מאת:

התפרסם בתאריך:

21/01/2021

ילד בן חמש שמתעניין בסגנון חיים אחר

שאלה מקטגוריה:

יש לי ילד בן חמש מתוק מדבש ובוגר מאוד.
לאחרונה מאוד מעסיק אותו העניין של חילונים- גויים- יהודים.
יש חציין שאנחנו גרים באזור מתחרד.
הוא הרבה אומר אני רוצה להיות גוי, רוצה להיות חילוני כמו הנהג של ההסעה.
ניסיתי לשאול אותו למה הוא רוצה להיות גוי וענה לא יודע.
מתמללת שיחה שהיתה היום:
הוא אמר לי היית רוצה להיות גויה?
אז עניתי לו שלא.
שאל למה?
עניתי שאני רוצה להיות יהודיה כי היהודים הם העם הנבחר העם שהקבה הכי אוהב, העם שהכי קרוב להשם.
אז הוא אומר לי גם חילוניים הם יהודים, אז תהיי חילוניה…
אז אמרתי לו אבל הם לא מקיימים מצוות.. ואני רוצה לעשות להשם נחת ולקיים מצוות שהוא כתב עליהם בתורה.
אז הוא עונה לי גם חילונים מקיימים מצוות.
שאלתי אותו איזה?
אז הוא עונה: כיבוד הורים, הם לא בונים בניינים בשבת..
ואז אמר אני הייתי רוצה להיות גוי.
אז אמרתי לו נו אז למה אתה לא נהיה?
אז הוא ענה כי עכשיו לילה ואני מפחד ללכת מהבית לבד להיות גוי…
מה עושים במצב כזה?
מה התשובה הנכונה ?
אני נזכרת שלפני שבועיים כל השבת הוא הדליק וכיבה אורות ושיחק בכל המשחקים שהם מוקצה ומגיל קטן מאוד הוא לא נוגע בכלום.
הוא ילד בוגר מאוד.
מה אני יכולה לעשות במהלך היום, השבוע?
לגבי שבת התחלנו לקנות ממתקים מיוחדים וגדולים בתחילת השבוע ואז שהוא רוצה לאכול אותם אנחנו אומרים שזה לשבת אנחנו מכבדים את השבת שה' נתן לנו שבת מנוחה שאנחנו ככ אוהבים וקונים לכבודה דברים טעימים…

תשובה:

אמא יקרה מאד,

נהניתי מאד לקרוא את שאלתך, את השיח המתוק שלך עם בנך, ובמיוחד את הגישה שלכם – קניית ממתקים מיוחדים לשבת. אני חושבת שזה כיוון נכון מאד.

אני מרגישה מתחת לפני השטח איזה פחד אצלך (המובן לי מאד) מכיוון המחשבה של בנך. הוא מתעניין בגויים, בחילונים, ואומר שהיה רוצה להיות כזה. זה אכן מרתיע. אם כעת הוא שואל ומתעניין, אנחנו מיד חוששים: מה יהיה כשיגדל?

אבל ברור לי שילד בן חמש מעלה את הדברים הללו בתור התעניינות בלבד. הוא קטן מאד, ולמד רק עכשיו להבדיל בין יהודים לבין גויים, בין שומרי מצוות למי שאינן. הנושא מעניין אותו בהתאם להתפתחות הגיל שלו (קצת מוקדם אמנם, אבל ציינת שאתם גרים באזור מעורב, ואולי זה זירז את התהליך). את, בתור אמא, יכולה להיות רגועה ובטוחה שהוא מחובר בנפשו לתורה ולמצוות. הוא עמד כמו כל עם ישראל במעמד הר סיני, ונפשו מחובת לקב"ה ולתורה.

תגובתך לא צריכה להיות מונעת על-ידי פחד מהעתיד, אלא עניינית: הוא מתעניין בכך כרגע, וזה יעבור לו עם הזמן.

לעניין שבת, הייתי מתעלמת. הוא שיחק במוקצה? לא "לראות". הדליק וכיבה את האור? להעלים עין. הדרך להאהיב עליו תורה ומצוות היא לא בחיפוש אחר נקודת התורפה שלו, ולא בביקורת על נפילות וכישלונות, אלא בחוויה החיובית שהוא חווה בבית, בשמחה שלכם בהכנות לשבת ולחגים, בכבוד לברכות ולתפילה, ובהודיה לקב"ה על חסדיו, טובו ואהבתו. כשילד חש את שמחת הוריו בקיום המצוות, באופן טבעי הוא רוצה להיות חלק מזה. לכן גם נהניתי מאד מגישתכם – לקנות ממתקים גדולים לשבת זו בדיוק דרך המתאימה לגילו ומאהיבה עליו את השבת.

אני חושבת שיש להתייחס לתקופה הזו בתור תקופה עוברת, מתאימה לגיל, ולא להיבהל ולפחד ממנה. ובמקביל: לשים את הדגש על חוויות משמחות בקיום המצוות וביחס אל הקב"ה.

אני מאחלת לך הרבה שמחה ורוגע בתהליך הזה,

תמר פ.

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן