The Butterfly Button
לא קל להיות אמא

שאלה מקטגוריה:

מאז נישואי, לפני כ-8 שנים אני מרגישה "סמרטוט"..
מצד אחד, אני מרגישה שהנישואים עשו לי טוב בהרבה תחומים. בניתי את עצמי, ההתמודדות עם החיים גרמה לי להתגבר על חולשות שלי ולגלות הרבה יכולות וכוחות, הזוגיות שלי טובה ואני שואבת הרבה הנאה מגידול הילדים אך מצד שני, רוב הזמן אני מרגישה חסרת כוחות.אני מרגישה רצון לברוח לשקט ולשלווה..להישאב לאיזה ספר טוב או ללמוד משהו ולשכוח מכל המטלות של החיים.
הופתעתי לגלות במהלך שבוע שיצאתי לנופש עם בעלי שאני לא מתגעגעת לילדים. שלא יהיה מובן לא נכון, אני אוהבת את ילדי מאוד ומשקיעה בהם הרבה מעבר לממוצע אבל הרגשתי שאני לא רוצה לחזור לחיים. שטוב לי עם השקט וההנאה..זה אולי נראה רגש טבעי שכל בן אדם שעובד קשה ירגיש בסיומה של חופשה אבל אצלי זה מעיב על האושר בחיים..קשה לי לחיות עם התחושה שאני כל הזמן רוצה לברוח לאיזה מקום אחר..

תשובה:

שואלת יקרה,

סליחה על האיחור בשליחת התשובה, את ודאי יודעת איך זה אוגוסט וילדים בחופשה…

אני חושבת שכמעט כל אמא שהייתה קוראת את שאלתך הייתה חשה הזדהות.

התפקיד שלנו כאימהות הוא לא קל, הוא 24 שעות ביממה הוא שוחק הוא מתיש נפשית ופיזית, רק מה שחשוב לבדוק ולהתבונן האם מה שאת חשה זו עייפות רגילה של כל אמא  בוודאי בחופשה הגדולה של "רק תעזבו אותי בשקט ותתנו לי לשקוע בספר טוב, לצאת לחופשה שקטה עם בעלי, לישון בלי הפרעות" או משהו יותר רציני מזה.

איך נוכל להבחין בין השניים-האם זו עייפות חומר רגילה או משהו המצריך בדיקה?

נסי לחשוב איך זה בימים רגילים של שגרה, האם גם אז את חשה במותשות הזו? או שאז העניינים זורמים יותר.

האם יש לך רגעים של הנאה עם הילדים?-או שכל השהות איתם היא עול מתח וכבילות.

האם את חשה סיפוק? יש לך תחומי ענין שמספקים ומאתגרים אותך? או שגם בתחומים אחרים את חשה שחיקה?

אלו שאלות שאף אחד מלבדך לא יוכל לענות עליהם. ותשובות אמיתיות שלך יוכלו לתת לך כלים להבין אם את נמצאת במקום טוב.

גם חשוב לבדוק האם בחירות שעשינו בעבר אכן עדיין נכונות עבורינו. למשל אמא שבתחילת הדרך בחרה לעזוב עבודה ולהתמסר לבית ולילדים בצורה טוטאלית יש מקום לבדוק לאחר תקופה האם הבחירה הזו עדיין מתאימה לי? ולהפך אמא שהחליטה להמשיך את הקרירה אך חווה כל הזמן יסורי מצפון שהיא לא מספיק עם הילדים וכל הזמן במרוץ של להספיק להספיק ולהספיק בלי רגע לנשום.. מה שמותיר אותה מותשת ומרוקנת.

יש מקום מידי תקופה "לחשב מסלול מחדש" אולי אם נשנה סגנון חיים שהיה לנו זה מה שיתרום לנו מנוחת הנפש ושמחה.

וכמו שאת ודאי יודעת כדאי לך למצוא תחומי עניין/תחביבים/חברות כל אחת מה שעובד אצלה שיוסיפו לך שמחה עניין וסיפוק ויהיה לך יותר כוח שתוכלי לתת ממנו לילדייך כי כשאנו מרוקני כוחות מניין יהיה לנו הכוח לתת לאחרים?

יש אימהות שצריכות יותר מאחרות לזמן השקט שלהן, וכשהן מקבלות אותו יש להן הרבה יותר אנרגיה ושמחה לתת לילדים אחרי שהן התמלאו.תנסי לבדוק אם גם את כזו ובמידה שכן תדאגי לעצמך לשעות מילוי עצמי כאלו..

מאחלת לך הצלחה רבה.

תודה שפנית אלינו! אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול.

תמר

 

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
התמודדות עם ילד מאתגר
משיב/ה:דב|
יישר כוח על הפלטפורמה המאפשרת לשלוח שאלות חיוניות באנונימיות ולקבל תשובות מותאמות אישית. יישר כוח על הזמן והסבלנות לקרוא, לענות ולהתייחס. לרדת לפרטים הקטנים ולייעץ. מה עושים עם ילד שעוד לא בן 12 והוא כבר מסובב אותנו על האצבע הקטנה. הוא מנהל את הבית. אם משהו לא מוצא חן בעיניו...
איפה טעיתי? למה בורחים ממני?
גדלתי בבית חסידי מודרני. נכנסתי לישיבה קטנה ודי מהר נחשפתי דרך חברים רעים למושגים של העולם החילוני. באותה תקופה הייתי אחד שגם בחורים משיעורים גבוהים רצו בחברתו. ואז קרה מפנה קיצוני בחיי, גיליתי את חסידות ברסלב שנתנה לי חיזוק להתקרב להשם. במשך שנתיים רצופות לא דיברתי עם אף אחד, רק...
למה חשוב לחיות וכזה גרוע למות?
אני בת 22 ויש שאלה שמטרידה אותי כבר שנים. מה המשמעות של החיים? כאילו הבנתי שזה לעבוד את ה' וכו' אבל זה לא באמת ממלא כמה אפשר? למה זה כל כך גרוע פשוט למות כאילו למה אני אענה על זה בסך הכל לא באלי לחיות לא כיף לי… וואלה אין...
איך ארגיש קשורה לתורה שמדברת עלי כך כאישה?
אני נגמרת מבפנים ולקח לי המון זמן בכלל להעיז לכתוב את זה. אני באמת מנסה להיות חרדית טובה ויש לי פחד נוראי שהמחשבות האלה הן כפירה גמורה. אבל אני לא יכולה לשאת את זה יותר. רק אציין בהתחלה שגדלתי במקום פוגעני מאוד ואני מטופלת על זה, אז בבקשה אל תתעכבו...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן