בס"ד

שואלת היקרה!

ראשית, היכולת שלך לבוא ולבקש עזרה ולו בכתב היא משמעותית וחשובה מאוד. היא הצעד הראשון בהתמודדות הארוכה והקשה שאת מתארת.

היטבת לתאר במילים קצרות אך ברורות ובהירות, את התחושה הקשה שמלווה אותך מזה 8 שנים. החוויה הפנימית של הבדידות מסבה כאב נפשי עמוק ומלווה בדרך כלל בתחושת חוסר משמעות וערך. מחקרים הראו כי בדידות מגבירה דיכאון, תחושת עייפות וחוסר אונים. מילותייך אמנם ספורות ומדודות, אך הרשי לי להאמין כי חלק ניכר מהתחושות שתיארתי חשת לא פעם. זהו קושי גדול וליבי אתך.

אינך לבד! הבדידות היא מגפה הפושה בחברה המערבית בכלל. מחקרים מצאו כי 80% מהצעירים עד גיל 18 חווים בדידות משמעותית מידי פעם. סביר להניח כין בין החברים והחברות הרבים שמקיפים אותך ישנם עוד ששותפים לחוויותייך ומכירים ומזדהים היטב עם תחושותייך.

כפי שכתבת הבדידות איננה קשורה לאינטראקציות החברתיות שלנו או לכמות האנשים אותם אנו פוגשים מידי יום. אנו יכולים להיות בשדה תעופה או באירוע המוני ולחוש בודדים. בדידות היא חוויה סובייקטיבית, חוויה אישית הקשורה לרקע האישי שלנו. "אני מרגישה בודדה".

חווית הבדידות היא חוויה פנימית שנוצרת כאשר העולם הפנימי שלנו לא בא לידי ביטוי. כאשר אנו מרגישים שאין אנו נותנים ביטוי מספיק לעצמנו, לתחושתנו. כאשר אנו מרגישים שהסובבים אותנו לא מבינים באמת לליבנו. אם אין לנו את המסוגלות לחשוף את עולמנו הפנימי אנו נחווה בדידות. חשיפת העולם הפנימי היא ההתמודדות הישירה והמהירה עם תחושת הבדידות. המסוגלות לחשוף נמצאת בראש ובראשונה בינינו לבין עצמנו. היא קשורה ליכולת שלנו לחוש ולשאול את עצמנו  "מה אני מרגישה עכשיו" "מהי הערכה עצמית שלי", היא נמצאת ביכולת שלנו לתת מקום לרגשותינו ולא להדחיק אותם או להתכחש אליהם.

כאשר עולמנו הפנימי לא בא לידי ביטוי אנו מרגישים בודדים, חסרי משמעות וחסרי ערך. תחושת הבדידות היא רמז פנימי עבורנו לחפש משמעות, ביטוי אישי וסיפוק. כשם שתחושת רעב או צמא אומרים לנו לקום ולאכול, לקום ולשתות כך תחושת הבדידות מאותתת לנו כי עלינו לפתח את יכולת ההבעה והביטוי של עולמנו הפנימי. הדרך המהירה להפיג את אותה בדידות היא באמצעות דיבור. הדיבור (או הכתיבה, כפי שעשית בקצרה) על חלקים אותם אנו בוחרים להצניע מהעולם החיצוני. הדיבור הוא דרך ההבעה של עולמנו הפנימי. התאמצי לטפח ולמצוא יחסי חברות וקשרים משמעותיים ועמוקים עם חברים שמבינים לליבך, חברים שתמצאי אצלם אוזן קשבת. יחסי חברות משמעותיים בהם תוכלי לתת ביטוי לעולמך הפנימי והעמוק.

במקביל, הרשי לעצמך "להשתטות" מעט, לעשות דברים שאולי במבט שטחי נראים לך ילדותיים ולא רציניים. רוצי… שחקי… ציירי… תני ביטוי ספונטני ויצרתי לרגשותייך. פעולות אלו יסייעו לך לחוש, להבין ולהרגיש את עצמך טוב יותר. תחושת הבדידות שמציקה לך מעידה כי עולמך הפנימי הוא עשיר ומלא חיים, יצירתיות וספונטניות והוא רק מחפש דרך לפרוץ, דרך לצעוק ולומר "הנה אני! גם אני קיים!" הרפי מעט ותני לו להתבטאות… אל תחששי!

אשמח מאוד להמשיך ולתת מקום לעולמך הפנימי הקסום,

אהרן

[email protected]