שלום יקירה,

פותחת בהתנצלות על התשובה שהתעכבה, תקופה כל כך מבלבלת ולא שגרתית,

שלאסוף את עצמי לענות, בבין הזמנים, היה פרוייקט מורכב בפני עצמו.

סליחה, מעומק הלב.

כל כך כואב לי לקרא את הבדידות והיאוש שזועקים מכל מילה שלך,

אני רוצה לחבק, לעטוף, לנחם…

אני יודעת שכל הכלים של השכל, שאני כל כך רוצה לתת ולהעניק לך כרגע ייזרקו לפח במהירות,

חשבת כבר על הכל, ניסית כל מה שיכולת,

והכאב, הוא עדיין כאן, בועט, משתולל ואולי אפילו גדל

המשקפיים דרכם את מביטה, כנראה מבליטים ומעצימים את החסר,

אני בקלות יכולה להתחבר לחסר שלך, לצורך בזוגיות, שותפות ובנייה בחיים בכלל,

אבל,

ויש כאן אבל משמעותי,

כל כך חשוב לבנות קודם את המדרגה של השמחה, הבחירה בחיים, התשוקה לחוויות,

וכדי לבנות את המדרגה הזו, את זקוקה להכוונה מקצועית, בגלל שהקושי שלך שואב מטה מטה.

קטונתי מלאבחן את הקושי, לתת לו שם ועוצמה,

אבל מרגיש לי, במעט שזכיתי ששיתפת, שישנה שם התחלה של דכאון,

כמובן, יש צורך לפגוש מטפל מוסמך, שיכול לאבחן על ידי פרמטרים ברורים בשיחה איתך, את הכיוון והעוצמה,

אבל יש לחושך הזה, שעוטף וצובע כל חלקה טובה, מענה.

יש טיפולים מצוינים, שמעודדים ונותנים כלים לראיה בגוונים אחרים, לבחירה בחיים, בערכים הנכונים והמדויקים לך, שדוחפים לעשייה משמחת, מחזקת, מעודדת

טיפולים אלו מאפשרים להתחבר מאוד ל"אחרי המעשים נמשכים הלבבות", ומשלא לשמה יבוא לשמה,

זה מתחיל בקושי, במלאכותיות, אבל מאפשר תנועה, קלה ועדינה בנפש, לכיוון התרוממות וחיות,

אני יודעת,

אפילו לקרא את מה שאני כותבת לעיתים יכול להיות קשה, מכביד, מעייף. הדיכאון, מחליש, שואב, מבודד, משתלט ומוריד למטה בקצב אכזרי ובעוצמות טוטליות ומייאשות.

אבל לצערי, אין פתרון קסם, ולשמחתי, יש פתרון באופק וזה כבר מעודד.

עבודה קשה, אבל בע"ה יתברך, שכרה בצידה.

הבחירה הזו, לבחור בעצמך, כל כך לא מובנת מאליה, אבל היא היא זו שתאפשר לך להתמודד עם החסר, תאפשר לך להציב מטרות בחיים, לגלות שיש עוד חוץ מזוגיות, ואני לא ממעיטה בערכה כלל.

השמחה שבע"ה תעלה ותציף, תאפשר לך לראות, לחוות ולהשתוקק לעוד חוויות החיים,

להתמודד עם הבחירות שלך, להיות שלמה במקום שאת,

ולחיות.

פשוט לחיות.

מאחלת בהצלחה מעומק הלב, ונמצאת כאן בשבילך,

שירה.ח.