שלום וברכה,
תודה על המילים הטובות בראשית מכתבך.
קראתי את מכתבתך בעיון ואנסה להתייחס לכל מה שהבאת.
גיל ההתבגרות כידוע מלווה בשינויים רבים החל משינויים פיזיולוגיים ועד שינויים רגשיים וקוגניטיביים.
כפי שציינת יש דברים שהם חלק מיצר גיל הנעורים עם זאת נוכחותנו כמבוגרים המסייעים ומובילים חיונית בתהליך.
אני מאד מעריכה את הבחירה שלך לא להגיב בכעס אלא מתוך שיקול דעת. זו בחירה טובה ונכונה אבל חשוב שתהיה התייחסות שלך.
נער מתבגר (כמו נערה מתבגרת) חייב לקבל מאחד מהוריו שיחת הסבר מה כוללת ההתבגרות הזו.
תיאור של השינויים הצפויים בגוף, הסקרנות המתעוררת, הערכים שחשוב לשים לב אליהם.
לא דומה שיחה כזו עם נער בן 13 לנער בן 17 למרות שלא ציינת בן כמה הילד שלכם.
בגלאי 11-14 ניתן ונכון לשבת עם ילד להסבר מקיף ומעמיק בשיחה שאמנם יש בה אלמנט מביך אבל היא נוטה יותר להיות מרגשת ומחברת. שיחה כזו יכולה לבוא עם פינוק (כמו גלידה) ועם מתנה כמו ספר רלוונטי לנושא.
בגילאי 15 ומעלה בד"כ נערים כבר יותר נבוכים והשיחות צריכות להיות קצרות וממוקדות כל פעם על משהו אחר. שיחה ברמה של 2-3 דקות שאתה כאבא רק מעביר איזה ערך שחשוב לך.
לצד זאת, בנושאים של מוגנות שבהם בעצם גם מעורב אדם אחר שניתן להגדירו כנפגע חייבים להגיב ורצוי בהקדם.
כשהילד נגע באחותו. יתכן מאד שזה בא רק מיצר וסקרנות טבעיים. הוא צריך מיד לשמוע- זה לא.
אמירה כזו לא צריכה להיות כועסת אבל בהחלט ברורה.
"אני יודע שזה מסקרן, אבל אף פעם אנחנו לא נוגעים במקומות פרטיים ולא נותנים שיגעו בנו במקומות פרטיים. אם יש משהו שאתה רוצה לדעת- אני כאן כדי לענות ולהסביר לך"
חשוב מאד גם להציב גבול וגם לפתוח פתח לשיחה.
כן, זו יכולה להיות שיחה מביכה להורה אם הינער שואל שאלות על הבדלים בין איש לאישה וכד' ואולי אפילו על הקשר ביניהם אבל המתנה הכי גדולה שילד יכול לקבל זו האפשרות לקבל מידע אמין ואמיתי מאחד מהוריו (ולא מחבר או מאינטרנט).
חשוב שאתם כהורים תלמדו כיצד לתת מענה כזה כשילדים שואלים.
כתבת על מקלחות ארוכות וסימן על בגדיו התחתונים.
גם כאן חשוב לדעת שיש הרבה דברים שהם בגדר נורמה לגיל ההתבגרות והכוונה הורית איך להתמודד היא חשובה עד קריטית.
הכוונה היא לא נזיפה.
הסבר על מדוע הגוף מגיב באופן מסויים למראה או מחשבה.
הכוונה כיצד מלמדים את הגוף שליטה.
הסבר על כך שיש קרי לילה שהוא בגדר נורמה והילד לא עשה חטא.
לעומת שז"ל מכוון שחשוב מאד להמנע ממנו.
הסבר על תיקון ותשובה. יש נערים שנכנסים לתחושת חטא כל כך גדולה עד ריחוק גדול מתורה ומצוות חלילה.
חשוב לתת לנער כלים לעולם של תשובה אם קרה דבר מה בשוגג או במכוון.
(חשוב לתת כלים כגון אמירת תהילים והגברה בלימוד ולא כלים של ייסורים שהרי מדובר בתהליכים שחלקם טבעיים לחלוטין).
יתכן והילד ראה סרטים או שמע תיאורים מחברים. לצערי הרב גם אם תנתק אותו מחברים המידע יגיע אליו. אנחנו חיים היום בעולם שרמת החשיפה היא גבוהה גם לבתים שמורים ביותר.
מכל הנאמר עד כה-
חשוב שתיקח את בנך לשיחה שיש בה חיבוק ואהבה גדולה ופתיחת הלב והבנה.
בשיחה תספר לו
א. שאכן יש דברים שקורים בגיל ההתבגרות ושזה נורמלי שהוא שקרן.
ב. שיש דברים שהם לגמרי מחוץ לתחום ובתוכם מגע בכל אדם באשר הוא.
איסור המגע הוא כללי כל עוד אין רשות ובמקומות המוצנעים גם אם יש רשות.
ג. שאתה נמצא לענות לא על שאלות, להסביר דברים, לעזור לו אם קרה משהו.
