שלום רב,

קראתי את פנייתך בעיון, ומאד נהניתי מתוכן הדברים.

בדבריך ניכר שאתה מתייחס ברצינות רבה לנושא הנישואין, וזה ראוי להערכה.

הפסוק ״ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים שָׁנָה״ (שופטים ה,לא) מתורגם בארמית ״וּשְׁדוֹכַת אַרְעָא דְיִשׂרָאֵל״. זהו המקור לכך שהמילה ״שידוך״ פירושה ״שקט ומנוחה״ (ר״ן שבת ה,ב).

ההחלטה של בחור ובחורה להקים בית צריכה להביא אותם לשקט נפשי, וחלילה לא להיפך.

ציינת שבסביבתך מנסים לשדל אותך להתחיל להיפגש בשלב זה.

לחץ חברתי עלול להוביל להחלטות שאינן רצויות, ונכון עשית שהחלטת לברר כמה שאלות בנושא לפני שאתה נכנס לעובי הקורה.

התייחסת להרבה היבטים שקשורים לנושא השידוכין והנישואין, וברצוני לחלקם לכמה קבוצות:

1.      חיי הנישואין: האם מעבר לנושא חיי אישות (״בעית הרווקות״) ישנו טעם נוסף להתחתן?

2.      חששות מנישואין: חשש ממחויבות גדולה, וחשש מלהתחתן עם אישה שאינה ראויה.

3.      חששות מהפגישות: חשש מלהסתנוור מעצם היותה בחורה ומההופעה החצונית שלה, חשש מניהול שיחה עם בחורה.

כל מה שהעלת ראוי להרחבה.

אשיב בקווים כלליים, ואם תרצה להרחיב על דברים מסוימים אשמח שנמשיך את ההתכתבות הזאת.

חיי הנישואין

סיבה מאד מובהקת לנישואין היא החובה והמצווה לפרות ולרבות. אני מניח שבשאלתך אודות הסיבות לנישואין לא התכוונת שאשיב לך שעלינו להתחתן מתוך כפייה מפני שכך ציווה הקב״ה.

אם אני מבין נכון, ברצונך לברר אם מעבר לציווי יש לאדם תועלת ממשית בהקמת בית.

קראת לחיי האישות ״בעית הרווקות״, וברצוני להוריד את הקשר השלילי (״בעיית") שנוצר כאן סביב הנושא. חלק חשוב מאד בחיי איש ואישה נעים סביב הקשר הגופני שביניהם. בהלכה נפסקו הרבה הלכות שמדגישות את החובות של הבעל כלפי אישתו, ושל האישה כלפי בעלה בקשר לחיי האישות. הרמב״ן אף הגדיר את מצוות העונה כעיקר הנישואין (בב״ב קכ״ו,ב).

מעבר להיבט ההלכתי אנו מוצאים כאשר ר׳ שמעון בן חלפתא הזקין ולא היה בכוחו יותר לקיים את מצוות עונה, הוא הביע בפני חביריו "שמשים שלום בבית בטל״.

חיי האישות משמשים לא רק כמטרה מהנה, אלא כאמצעי לבניית קשר בריא בין בני זוג אשר היא מטרה עילאית.

אותה מטרה עילאית באה לידי ביטוי בפסוק ״לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו״ (בראשית ב,יח). העוף ודגי הים נצטוו ״פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ״ (בראשית א,כ), אך האדם נצטווה להתחבר עם אשתו גם כן כדי שלא יהיה לבדו.

הקשר שבין בני זוג מהווה מטרה בפני עצמה, ולא רק אמצעי למילוי צרכים גשמיים או להתרבות המין האנושי.

הניסיון והחוויות שלנו בבית הורינו יכולים מאד להשפיע על ההסתכלות שלנו על חיי הנישואין.

ישנם כאלה שזכו לראות כיצד כל אחד מהוריו קיבל ונהנה מהקשר הזוגי שלו, אך ישנם רבים שלא זכו לכך. אותם שלא הבחינו ביתרון שבחיי זוגיות של הוריהם יכולים לקבל השראה מהפסוק שצוטט, ולנסות לבנות זוגיות שתהיה כפי כוונת היוצר – ״טוב לאדם״.

כתבת ש״נישואין זה לא וורוד כמו שבחורים חושבים ולא שחור כמו שאברכים מספרים״.

חשוב לי להדגיש לך שנישואין יכולים להיות הרבה יותר יפים מצבע וורוד, אלא שנדרשת מלאכה מרובה שכרוכה בעליות וירידות. הוורוד אליו מתכוונים במשפט הנ״ל הוא ״הנאה ללא יגיעה״, אך היופי אליו יש לחתור בחיי נישואין תלוי בשיתוף הפעולה שבין בני הזוג.

אמשול לך זאת ע״י נגינה על כלי: כנר מתחיל יכול להינות מאד משמיעת יצירת שניגנת ע״י כנר מקצועי. כאשר הוא יחל ללמוד את אותה היצירה, הוא לא יחוש באותה הנאה כלל. אדרבא, התהליך יהיה מלווה בחוסר שביעות רצון ותחושות של יגיעה. מאידך כאשר לאחר זמן רב הוא יצליח לנגן את היצירה בעצמו הוא יחווה עונג שיעלה באיכותו מההנאה שהוא חווה בשמיעת הכנר המקצועי.

חששות מנישואין

הקמת בית מביאה איתה הרבה מחויבויות, ובלשון ר׳ יוחנן ״ריחיים בצוארו (קידושין כט,ב)״. הרבה מהמחויבויות האלה יורגשו רק לאחר זמן, שכן מדובר בסוג מחויבויות שהרווק לא הורגל בהן.

ראוי לשים את הדעת שישנו מרכיב מהותי במחויבויות אלה שמבדיל אותן מכל שאר המחויבויות האחרות. מחויבויות רגילות של חיי היום יום הן כלפי אנשים אחרים, עסק זר, וכו׳.

בברית הנישואין הבעל והאישה שניהם מחויבים לבנין משותף. חשוב להבחין בכך שזוגיות שונה לחלוטין מעסק של שני שותפים זרים.

באשר לבחירת אישה שתהיה לרוחך, שים נגד עיניך את דברי רב פפא ״מתון נסיב איתתא״ (יבמות סג,ב), ופרש״י המתן עד שתבדוק מעשיה שלא תהא רעה וקנטרנית.

הרשות היא בידך לבחור את אשתך מתוך שיקול דעת נכון. באפשרותך לקחת את הזמן הנדרש לך כדי ללמוד להכיר את הבחורה אותה תפגוש, כדי שתדע אם אתם מתאימים מבחינת האופי שלכם. וגם ע"י ברורים שנעשים בצורה חכמה עם שאלות ממוקדות תוכל לקבל תמונה מלאה יותר,

יחד עם זאת יכולת האדם לבחון את פנימיות הזולת מוגבלת היא עד מאד, וכפי שאמר הקב״ה לשמואל ״כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב״ (שמואל א טז,ז). על כן אל תרפה את ידך מהתפילה, ואני מצטרף אליה שתמצא את אשר נכון עבורך.

חששות מהפגישות

טבעי עד מאד שבמפגש שלך עם בחורה, בפרט בפעמים הראשונות, תחוש את רגשותיך באופן בולט.

העובדה שהנך מודע לכך תעזור לך לא למהר לקבל החלטה שאינה מושכלת.

ככל שתיפגש יותר פעמים עם אותה בחורה, תוכל לבחון את הדברים בצורה יותר נכונה.

אני יכול להציע שתשתף מישהו שקרוב אליך בשיחה אודות מהלך הפגישות והרגשות שיצופו. כמו כן אתה יכול לרשום לעצמך דברים שחשוב לך לבדוק, ולאחר מספר פגישות לעבור עליהם כדי לראות שאינך פונה מן הדברים שהצבת.

אופי השיחה עם בחורה מאד שונה מאשר זו שעם בחור.

ראשית אומר שאתה יכול מעט לתכנן את אופי השיחה שתהיה: כיצד להתעניין בשלומה, על מה תרצה לדבר, הנושאים לא חייבים להיות בדווקא כבדים אפשר גם נושאים מחיי היום יום: אקטואליה,ספרים שקראתם,תחביבים..וכו׳.

שנית אומר שאם יש באפשרותך לשוחח עם קרובת משפחה שלך על הנושא, תוקל עליך המלאכה. תוכל אולי גם לתרגל איתה מעט את השיחה.

מעבר לכך המלצתי הכי חשובה היא שכדאי להגיע רגוע למפגש שכזה. המלצה זו יותר חשובה מהתכנון של הפגישה. במפגש שכזה נפגשים שני בני אדם אשר שונים מאד במהותם, ואווירה נינוחה חיונית לגישור שבין שני העולמות. השוני בלתי נמנע הוא, ואם לוקחים אותו ברוח טובה הפגישה יכולה להיות מאד מהנה.

אסיים בהדגשה חשובה נוספת: הדגשת את הצורך לקבל החלטה שכזו בשיקול דעת, אך אל תשכח לצרף לשיקול השכלי את תחושת ליבך. בסוף התהליך יהיה עליך לבנות בית שמשתלב עם הראיה ההגיונית שלך ועם רגשות הלב שלך. אני מאחל לך שיתקיימו בך דברי חכמינו (יבמות סב,ב): ״תנו רבנן, האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו … עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך (איוב ה,כד).״

אני כאן בשבילך לכל פנייה,

בברכה,

 רפאל

[email protected]