לך לעשות סדר במחשבות, ובעז"ה תצא מתוך הנפתולים הללו ותמצא את המקום שיחזיר לך את שלוות הנפש שבלעדיה החיים קשים מנשוא.

בהצלחה,

גרשון