שלום יקרה,

ראשית, תודה שפנית ושיתפת בשאלה הכנה שלך. זה לא מובן מאליו להביע את התחושות, ההתלבטויות והפחדים שלך בפתיחות כזו. אני שומעת את הבלבול שלך ואת המצוקה שאת חשה מול מצב מורכב, ואני רוצה קודם כל לחזק אותך על האומץ שיש בך לחשוב, לשאול ולבקש הדרכה.

ממה שאת מתארת, את חיה בין שני עולמות. מצד אחד, גדלת בבית של אהבת המדינה והעם, ומצד שני, חווית שינוי דרמטי בבית בעקבות חזרתם של הורייך בתשובה. המעבר הזה השאיר אותך במצב של קרע פנימי – בין הערכים שעליהם גדלת כילדה ושאליהם את מתחברת גם היום, (ושחלק גדול מהמשפחה המורחבת חיה על פיהם), לבין הערכים שמנחים כיום את הורייך. הפער הזה מעורר בתוכך קונפליקט עמוק: את אוהבת את המשפחה שלך ורוצה לשמור על הקשר איתם, אבל את גם מרגישה שלא בנוח ללכת לפי הדרך שלהם בצורה מוחלטת.

זו התלבטות שמערבת הרבה רגשות – אהבה, פחד לאבד את הקשר עם ההורים, חוסר אמון שצמח מתוך כאבים בעבר, וגם רצון להיות נאמנה לעצמך. החשש שיגיבו בצורה קשה או אפילו ינתקו קשר הוא פחד לגיטימי ומובן. אך עם זאת, אני רוצה להציע לך נקודת מבט מעט אחרת- נקודה שמאפשרת לך להסתכל בראיה רחבה יותר על הסיטואציה, ולא שיש רק דרך אחת להיות מי שאת.

בואי נפרק את הדילמה לכמה שלבים:

1. הגדרת הערכים שלך – חשוב שתשבי עם עצמך ותנסי להבין מהם הערכים שחשובים לך באמת, מה את מרגישה שמניע אותך ומהי הדרך שאת רואה את עצמך בה בעתיד. איך נראים עבורך חיים שאת שלמה איתם, גם מבחינה אישית וגם מבחינה רוחנית? שלב זה הוא שלב שיכול לקחת זמן. אני מציעה לך לקחת זמן לבירורים, להתלבטויות, לדיונים. ממש באופן אקטיבי- שיחות עם רבנים, חברות, בני משפחה. קחי מחברת וכתבי נקודות לאורך זמן הבירור הזה.

2. משמעות הבחירה- מאד מעניין עבורי לקרוא שאת חושבת על גיוס. אני מכירה המון נערות ובחורות שנמשכות להשקפות עולם של אהבת המדינה וציונות ועדיין לא חולמות להתגייס. האם את מבינה את המשמעויות של הבחירה של לעבור מעולם של בחורת סמינר לחיים כחיילת בצה"ל? האם זה קשור לכעס שיש לך על המעבר של ההורים שלך בין עולמות? למעברים חדים כאלו יש המון משמעויות- זה כמעט כמו להגר למדינה זרה. אני מבינה שיש לך המון משפחה שאינה חרדית, ועדיין, אני מציעה שגם את המחשבות הללו תוסיפי למחברת. כתבי על משמעויות חברתיות, קהילתיות, משפחתיות, רוחניות, התנהגותיות.

3. זמן לתהליך–אני חושבת שיש המון שלבי ביניים שאפשר לעשות לפני שעוברים מעבר כל כך חד מסמינר לצבא. האם יש דרך שבה את יכולה להביא לידי ביטוי את הערכים שלך ועדיין לשמור על כבוד הורייך? האם ניתן למצוא פתרונות ביניים שיאפשרו לך להתקדם בדרך שלך מבלי לשבור את הקשר עם משפחתך? הייתי מציעה לך לחשוב פחות בצבעים של שחור לבן, אלא להכניס עוד גוונים מעניינים לתוך המשוואה. גם אם המטרה שלך היא בסוף להגיע לצבא, יש ערך גדול לתהליך ולזמן שמקדישים למעברים. זמן זה חשוב גם עבור ההורים שלך, אך גם עבורך. את עדיין צעירה ונמצאת בשלבים של גיבוש זהות- זה שלב מאד קריטי בחיים וכדאי לעשות אותו נכון ולאט.

4. תקשורת ברורה ומכבדת – אני מבינה שהיו מקרים בעבר שבהם הפתיחות מול ההורים הובילה לתגובות קשות. אני מציעה לך לקרוא על תקשורת, ולהתייעץ כדי למצוא את הדרך הנכונה לתקשר את עצמך בעדינות ובבהירות. דרך שבה את גם מכבדת את הדרך שלהם אבל גם מביעה את עצמך. ייתכן שכדאי להיעזר באדם שלישי – יועצת, רב שמקובל עלייך ועליהם, או כל דמות שתוכל לגשר ביניכם. התנהגויות ללא תקשורת נכונה יכולים להביא לתגובות קיצוניות (אולי לכן את חוששת שהם עלולים לשלוח אותך מהבית) מצאי בעצמך סבלנות לתהליך יותר ארוך ומדורג בו את שמה דגש על תקשורת מולם. שימי מול עינייך אותם, ותני להם את האפשרות להכיל אותך גם אם את שונה מהם. למידה של תקשורת נכונה תעזור לך לצלוח כל קושי בחיים.

5. מציאת תמיכה – את מרגישה שאת חיה חיים "צבועים", וזה באמת קשה ומביא מצוקה. חשוב מאוד שתמצאי לעצמך תמיכה מתאימה. בין אם זו חברה טובה, ייעוץ מקצועי, מדריכה או משהו כזה. מצוקה כזו היא לא טובה להישאר בה לבד, ותמיד טוב שיהיה לך עוד אנשים להישען עליהם.

כל השלבים האלו בעצם אומרים משהו אחד חשוב: במצב כמו שלך- בו את בערך בת 18 ומתלבטת אם לצאת מחיי סמינר לחיי צבא נגד רצון הורייך, כדאי מאוד להימנע מקבלת החלטות מעשיות מרחיקות לכת במהירות. כרגע, זה הזמן לברר לעומק את התחושות והערכים שלך ולהקדיש זמן לבירור פנימי לפני שאת בוחרת בצעד משמעותי, להתייעץ עם אנשים נכונים שילוו אותך בתהליך. זכרי, ללכת לצבא זו החלטה שאפשר לקבל גם בשלב מאוחר יותר, אם תבחרי בכך. את לא חייבת להכריע מיד, ותהליך הבירור, גם אם הוא לוקח זמן הוא חלק חשוב ובלתי נפרד מההחלטה, אל תעקפי אותו.

חשוב לי לומר שאת לא לבד. ההתלבטות שלך מוכרת להרבה צעירים במצבים דומים, ואת עושה נכון בכך שאת לא מקבלת החלטות פזיזות אלא מבקשת להעמיק ולברר.

לסיום, אני רוצה להזכיר לך שגם מתוך המורכבות הזו, את יכולה לגלות בעצמך כוחות גדולים ולבנות עתיד שמתאים לך. התהליך הזה ידרוש ממך סבלנות, אמון וביטחון, אבל אני מאמינה ביכולת שלך להתמודד איתו.

מאחלת לך הצלחה בכל צעד שתבחרי,

חנה