The Butterfly Button
מה כל כך כיף בילדים?

שאלה מקטגוריה:

שלום לכל צוות אקשיבה המדהימים תודה רבה לכם על האופציה לשאול ולפרוק וכמובן תודה על תשובות מחכימות
שאלתי היא כזאת התחתנתי לפני חצי שנה עם אשה מושלמת תודה להשם וכמובן אחרי חתונה מיד ילדים אבל לא אצלי כלומר עבר חצי שנה ואני שואל את אשתי מה כל כך כיף בזה כלומר אני מאוד אבל מאוד אוהב לתת אבל ילדים זה מלחיץ אותי זזה דבר שהוא מאוד מגביל ואני אוהב חופש( פחדתי גם מאשה בקטע של חופש אבל כמו שאמרתי זכיתי באשה נדירה ומושלמת) ולפעמים אני בא הביתה ואני נח ואני אומר לאשתי ששיאוו אם היה ילד והיה בוכה לי זה כאילו מפחיד אותי ואני רואה אנשים שיוצאים לטיולים עם הילדים ואחרי זה יוצאים לנופש לבד כי הן לא נפשו בעצם
ושוב אני מדגיש אני לא בן אדם אגואיסט אני לאשתי נותן הכול ולהורים שלי אבל ילדים אצלי זה משהו אחר לא יודע אני מרגיש שזה כאילו רק שואב ממך בקיצור מפחיד אותי כמובן יש בי צדדים שרוצה את זה ואני מקנה באנשים שיש אבל זה גובר עלי החוסר רצון וכן בא לי לרצות אץ זה כי תכלס אני כן אוהב לתת אבל אני רוצה יותר להתחבר לזה למה אנשים רוצים ילדים כי לאשתי אין הסבר היא רק אומרת תראה איזה חמוד חחח
ועוד משהו אני אדם מאוד רוחני וכן רציתי להבין למה לאלוקים כל כך חשוב שנביא כמה שיותר כאילו אם זה המשכיות של תורה אז יש כבר ממשהו אחר מה דחוף לו ממני שמעתי פעם אחת הסבר שמשך אותי שאלוקים רוצה שנדמה אליו וכמו שהוא נותן הוא מצפה שתביא ילדים בשביל לתת כשי שגם אתה תתן וככה תדמה אליו כמו אשה שבעיני התחתנתי בשביל לתת אז למה בילדים אני לא מבין את זה תודה מקווה שאני ברור

תשובה:

שואל יקר

קראתי את השאלה שלך עם כל הלב. כל כך הזדהתי עם כל מילה ומילה. הדרך שבה שיתפת את המחשבות והרגשות שלך נגעה בי מאוד. הכנות והעומק שבהם אתה בוחן את נושא ההורות מעידים על אדם רגיש ואחראי שבאמת רוצה לעשות את הדבר הנכון, מהסיבות הנכונות. והאמת גם נתת הצצה מרתקת לזוגיות הצעירה והמיוחדת שלכם.

אני רוצה לשתף איתך כמה מחשבות שאני לא חושב שהם תשובה אבל אולי יעזרו לך, ראשית החשש שלך מאובדן החופש והדאגה לגבי היכולת לגדל ילדים בצורה בריאה ונכונה הם חששות טבעיים ואף רצויים. הם מראים שאתה מבין את גודל האחריות שבהורות ואולי זה הסימן שאתה מוכן להם יותר דווקא ממי שלא מבין.

שנית כתבת בשאלתך שגילית שהנישואין עם האישה המיוחדת שלך העשירו את חייך במקום להגביל אותם, אנסח את מילותך מחדש "גיליתי שלפעמים מגבלית על החופש, הן חוויה מעשירה שמשמחת ומעשירה אותי יותר מחופשות רבות …." אני חושב שבמידה רבה תגלה זאת גם בהורות שהיא כמו שאתה מבין מצריכה הרבה ויצר מצד ההורה אך מעניקה לו כמו ששום דבר אחר לא משמח והיא יכולה להיות אצל אנשים חושבים כמוך מקור אדיר משל צמיחה והתפתחות.

כך שאתה לגמרי מסכים איתי שמגבלות ועול לא סותרות שמחה והנאה עמוקה.