ד. אם הוא רואה או שומע משהו מסרטים או חברים וצריך הכוונה אתה פה לעזור ואולי לסייע לו לדבר עם מישהו שמבין בזה.
ה. שיש תיקון ותשובה גם אם קרה דבר לא טוב.
על כל הנ"ל אני מוסיפה הערה חשובה.
מגע של נער באימו זה לא נכנס לנורמה של הגיל. בד"כ יש לנער יראת כבוד מסויימת כלפי אימו.
וכאן מאד משנה בן כמה הנער.
כאשר ילדים עושים מעשה שהוא לא עומד בקנה אחד עם הערכים שלנו או עם המקובל אצלנו אנחנו מסבירים.
למשל- ילד בן 3 ידליק אור בשבת. נאחז בידו בעדינו ונגיד בנחת לא מדליקים אור בשבת.
ואנחנו מצפים שהוא יפנים את הכלל ואת הערך שאנחנו מעבירים אליו.
יתכן והוא יעשה זאת שוב בטעות. יתכן והוא יעשה זאת שוב כמעשה משובה למשוך תשומת לב.
זה יכנס לנורמה של גיל.
ילד בן 9 שננסה להסביר כלל כזה והוא לא יפנים לאורך זמן. נתהה מדוע. האם יש קושי בהבנה? האם הוא עושה בדווקא ואם כן מדוע?
גם במקרים של גוף ננהג כך.
ילד בן 5 שיגע באחותו נסביר ונצפה להפנמה ונכיל חריגה.
ילד בן 10 שנוגע ואנחנו מציבים גבול ברור אנחנו מצפים שהוא מיד יבין וזה לא יחזור על עצמו.
ילד בן 17 אני מצפה שיבין את זה מעצמו.
במידה והנער בוגר (מעל 16) או שזה קרה יותר מפעם אחת או שלאחר דיבור זה חוזר שוב כלפי אחותו אימו או כל אדם אחר כדאי להתייעץ עם איש טיפול. קודם רק התייעצות שלכם כהורים ובמידת הצורך גם איתו.
אם הוא צעיר יותר וזה קרה רק פעם אחת, חשוב לקחת את הילד בהקדם לשיחה אבא-בן אוהבת שמעבירה כמה שיותר מידע. ולשאול אותו האם הוא רוצה לדבר עם משיהו נוסף שזה לא אתה.
כפי שכבר כתבתי, במידה והנער כבר ממש בוגר יהיה קשה יותר לעשות זאת בשיחה אחת ארוכה וזה צריך לעבור בכמה שיחות קצרות. למשל בזמני נסיעה משותפת. רצוי נסיעה קצרה.
(נסיעה מאפשרת שיחה בלי מבט עיניים ולכן יש בה משהו קל יותר. הנער יכול להסתכל החוצה מהחלון בזמן שאתה מדבר וזה סוג של הגנה ממבוכה.
מאד חשוב להקפיד שזו תהיה שיחה של כמה דק בודדות ולא "חופרות")
שלחתי לך במייל המלצות לאנשי מקצוע מעולים בתחום
בכל מקרה חשוב ששני ההורים יהיו בשיחה כזו גם אם רק אחד מכם מדבר עם הנער.
חשוב להגיע ממקום אוהב ולהשתדל לא ממקום כועס.
וממש חשוב שלא לוותר על דיבור עם הילד שלכם.
בברכת הצלחה רבה, גמר חתימה טובה ורוב נחת מילדיכם.
רחל ג
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
תשובה חשובה וראויה, אני מעריך אותה.
רק נקודה אחת רציתי להעיר, כתבת ובצדק על כך שקרי הוא נורמלי ואין בזה חטא, ולאחר מכן כתבת שזה לעומת מכוון שצריך להגיד לו שחשוב מאוד להימנע ממנו.
ובכן כאן רציתי להעיר, בסופו של דבר כמעט כל הנערים והגברים בשלב כזה או אחר מאוננים שלא מאונס קרי לילה, קשה להאמין שמי שהתחיל בזה יפסיק, ואמירה כזאת עשויה לגרום לילד רגשות אשמה,
יש כאן משהו עדיין, מצד אחד זה אסור מצד שני זה טבעי לגמרי לנער בגיל ההתבגרות שלא יוכל להפסיק את זה. מהתשובה נשמע כאילו רק יוודא לנער האיסור והופ אם הוא לא מצליח להפסיק (והסיכוי שיפסיק קלוש), הוא עובר עובר עברות לתאבון.
הנקודה שצריך לשדר לו זה שהכל טוב והכל טבעי והחיים ממשיכים, ופשוט צריך להמשיך בחיים תוך ניסיון כמה שיותר למלא אותם בתוכן טוב ומספק, בלי להסתכל ולהיתבחש ברע, רק למלא בחיוב בלי ניסיונות לכפר או להתמודד ישירות נגד היצר המאוד טבעי הזה (וכן זה מאוד טבעי לגבר בגיל ההתבגרות לאונן).
מקווה שהנקודה הובנה למרות הכתיבה הקצת מבלבלת.