שלום לך!

איזה סיום שאלה נפלא!! רבים חולמים על בית יהודי אמיתי, אבל מעטים מוכנים גם בסיטואציה שאתה נמצא בה לראות ברצון הזה כמשהו שיעצור אותם לחשוב, אולי צריך לחשב מסלול מחדש? אולי לעצור? אולי לשנות כיוון?

האמת היא שאני מלא הערכה, הן על האומץ שלך לשאול, והן על הכנות והיושר לומר "יש לי כאן בעיה ערכית, אני נמצא בסיטואציה שאולי תפגע בכל הערכים שאני רוצה לחיות על פיהם, ועלי לבדוק מה לעשות". היושר שלך, האומץ והקשר היהודי החם שלך אל הקב"ה בטוח יסייעו לך לקבל את ההחלטה הנכונה וליישמה.

שאלתך אמנם אינה מפורטת. איני יודע מהי הכוונה ב"מצליח עם בנות", ומה נחשב אצלך ל"התדרדרות", דבר אחד ברור לי – אתה נורמלי ב"ה! בחור בגילך הנמשך לבנות אינו חווה "בעיה" כי אם כח טבעי, נורמלי ואף רצוי אשר הקב"ה טבע בנו, כח עז אשר אמור ליצור את הדבק החזק שיבנה את הבית הקדוש הפרטי שלך.

אלא שכמו כל דבר יקר, על הדבק הזה צריך לשמור, שלא יתייבש, שלא יתלכלך, שלא יתבזבז לפני שיגיע לייעודו האמתי – "ודבק באישתו והיו לבשר אחד".

השמירה על אוצר זה דורשת איפוק, דורשת תקופה מסויימת ללכת נגד אותו כח חזק שאתה מרגיש שבוער בתוכך, ולכוון את הבערה לבניין אישי, פנימי, על מנת שכשיגיע העת, יהיה מה להדביק, תעמוד אתה כאישיות בנויה, כמלא בתורה וביראת שמים, על לב יהודי חם וטהור מול רעייתך, ויחד תדביקו שני חלקים שיבנו "בית יהודי אמיתי" כמו שאתה חולם.

אתה כותב שהבחורה איתה אתה משוחח (אני מניח שב"ה אינכם עוברים על הלכות חמורות בקשר הזה) היא בחורה טובה, נזהרת בקשר, והיא רואה איתך עין בעין את מטרת החיים, ואתה חש שאתה אוהב אותה.

אכן, יש בתחושה הזו משהו נפלא, כאילו מצאת משהו שהיה כה חסר לך, תחושת החום, הגעגוע, הלב הפועם, ההתרגשות, כל אלו תחושות נפלאות, אתה יכול לשמוח שהנה אתה מסוגל לחוות אותם ובעוצמה, אך הן יכולות גם להטעות, לסנוור ולעיתים גם לעוור.

לבחירת בת זוג יש משמעויות מרחיקות לכת. ניתן לומר שזו ההחלטה המשפיעה ביותר על חייו של האדם. זוהי האישה איתה תחיה יום ולילה, זוהי האישה איתה תצלח את תלאות ואתגרי חייך, זוהי האישה שתגדל את ילדך, תחנך אותם, תעצב את ביתך ואת אישיותך.

ועל כן, ההחלטה על בחירת בת זוג היא החלטה שחייבת להיות מודעת, שקולה, לאחר בירור שכלי מעמיק וקר, ורק לאחר מכן כמובן נדרש הקשר הרגשי החשוב (שאין לוותר עליו).

במידה מסויימת דילגתם על השלב הראשוני, השכלי. לא ביררתם זה על זו, על ההתאמה באופי, בהשקפת חיים, ברקע משפחתי, ובעוד נתונים רבים הנהוגים להבדק אצלנו, ובצדק, לפני אותה הזדמנות בפגישה פנים מול פנים ליצור את האהבה, וכעת בירור זה קשה עד כמעט בלתי אפשרי שיעשה בקור רוח הנדרש.

נקודה נוספת וחשובה מאוד. כתבת שאתה בן 18, ולומד בישיבה טובה. שנים אלו הם השנים שיעצבו את אישיותך. החוויות בישיבה, בסעודות השבת הארוכות עם חבריך ועם רבותיך, הצלילה אל הלימוד הרציף נטול הדאגות, כל אלו מעצבים את הזכרונות, את הערכים, ומגבשים את האופי התורני והיהודי שאיתו תבנה אי"ה את ביתך.

כך גם הבת שאותה אתה אוהב. גם היא עוד זקוקה לקצת יותר בגרות, אולי ללימוד מקצוע, אולי לעוד קצת חברות, שיעורים בסמינר, ובניית אישיות חזקה ומשמעותית יותר שתסייע בידה לבנות בית איתן יחד עם בעלה.

לכן, על אף שבהחלט יתכן שאתם הזיווג שעליו הוכרז משמים 40 יום לפני שנוצרתם, לדעתי חשוב שעל אף הקושי הרב, תחשבו כיצד אתם בונים באופן בוגר את חייכם, בדרך הנכונה שאינה דווקא זו שאתם חשים כנכונה בתוך רגשות האהבה הסוערים.

כאפשרות. אני מציע לך למצוא אדם מבוגר שאתה סומך עליו, אדם שמבין אותך ומבין את נפש האדם באופן כללי, אם זה הוריך, ר"מ בישיבה, או אדם אחר שאתה מכיר, ולשתף אותו בהתלבטות, ולבקש ממנו לעזור לך לנתח את ההתאמה השכלית בניכם. ללא ראיה משוחדת ומסנוורת.

אך גם לאחר שתוודאו שבאמת יש בסיס לקשר, בסיס באופי, ברקע המשפחתי, באידיאולוגיה ובשאיפות, לדעתי חשוב לכם, לך ולה, לבנות את עצמכם עוד קצת. לקחת פסק זמן מהקשר, לצנן ולהצניע את רגשות האהבה, ולשקוע כל אחד (לאו דווקא במקומות בהם אתם לומדים כעת) באופן אינטנסיבי בבניין האישיות היהודית שלו, ולקבוע שעוד חצי שנה-שנה תצרו קשר שוב ותבדקו האם עדיין אתם מתאימים ורואים את בניין ביתכם עין בעין.

דווקא מתוך הידיעה שאתה בישיבה "על זמן שאול" עד שתבנה את ביתך, דווקא מתוך התמקדות במילוי עצמך בתורה ועבודת ה' לקראת בניין בית נאמן בישראל, אני חושב שתוכל להתרכז ולהתמלא ולעצב יהודי טוב יותר, אדם טוב יותר ואי"ה בעל טוב יותר.

זהו אתגר לא פשוט, אך אני בטוח שאם תעמדו בו, ודווקא על ידי ההתחשלות הזו, והיה אם הקשר הזה נועד לבנות בית בישראל – הוא יבנה יציב יותר, ראוי יותר, ויהודי יותר.

אשמח אם תכתוב לי האם עזרתי לך, ואתה מוזמן כמובן להמשיך ולשאול בנושא זה ובנושאים אחרים.

ואם וכאשר….בעיתו ובזמנו תעדכן במזל טוב!

בהערכה רבה!

מיכאל

[email protected]