שלום וברכה,

ראשית, אני מתנצל על איחור התשובה.

בשאלתך רב הנסתר על הנגלה. אינני מכיר את התמונה כולה, ולשם כך נדרשת היכרות קרובה. מהדברים הקצרים שכתבת אני למד שאתה אכפתי ורוצה להשקיע בפתרון המשברים והקשיים בזוגיות שלך, וכי אתה מתייעץ עם אנשים חכמים ומקווה לשפר את המצב. נדמה לי שאותם אנשים חכמים יהיו כתובת מדוייקת יותר לשאלתך. אף על פי כן, אנסה לענות על השאלה שלך באופן כללי, ואקוה שתמצא בה תועלת גם למקרה הפרטי שלך.

ראשית, יש לומר שההחלטה לא להביא ילד נוסף בזמן של משבר בזוגיות, היא החלטה נבונה וחשובה. אין הגיון ואין צדק להכניס ילד מראש למציאות של בית חצוי ושל גירושין. מתוך הדברים שלך נראה שאתה רגיש ואכפתי לרצונות של אשתך, ועל זה אתה ראוי לשבח, אבל לא יהיה נכון להתגמש בעניין הזה, או "לרחם" עליה, אם בסופו של דבר תגרום סבל ואומללות לילד שיוולד כתוצאה מכך.

עם זאת, אולי הסיטואציה הזו יכולה להיות לטובה. אולי תדע לנצל זאת כדחיפה להגיע להחלטה ברורה בנוגע למערכת הזוגית הזו. לעתים קל יותר לא להחליט. אפשר להתלבט ולהמשיך להתלבט בלי סוף, מה שנקרא "לשבת על הגדר", ובדרך זו לברוח מאחריות. הבחירה בדרך ההתלבטות הנצחית היא בעייתית וגורמת נזק. האדם יכול לחיות חיים שלמים כך ולהישאר במקום בלי להתקדם. אולי עליך להחליט שאתה עורך בירור יסודי, כנה ואמיתי, בינך לבין עצמך, ומגיע להחלטה סופית בקשר לעתיד המשותף שלכם?

כאמור, איני מכיר את התמונה המלאה, ואת הקשיים והבעיות שאתה חווה. אבל הלב מייחל ומאחל, באופן טבעי, שתמצא את הדרך לרפא את השברים ולהחליט שאתה מתחייב לזוגיות הזו ויהי מה, שתצליח לבנות קשר עמוק ואיכותי עם האשה הזו שאותה זימנה לך ההשגחה ושהיא כיום האמא של הילד שלך (כלומר בשר מבשרך באופן שכבר אי אפשר לשנות). אני מאמין שעם הדרכה נכונה זה אפשרי, אבל חייבים לעשות החלטה, "לקפוץ למים" ולא להישאר באזור הדמדומים. האכפתיות שלך מכך שהיא מאד רוצה והרגישות שלך שלא להרע את המצב בכך שתשתף אותה במצבך – נותנים לי את התחושה שאתה יכול להצליח בכך.

אני כמובן ממליץ לך להתייעץ עם אותם אנשים חכמים שאתה מכיר, אשר בוודאי יוכלו לייעץ לך בצורה יותר ספציפית, ומאחל לך בכל לבי הצלחה בריפוי ואיחוי השברים ובקיום מה שנאמר בתורה (בראשית ב, כד): "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (וברש"י שם: "הולד נוצר על ידי שניהם ושם נעשה בשרם אחד").

בברכת הצלחה,

אלי

[email protected]