נקודה נוספת ששוה לך לקחת בחשבון, אני שמתי לך שזה נכון לפחות ביחס אלי, הקב"ה בחכמתו האינסופית, לא רק מצווה עלינו להרבות חיים ולהוליד צאצאים אלא גם מעניק לנו את הכלים והכוחות הנדרשים בדיוק ברגע הנכון. זה תהליך שמתפתח בהדרגה, וכל שלב מביא איתו את החוכמה והיכולות הנדרשות לשלב הנוכחי איתו נתמודד.

וכמו שאתה מבין זה יצריך עבודה ומאמץ אך אלו ישתלמו לך לגמרי.

ובהמשך ישיר למחשבה זו לפעמים בשאלות בסדר גודל שכזה אפשר (ולפעמים גם אין ברירה! כי אחרי הכל, לא הכל בידיים שלנו) גם להשאיר חלק מההחלטה לבורא עולם.

אני עצמי לא חשבתי בצורה כזו אך אנשים רבים יגידו לך שגם מנקודת מבט "אגואיסטית" ההשקעה בילדים, למרות האתגרים, מניבה תמורה עמוקה ומשמעותית לאורך שנים רבות. זו השקעה שערכה עולה על כל השקעה חומרית אחרת.

אבל בסופו של דבר, אני מרגיש שהתשובה האמיתית והעמוקה ביותר לשאלתך צריכה לבוא מתוכך. השאלה שלך כל כך מלאה במחשבה, רגש ועומק, שאני יכול רק לתת לך נקודות למחשבה ולעזור לך לפתח את התובנות שלך. את התשובה שלך תצטרך לנסות לכתוב לך בעצמך את התשובה!

לפעמים דווקא כשאנחנו כותבים ויוצרים לנו את המחשבות, אנחנו מגלים תובנות ותחושות חדשות וחזקות יותר.

כמובן שלא כתבתי לך מילה על הלכה וגם לא על מיסטיקה יהודית למרות שאלו תחומים חשובים, אך אני פחות מבין ועסוק בהן.

בתקווה שתמצא לבד ויחד עם זוגתך את המסלול ועיתוי והכוחות והתעצומות לכל צעד גדול וקטן.

בצלאל

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
לא מוצאת תחומי עניין משותפים עם בעלי
קראתי כמה תשובות באתר והתפעלתי. יישר כח על הפלטפורמה החשובה ועל הצוות המקצועי שעונה. יש לי שאלה שלא בטוח יש לה פתרון. אך מנסה.. יש לי ולבעלי קשר טוב שמבוסס על אהבה הערכה וכבוד הדדי אבל חסרה לי החברות. הוא אדם מיוחד רגיש ועמוק אבל כמעט לא מעניין אותו כלום...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
אני כל הזמן צריך לשמח את אשתי המדוכדכת
אנו נשואים 3 שנים הורים לתינוקת אשתי נמצאת המון פעמים במצב רוח מדוכדך, עצוב ומיואש. היא מתלוננת ממש על הרבה דברים, וכל דבר קטן שקורה מסביב מיד מפיל אותה . אני באמת אוהב אותה ומנסה בכל כוחי להיות בעל טוב ותומך. בכל יום מחדש, כשאני חוזר הביתה אחרי יום ארוך...
איך לפתח את הקשר ביננו מחדש?
קראתי כאן באתר 2 פניות אחת בנושא המענה הרגשי מבעלי – רבקי ענתה והמליצה שהמענה הרגשי יהיה באחריות עצמי כלומר לעזור לעצמי ולא להיות תלותית בבעלי. אך אני מרגישה שאם דברים שכל כך חשובים לי אני לא יכולה להגיע אליו ולדבר איתו אז מה נשאר לי לחיות איתו? רק דברים...
אשתי מאשימה מתלוננת ומגדפת אותי
אני נשוי כ-10 שנים, ויש לנו 3 ילדים, והמצב הזוגי בכי רע. אשתי מרבה להתלונן מידי יום ואף פעם אינה מרוצה ממה שאני עושה. כל דבר שאני עושה בשבילה יש לה עליי ביקורת. לדוגמא: אם אני קונה משהו מהמכולת תמיד יש לה הערה למה לא קנית את החברה הזאת והזאת?...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן