The Butterfly Button
כמה חשוב להאמין בביאת המשיח?

שאלה מקטגוריה:

שלום לכם. אני בן 17 ואני מגיע ממשפחה חרדית ספרדית מאמינה מאד בגדולי ישראל והצדיקים. ב"ה אני לומד בישיבה טובה אני עולה וגודל בתורה.
לאחרונה התחילו חבדניקים מהשכונה לדבר איתי על המשיח שהוא צריך לבוא וכו' בהתחלה הייתי דוחה אותם אבל לאט לאט התקרבנו ופעם אחת התישבתי עם אחד מהם לשיחה והוא דיבר איתי הרבה על המשיח והראה לי מקורות וזה שצריך לבקש את המשיח שיבוא עכשיו וזה מצווה לדרוש את זה מה' כי זה כמו ילד שמבקש משהו מאבא שלו ואומרים את זה בתפילה והדור שלנו הוא הדור של המשיח לא כ"כ ידעתי מה להגיד לו והלכתי. מאז דיברנו כמה פעמים וכל פעם הוא מראה לי עוד ועוד דברים שהרבי אמר על המשיח וגם שמי שלא מחכה למשיח ומבקש אותו כל יום הוא כאילו לא מאמין בתורה בכלל. התווכחנו וצעקתי עליו קצת ובסוף הלכתי הביתה. מאד הייתי מבולבל מכל זה במיוחד שאני יודע שהחבדניקים אצלנו הם בני תורה ויש להם פה ישיבה גדולה. החלטתי ללכת לשאול את הרב שלי בישיבה. הלכתי למשגיח וסיפרתי לו הכל ומה שהוא אמר יותר בילבל אותי. הוא אמר שהחבדניקים רובם כופרים ואסור לצרף אותם למניין והרבה דברים כאלה. ניסיתי קצת לשאול יותר והראתי לו את המקורות שהחבדניק הראה לי שאומרים בתפילה 3 פעמים ביום את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח ועוד בקשות על הגאולה ומי שלא מתכוון באמת לא יוצא ידי חובת תפילה המשגיח כעס עלי ואמר לי נראה לך שאני לא מכוון בתפילה נראה לך שהראש ישיבה לא מכוון בתפילה רק שאנחנו מתכוונים שיבוא מתי שה' רוצה גם אם זה עוד הרבה שנים. ולא חייב דווקא עכשיו. והרבי שיגע את החבדניקים ועוד דברים לא יפים על הרבי. כמובן שהוא אמר את זה בצורה מכובדת אבל בתכלס הוא אמר דברים לא טובים על הרבי. ועל זה אני בטוח שהוא לא צודק כי אמא שלי חזרה בתשובה בזכות חבד ויש לנו בבית תמונה של הרבי ואפילו יש לאמא שלי דולר מהרבי שהיא מאד מאמינה בו. עכשיו אני נורא מבולבל מכל זה. במיוחד שאתמול שמעתי ממישהו שהחבדניקים אומרים שהרבי הוא המשיח. שאלתי את יוסף אם זה נכון והוא אמר לי שכן ויש סימנים ברמב"ם שהתקיימו ברבי שהוא מלך המשיח. ואני חוזר לישיבה ואף אחד פה לא יודע על הנושא הזה כלום או מדבר על זה.
אני נחשב לבחור שלא מתבייש לשאול ואם אני לא מבין אני שואל שוב כאילו אני קצת פתוח בנושאי אמונה אבל לא ח"ו מקל במשהו אלא לא מתבייש לשאול.
אני כבר כמה ימים מאד בהתלבטות ומחשבות על זה שאולי הרב שיקר עלי והוא בכלל לא יודע או שאולי החבדניק הזה תמים והוא מאמין בדברים לא נכונים. אני כבר לא יודע. זה גורם לי לפקפק גם בדברים אחרים שהמשגיח אמר לנו בתחילת הזמן של אלול. אני ממש מבולבל ואני חייב עזרה ממישהו. לא מצאתי מישהו בישיבה שבאמת יכול לענות לי ואבא שלי אני פוחד לשאול אותו כאלה דברים.
אני גם מפחד שאני יתקלקל.

תשובה:

בחור יקר.

אני קורא את שאלתך, חש יחד אתך את תחושות הבלבול והתהייה. מצד אחד הנך חש, ובצדק, שהציפייה למשיח הינה חלק מחיובי האדם המאמין; ומאידך גיסא, המשגיח בישיבתך שמשמש כדמות חינוכית, שולל את הפרשנות של חב"ד ורואה בה כפירה.

לפני שאתייחס לנידון האמונה בביאת המשיח, אתייחס לשני נידוני משנה שהובלעו בתוך השאלה.

היחס לגדולי תורה שדרכם מנוגדת לדעתנו, והשימוש במילה 'כופר' על אדם הסבור אחרת מאתנו.

על השימוש הרווח במילה 'כפירה' די אם אציין לדברי הרמב"ם (הלכות ממרים פרק ג הלכה א – ג): "מי שאינו מודה בתורה שבעל פה וכו' הרי זה בכלל האפיקורסים וכו' במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל התועים אחריו, אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין הקראים וגדלו אותם על דעתם, הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואף על פי ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם] כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם הקראים שטעו, לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה".

