דלג לתוכן
שלום רב אני בחור ישיבה חרדי לומד בישיבה גדולה הרבה שנים. אני מיואש משידוך אני לא מוצא אני כבר בן 26 ואם כבר יש הצעות לשידוכים הם לא משהו אני שוקל ברצינות לעבור לישיבה בברוקלין ללמוד שנה ואולי גם למצוא שידוך. חיי קהילה מאוד מעניינים אותי ואולי השינוי הזה יעשה לי טוב .אשמח לדעת האם השינוי הזה טוב לי או שלא. יש עוד קושי של למצוא ישיבה בברוקלין . אני לא מכיר אנשים משם שיעזרו לי וזה מאוד מקשה עליי תודה.
שואל יקר
שלום וברכה
אתה שואל שאלה הנוגעת לחייך האישיים, ולזוגיות העתידית שלך.
אני מזדהה מאד עם הכאב והצער הכרוכים בתהליך הזה. זהו תהליך לא קל, ותקופה לא פשוטה בחיים.
לפעמים ישנה תחושה שלמרות העובדה שאינך ילד וכאילו כבר התבגרת ונכנסת למרחב אחר בחיים, יצאת ממקום אחד, אך עדיין לא הגעת למקום החדש – חיים בוגרים מלאים.
הדבר שמעניק את התחושה השלמה בתחום הזה הוא בדרך כלל המעשה של הקמת בית משלך, עם בת זוגך.
המסלול בדרך כלל די מובנה: עוברים את מסלול ההתבגרות בשנות ההתבגרות, לומדים בישיבה קטנה וגדולה, וכשמגיע הזמן הנכון – מקימים בית ועוברים לשלב הבא.
הבעיה עם ההבניה הזאת היא בכך שהיא לא מתקיימת אצל כל אחד ככתבה. ראשית, לא כל אחד חי בדיוק את החיים שלו לפי איזה כללים הכתובים באיזה ספר חוקים . המסלול של כל אחד הוא ייחודי ואישי.
בנוסף, הייחודיות של כל אדם גם מהוה סיבה לכך שכל אחד ייצור בעצמו את מסלול חייו בהתאם לטבעו וצרכיו.
והמציאות, גם לה יש מה לומר. אתה יכול לתכנן מעכשיו ועד מחרתיים מה תעשה, ועובדות החיים באות וטופחות על הפנים.
במקרה שלך, אתה לומד בישיבה גדולה כבר 9 שנים, ורוצה כבר לעבור לשלב הבא המתבקש – התבגרות מלאה והקמת בית.
יחד עם זאת, אתה מציע לעשות שינוי מהותי בסביבתך החיצונית.
אם הבנתי נכון, הרי שיש לך תחושה ששינוי משמעותי בסביבתך החיצונית, כלומר, נסיעה לחו"ל, תוכל לסייע לך לצאת מהמצב בו אתה נמצא.
כמובן שאינני מכיר אותך אישית, ועל כן אינני יכול לייעץ לך אישית בנוגע לתכנית שלך לנסוע לחו"ל ולנסות שם את מזלך. זה תלוי בהמון משתנים ונדרשת היכרות אישית מעמיקה כדי להכריע בסוגיה כזאת.
ועדיין, הבה נעיין בזה מעט.
יש כאן כמה היבטים.
באופן כללי, הדרך לשקול אם המעשה הנמצא על הפרק ראוי לביצוע או לא, יכולה להימדד בדרך כלל בהתאם למטרה שאתה רוצה להשיג דרכו, ולתוצאות שאתה מצפה להגיע אליהן בסוף הדרך.
מה המטרה בנסיעה לחו"ל? שינוי אוירה? הגעה למקום טוב יותר מבחינה אישית נפשית? פתיחה של הזדמנויות חדשות מבחינת קשרים קהילתיים ואפשרויות לשידוכים טובים יותר? דף חדש מבחינה חברתית?
כל אחד מהמטרות בפני עצמו, יכול להיות ראוי, וייתכן שניתן להשיגו בדרך שאתה מציע.
בוא נפרט:
שינוי אוירה: וודאי שיש כאן, מדובר בתרבות שונה לגמרי. אך מאין לך לדעת שהשינוי ישפיע עליך לטובה? יש צורך לעשות הכנה אינטנסיבית לפני מעבר כזה ולהבין היטיב לאן אתה מגיע. מעבר למדינה אחרת יכול להיות כרוך בבדידות גדולה ובשוק תרבותי. אם יש לך מישהו שם היכול לרכך עבורך את ה"נחיתה" ייתכן שתשיג את מטרתך באופן חלקי או מלא.
הגעה למקום טוב יותר מבחינה אישיתנפשית. כאן חשוב להבחין בין הליכה ממצב מסוים, לבין הליכה אל עבר מצב מסוים. אם אתה רק רוצה להתרחק ממצב שאינו טוב עבורך, לא ברור שהמקום אליו אתה הולך יהיה טוב יותר עבורך. הרי יכול להיות גם הפוך. מקובל בדרך כלל לומר שעדיף ללכת למקום עם מטרה, ולא רק לברוח. (אלא אם כן המצב כל כך חמור עד כדי כך שכל דבר – גם גרוע – עדיף עליו. לא נראה שזה המצב שאתה מתאר)
גם עבור המטרה הזאת צריך בירור מעמיק ותכנית ברורה כדי להבין איך תשיג את מה שאתה רוצה להשיג.
פתיחה של הזדמנויות חדשות מבחינת קשרים קהילתיים ואפשרויות לשידוכים טובים יותר? – יש בזה הגיון, שאם בארץ מיצית את האפשרויות, ייתכן ששם תוכל למצוא ביתר קלות הזדמנות חדשה. אולי. כאן צריך לשאול, האם מצית את האפשרויות בארץ? ייתכן שאדם מקצועי כמו שדכן רגיש וחכם, או שדכנית, יכולים לראיין אותך לעומק ולהבין את מעלתך ולדעת להביא לך הצעות יותר מתאימות. אם תלמד למכור את עצמך טוב יותר ולהכיר בעצמך במעלותיך, זה בהחלט יעבוד לך טוב יותר.
מאידך, חיפוש של הזדמנות כזאת מעבר לים תצטרך לכלול את כל הפעולות הללו, כולל התברגות בקהילה המקומית ויצירת קשרים חדשים. תשקול היטב אם לא כדאי לך לנסות קודם את הפעולות הנ"ל בארץ.
ולבסוף, דף חדש מבחינה חברתית – זאת מטרה הגיונית וראויה באופן כללי. זו הצעה לבנייה עצמית מבחינה חברתית במקום חדש.
כאן ראוי לבדוק אם יש לך דרך ליצור קשרים שם ותכנית מפורטת . אם תגיע מוכן, יש לך סיכוי לפתוח דף חדש. אם תגיע לא מוכן, ייתכן שתמצא את עצמך באותו מקום שבו אתה נמצא היום.
אינני יודע את הכיוונים הללו נוגעים אליך בכלל, ואם בכלל חשבת על המטרות ההלו. כך או כך, פרשתי בפניך את האפשרויות בהתאם, ואני מקווה שזה נותן לך כלים לחשיבה ושיקול דעת.
כאמור, היות שאיני מכירך באופן אישי, לא יהיה נכון מצדי לתת לך עצה מעשית ספציפית בנוגע לשינוי הספציפי שאתה שואל עליו. מה שאני כן יכול לתת לך במסגרת זו, מעבר להקשבה והבנה שלך ושל המצב בו אתה מצוי, היא אולי עצה מעשית היכולה לתת בידך כלי להתמודד עם התקופה הלא פשוטה הזאת.,
אפתח בסיפור:
אני מכיר באופן אישי חבר קרוב שלי שהיה בסיטואציה דומה לשלך.
הבחור היה לומד בחברותא עם בחור מבוגר ממנו, והחברותא היה עמוק בשידוכים. הוא יצא עם עשרות בחורות. חלקן התאימו לו, אך לא הסכימו לסגור, ובחלקן הוא עצמו לא היה מעוניין. כך או כך, השנים עברו, והבחור עדיין לא התחתן.
חברי, בראותו את הקשיים שעובר החברותא שלו בענייני שידוכין, לקח את הדברים לתשומת ליבו. הוא הבין שהדבר יכול להיות כרוך בעגמת נפש מרובה, וכי ייתכן ומדובר במסלול שאת תחילתו הוא רואה, אך סופו נסתר מן העין.
הוא נזכר בדברי הגמרא הידועים בתחילת מסכת סוטה "אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני".
הוא הבין שנושא הזיווג שלו כבר נכתב ונחתם לפני שנים. בת הזוג שלו, החצי השני של נשמתו, ממתינה לו בסבלנות, מזמן, עוד לפני שהגיח לאוויר העולם. עומדת מוכנה לו בטרם נשם את נשימתו הראשונה.
הדבר נסך בו רוגע גדול. הוא ידע בעומק ליבו שהזיווג ביניהם כבר קיים למעשה, רק עדיין לא יצא אל הפועל.
הוא סיפר לי בהזדמנות, שיום אחד, תוך כדי תפילת שמונה עשרה, עברו בליבו הרהורים ומחשבות על אודות חברו הטוב, ועל מסלול הייסורים שהוא עובר, והחליט לפנות ישירות לקדוש ברוך הוא.
הוא פנה בתפילה פשוטה וברורה, בעברית יומיומית, כאדם המשוחח עם חברו ואמר "ריבונו של עולם, אתה הרי יודע מי היא בת הזוג שלי, אתה בעצמך הכרזת עליה ארבעים יום לפני בריאתי. אתה יודע מי היא, ומתי הזמן הנכון שראוי לנו להיפגש. ביכולתך להביא לי אותה מתי שתרצה, אחרי שאפגוש מאה בנות, או מיד בהתחלה, בטרם אעבור את מסלול הייסורים. אנא ממך, אתה הרי יודע שאינני בנוי לסבול מסלול ייסורים ארוך ומטלטל, אנא, הבא לי אותה מיד, בהצעה הראשונה שתבוא".
והוא מספר שאכן, הבחורה הראשונה שפגש, היתה זו שבהמשך גם נהייתה אשתו.
והחברותא?
גם הוא פגש לבסוף את בת זוגתו המיועדת, בשעה טובה ומוצלחת, וזמן קצר אחר כך הקים גם הוא את ביתו.
(הסיפור אמיתי לגמרי, וסופר לי בגוף ראשון על ידי הבחור עצמו)
למה אני מספר לך את זה?
כדי להדגים את הנקודה שהעניין של הזוגיות הוא אחד התחומים בהם ניתן להבין באופן ברור שבת הזוג שלנו, מיועדת לנו מששת ימי בראשית, מוכנה ומזומנת, ורק ממתינה לרגע שבו יבוא בעל האבידה ויחזר אחריה.
דע לך, היא שם. אי שם. והיא שלך ועבורך. אתם שני חצאים של נשמה אחת ונועדתם זה לזו.
המתן בסבלנות ואל תתייאש, היום בו תיפגשו בוא יבוא!
אל תהסס לפנות בתפילה לאבא היקר בשמים. הוא שם תמיד והוא משתוקק לשמוע אותך.
דבר אליו ישירות, בלב פתוח, ותגיד לו את הכל.
אין לי ספק שהוא יודע לתת לך בדיוק מה שהכי מתאים לך. בזמן הנכון ובמקום הנכון.
לפעמים אנחנו לא מבינים למה מפגש שכבר נקבע מראש, צריך להתעכב. הרי נועדנו להיות יחד, אז למ לוקח שנים עד שאנו מגלים זה את זו?
אבל, נסתרות דרכיו של הקב"ה. הוא יודע מה הכי טוב לנו ומנווט אותנו למקום הנכון באופן אישי.
לפעמים יש צורך שאחד מבני הזוג יעבור איזה תהליך עם עצמו, או שיהיה משהו שיקרה בחייו שייתן לו עומק ומשמעות.
לפעמים התהליך של ההמתנה והחיפוש עצמם הם הכלי המוביל את האדם למקום בו הכי מתאים שייפגש עם בת זוגו.
אין דרך לדעת מראש את הדברים הללו, אבל דבר אחד בטוח: יש לנו אבא אוהב, והוא כבר הכריז מראש על הזיווג שלנו. לנו נותר רק לראות איך הוא מגולל את הסיפור שלנו כרוב רחמיו וחסדיו.
כולי תקווה שתמצא את זוגתך שמאז, בזמן ובמקום הנכון.
אני מאחל לך שהדבר יבוא לך בקלות ובשמחה, ושתראה ותרגיש את הדבר בבהירות ובשלמות מלאים.
בברכה מרובה
יוסי
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
