דלג לתוכן
בני האדם הרי חוזרים בגילגולי נשמות לעולם הזה.
כשהנשמה מגיעה לגיהנום היא עוברת שם ייסורים רבים בגלל החטאים שחטא האדם בעולם הזה, אך כשהיא חוזרת בגלגול היא לא זוכרת את זה. האדם שנמצא עכשיו, אינו זוכר שסבל בגלל חטאים שעשה בגלגול הקודם, אז למה שאפחד מגיהנום אם בגלגול הבא לא אזכור זאת אפילו? כביכול דבר כזה נחשב כ"לא קרה"
שלום וברכה!
שאלת שאלה מעניינת ומסקרנת, ותרשה לי להשיב לך בתשובה מסקרנת.
בשורות הבאות אכתוב לך את דעתי בסוגיה שהעלת בשאלתך. אני יודע שיש מקומות ואישים, חשובים ויקרים, שחולקים על עמדה זו, אך אני משער מתוך שאלתך שכבר אותם שמעת לא מעט, ואשמח לחדש לך נקודות מבט חדשות שיתכן ויתנו לך כלים להתמודד עם הסוגיה וללמוד אותה.
ראשית, האמונה ב'גלגול נשמות' איננה אמונה מקובלת בחלק גדול מן העולם היהודי. אמונה זו ב'גלגול נשמות' אינה מתיישבת עם הבסיסים העיקריים של האמונה היהודית, בכוחו המוסרי של האדם, בנצחיותה של הנפש ועוד. האמונה בגלגולים מתיקה את האישיות של האדם מן האחריות המוסרית המודעת שלו ומעבירה אותה לפסים נעלמים ממנו, שאינם תלויים בהחלטותיו המוסריות האישיות אלא בשרירותו של גורל, כמו גם בגלל שאלות מהסוג שהעלית. זאת הסיבה שבאמונה היהודית במקורה אין אמונה של 'גלגול נשמות', ולא זו בלבד אלא שרבים יצאו נגדה בחריפות. אפשר לראות את ההתנגדות החריפה לאמונה הזאת כבר בתקופת הגאונים, למשל, אצל ר' סעדיה גאון (האמונות והדעות, מאמר ו), אצל הראב"ד (ר' אברהם בן דוד הלוי) בספרו האמונה הרמה (מאמר א' פרק ז'), אצל ר' אברהם בן הרמב"ם בספרו המספיק לעובדי השם, ועוד.
אעתיק כאן את לשונו של הרש"ר הירש בפירושו לתורה (בראשית, נ, ב), נגד האמונה בגלגול נשמות, ונגד החולשה האנושית והאמונית הטמונה בה: "הרי כאן ניגוד מעניין בין ההשקפה המצרית – הבאה לידי ביטוי בחניטת המתים – לבין ההשקפה היהודית. יש לעמוד על ניגודים כאלה, כל מקום שהם נמצאים, ויש להבליט אותם בייחוד מול אלה, הכופרים בתורה משמים, וב"יצירתו של משה" רואים רק את פרי "גאונותו", שינקה מחכמתם של כהני מצרים. מה רב הניגוד המתגלה כאן! המצרי חנט את הגוף, למען יעמוד בייחודו הפרטי. ואילו הנשמה לא עמדה באישיותה המיוחדת. היא נדדה מגוף לגוף – ועברה גם בגופי בהמות – פשטה צורה ולבשה צורה בגלגולים רבים. אך לדידן עומדת הנשמה לעד, ואילו הגוף נודד; משעה שהנשמה נאספה אל עמיה, דבר אין לגוף עם האישיות, אלא מצוה היא להביא את הגוף מיד במגע קרוב עם האדמה המפוררת (עי' סנהדרין מו ע"ב). הרי הוא שב אל העפר, ועובר בכל גלגולי הגופים החומריים. המצרי מאמין בגלגולי נשמות, והוא מבקש להגן על הגוף מפני כל אפשרות של שינוי. אך היהודי מאמין במציאות אישית ונצחית של הנשמה, והוא מוסר את הגוף לשינויים חומריים".
אמנם, האמונה בגלגולי נשמות מצאה לעצמה כר נרחב אצל האר"י, בראש ובראשונה, בעקבות הזוהר, ואצל גדולי המקובלים, ויש שביארו אותה בדרכים שונות כמשלים וכדומה. אך גם אם נניח שכוונתם כפשוטם, צריך לדעת שעמדתם זו של המקובלים לא הייתה מקובלת כלל אצל חלק נכבד מחכמי ישראל. נכון שמרצים שונים הפכו את האמונה בגלגולי נשמות לעיקר שהכל תלוי בו, צריך לדעת את האמת. אמונה זו אף פעם לא הייתה נושא חשוב מבחינה יהודית, לא עיקר, ולא שורש, ורבים אף התנגדו לה.
כעת ניתן לעבור אל שאלתך. משמעותה של האמונה בגלגול נשמות היא שהאדם אינו רק מה שהוא, כפי שהוא מכיר את עצמו, אלא יש לו רובד נסתר, אחר, שנמצא בתוכו. זאת הנשמה. כולם מסכימים שהשכר והעונש מוטלים על הנשמה. מי שסובל מעשיית רע זאת הנשמה ומי שמתענגת מעשיית טוב זאת הנשמה. מבחינת הגוף, דהיינו, החומריות, האדם יכול להרגיש טוב מאוד כשהוא עושה מעשה רע. הרעיון של גלגול נשמות טוען שהנשמה הסובלת בעקבות חטאיה מתנודדת מהכא להתם כדי לתקן את עצמה. האדם אמנם לא תמיד מרגיש את הנשמה, ולא מרגיש את היותו גלגול של משהו אחר, (משהו המזכיר קצת את התת מודע של פרויד, מציאות אישית המתרחשת כביכול ללא המודעות של האדם), אבל נשמתו, רוחו, חווה את זה. החומריות אף פעם לא מרגישה סבל מעבירות, ודווקא יש עבירות שממש מעניקות לחומריות הרגשה טובה, השכר והעונש מוטלים על הנשמה. נשמתו של האדם סובלת, וגם אם אנו, בתוך המציאות החומרית שלנו, לא חשים בכך, נשמתנו 'מרגישה'.
אתן דוגמא מן הפסיכולוגיה של פרויד. בעיני פרויד יש ממד מודע של האדם וממד בלתי מודע. לדעתו, הממד הבלתי מודע משפיע על האדם הרבה יותר מאשר זה המודע. האם זה אומר שהאדם לא סובל כאשר יש בתוכו רשמים רעים בגלל שהוא לא מודע לדבר? בוודאי שבכדי לסבול לא צריך להיות מודע, עצם העובדה שהרוע קיים בתת המודע של האדם הוא הטראגי. ולכן צריכים לטפל בתת מודע. דווקא בגלל שהוא לא מודע.
זה על קצה המזלג בנושא זה, מקווה שהדברים נותנים לך מראה מקום לשבת ולהגות בסוגיה זו ובדומיה.
והעיקר, תמשיך לחקור, לשאול ולגלות אכפתיות כלפי תורת ה' ורעיונותיה
בהערכה רבה
מנחם
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