ובספר העיקרים [לר' יוסף אלבו, שנפטר כחמישים שנה קודם גירוש ספרד] דן באריכות בתחילת ספרו (מאמר ראשון פרקים א – ב) על האמונה בביאת המשיח. ובתוך דבריו הוא מסכם ואומר: "כל איש ישראל חייב להאמין שכל מה שבא בתורה הוא אמת גמור, ומי שכופר בשום דבר ממה שנמצא בתורה עם היותו יודע שזהו דעת התורה נקרא כופר. וכו' אבל מי שהוא מחזיק בתורת משה ומאמין בעיקריה וכשבא לחקור על זה מצד השכל והבנת הפסוקים הטהו העיון לומר שאחד מן העיקרים הוא על דרך אחרת וכו' אין זה כופר, אבל הוא בכלל חכמי ישראל וחסידיהם, אף על פי שהוא טועה בעיונו, והוא חוטא בשוגג וצריך כפרה".

די במובאות אלו שהובאו לעיל, בכדי להחזיר את הדיון בענין לפרופורציה הנכונה, המסייעת לנהל את הדיון באופן מכובד ונכון ולא מתלהם וקיצוני.

כמו כן חשוב לא לערבב בדיון אמוני או תיאולוגי, התייחסויות לאנשים באופן אישי. בכדי לא לסטות מנושא הדיון, ולהיגרר לדיון שאולי תחילתו לשם שמים, אבל המשכו ודאי גובל בהוצאת שם רע וזלזול בכבוד תלמידי חכמים.

כעת אתייחס לעיקר הענין, מהי צורת ההסתכלות הנכונה על ביאת המשיח והציפיה לבואו.

הרמב"ם מנה את האמונה בביאת המשיח ולשונו בפירוש המשניות (סנהדרין פרק י משנה א): "והיסוד השנים עשר ימות המשיח, והוא להאמין ולאמת שיבא ואין לומר שנתאחר אם יתמהמה חכה לו, ואין לקבוע לו זמן, ולא לפרש את המקראות כדי להוציא מהן זמן בואו, אמרו חכמים תפוח דעתן של מחשבי קצין. ולהאמין בו מן הגדולה והאהבה ולהתפלל לבואו בהתאם למה שנאמר בו על ידי כל נביא, ממשה ועד מלאכי. ומי שנסתפק בו או זלזל בעניינו הרי זה מכחיש את התורה שהבטיחה בו בפירוש בפרשת בלעם ואתם נצבים".

כלומר הרמב"ם אוסר להסתפק בביאת המשיח, אלא צריך להאמין בו שהוא יכול לבוא, בלא קביעות זמן.

והחתם סופר בתשובה (יו"ד שנו) כתב: "אך א"א לי בשום אופן להאמין שיהיה גאולתנו א' מעיקרי הדת ושאם יפול היסוד תפול החומה חלילה, ושנאמר אלו היו ח"ו חטאינו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם וכו' המפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות השמים או לשנות קוצו של יו"ד אפי' מדברי רבנן?! חלילה אנחנו לא נעבוד ה' לאכול פרי הארץ ולשבוע מטוב' לעשות רצונך אלקי חפצתי ועכ"פ ועל כל אופן עבדי ד' אנחנו יעשה עמנו כרצונו וחפצו ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בנין אך כיון שעיקר יסוד הכל להאמין בתורה ובנביאים ושם נאמר גאולתנו האחרונה וכו' אם כן מי שמפקפק על הגאולה הלז הרי כופר בעיקר האמנת התורה והנביאים. וכו'. ועכ"פ הגאולה וביאת המשיח איננה עיקר אבל מי שאינו מודה בו כופר בעיקר של האמנת התורה ודברי נביאים".

במילים אחרות החתם סופר לא רואה חשיבות ותועלת מיוחדת לאמונה, הציפייה לביאת המשיח, פרט לכך שכחלק מחובת האמונה בדברי הנביאים, מוטל עלינו להאמין בביאת המשיח.

אך היו שחלקו על החתם סופר, וביארו שהאמונה בביאת המשיח נצרכת בכדי לייצר שאיפה לתקן עולם במלכות שדי. האמונה שהעולם במצבו כעת אינו מתוקן, ויבוא היום שהוא יתוקן, גורמת לרצון גדול לפעול למען היום הזה, ולהשתדל לתקן את העולם.

מי שרואה כך את פני הדברים, והאמונה העזה בביאת המשיח גורמת לו לשפר את מעשיו ולנסות לתקן את העולם – אשריו ואשרי חלקו. מי שהאמונה הזו גורמת לו לשגות באשליות, ולסמוך על המשיח שיסדר לו את הבעיות, מוטב שלא יצפה ולא יאמין. חבל שהוא יתאכזב.

לסכום: האמונה בביאת המשיח אמורה לשמש מנוע חזק לתיקון העולם, והשגת שלימות אישית. מאידך סכנת ההתמכרות לאשליית הגאולה עלולה ליטול מהאדם את שיקול דעתו, ולגרום לו להשתעשע בדמיונות וכיסופים לעולם מדומיין.

אשר על כן, אלו ואלו דברי אלוקים חיים. אותו חסיד חב"ד המונחה על פי רבו לפעול למען תיקון העולם, בכדי לקרב את הגאולה, מחלקו יהי חלקי. ומאידך גיסא, חשוב לשמוע את הביקורת המאזנת של המשגיח המיועדת למתן את הדמיונות הפרועים, ומטרתה להחזיר לתלם את הכיסופים לביאת המשיח.

יהי רצון שנזכה כבר בקרוב לביאת המשיח ולגאולה השלימה.

בהצלחה.

בניהו.

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. הייתי מבקש לשאול את אותו משגיח בישיבה:

    האם כאשר הוא מבקש מהקב"ה בשאר הברכות בתפילת שמונה עשרה, כמו למשל: "רפאנו ה' ונרפא…והעלה ארוכה שלמה לכל מכותינו", "ברך עלינו ה' אלוקינו את השנה הזאת… ושבענו מטובך וברך שנתנו" – האם גם שם כאשר הוא מבקש על רפואה, פרנסה ועוד, הוא לא מבקש על ההווה, ומותיר את עיתוי מימוש הברכה בידי הקב"ה לעוד שנים רבות?

    אז מדוע כאשר זה מגיע לגאולה, ש – 6 ברכות מתוך תפילת העמידה עוסקות בה ("ראה נא בעניינו…וגאלנו מהרה למען שמך", "תקע בשופר גדול לחרותנו", "השיבה שופטינו כבראשונה", "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", "רצה..ואישי ישראל…ותחזינה עינינו בשובך לציון"), וסיומה הוא "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו", שם פתאום הוא לא מביע רצון אישי וסומך על הקב"ה שיממש את הבקשות מתי שהוא כשיעלה ברצונו?

    ובכלל, האם זוהי כוונת המילים: "כי לישועתך קיוינו כל היום ומצפים לישועה", "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", "שיבנה ביהמ"ק במהרה בימינו"?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אם טוב השם לכל- איך זה מסתדר עם הרע שיש בעולם?
חייב להקדים את הידוע כי תורה מלשון הוראה. אין בתנך סיפורי מעשיות. בכל דבר יש לימוד. קטונתי. אינני יודע מה מלמד אותנו כל מעשה אבל זה העיקרון. בספרים הקדושים זה נקרא לבושים. שהלימוד התלבש בסיפור ונכתב בצורה שכזאת. למרות זאת לצורך העניין כן אשתמש בלשון סיפורי התנ"ך כפי שהם נראים...
ניסיון קשה! איך אעמוד בו?
נולדו לי תאומות לפני חצי שנה ב"ה אחת הבנות בריאה יחסית. אומנם נולדה פגה אבל היא תהיה בסדר והשניה נולדה עם צרכים מיוחדים ומאד פגועה אני יודע שצריך להודות על הכל אבל ממש קשה לי קשה לי לקבל את זה קשה לי שהקב"ה עשה לי את זה זה כואב לי...
אם חזרתי בתשובה חלקית זה גם עוזר?
אני בת 26 ולאחרונה נמצאת בתהליך התחזקות. לפני כחצי שנה אבא שלי זכרו לברכה נפטר באופן פתאומי. אני באה הוא יחסית חילוני- אבי הגיע מרוסיה ובארץ חזר בתשובה, ואז הכיר את אמי והתחתנו. אבא שלי לבש שחור לבן וציציות, התפלל, שמר כשרות ושבת וכו׳ אך עם השנים התיר לעצמו דברים...
איך אלוקים רוצה שנאמין בו אם לא פגשנו בו?
אני הייתי רוצה להבין איך אלוקים מצפה שנאמין בו. הרי לא פגשתי אותו מעולם. מעולם לא ראיתי שאנשים שמתפללים מקבלים יותר או פחות את מבוקשם מאשר אנשים שאינם מתפללים. מעולם לא ראיתי רשע ורע לו יותר מצדיק, או טוב לו יותר מצדיק. העולם הוא טבעי בצורה מושלמת. איש הישר בעיני...
לא מצליח להאמין
אני כבר הייתי בישיבה טובה השקעתי למדתי אבל עכשיו אני עוזב – בגלל משבר במשך כשנה של חתירה לאמת מוחלטת שעוד לא נמצאה לפני כן עוד שהייתי בישיבה קטנה הייתי בסביבה ששואלת וחוקרת על עיקרי האמונה וכך גם אני, קראתי כל מיני ספרים מאמרים ראיתי עשרות ויכוחים למיניהם. אפשר להגיד...
מכתב לאלוקים
לא רוצה רמז. רוצה סימן רוצה וודאות שאתה כאן איתי ששמת לב בתוך מה שעובר עלי הלוואי שיקרה לי משו רע תחזיר חיים למי שהתחנן לחיות ואותי תוציא מכאן הבטחת גאולה ונתת תקוות שווא במשך אינסוף זמן ואתה עדיין מצפה שנעמוד על הרגליים ונעבוד אותך ולא נקרוס ונחנק כי לא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן