דלג לתוכן
היי, אני בחורה בת 20 בשידוכים. אני בחורה מאוד חברותית זורמת וקלילה בדרך כלל עד שאני מגיעה לפגישה עם בחור, בזמן הזה אני לא יודעת מה קורה לי, אני לא אני ולא מצליחה להיות אני האמיתית אני חסומה ואין לי נושאי שיחה בכלל… כאילו לקחו לי את הראש ככה זה מרגיש, זה מאוד מלחיץ אותי ואני לא יודעת איך להתמודד. רציתי ללכת לטיפול אך אמרו לי שזה בסדר ואני לא צריכה טיפול.
מה כן לעשות כדי להימנע ממצבים כאלה??
תודה רבה!!
שלום לך שואלת יקרה מאד!
תודה על שאלתך החשובה, וסליחה על העיכוב בתשובה, כולי תקווה שאצליח לתת לך מענה וכיוון מתאימים…
את מציינת שאת בחורה זורמת וקלילה- עד שזה מגיע לפגישות עם בחור. מרגיש לי שכאן עיקר הסיפור.
מנסה להציב כמה שאלות כדי לעזור לך (ולי?) להבין את הסיטואציה קצת יותר לעומק:
את בחורה
חברותית
זורמת
קלילה
כל אלו תכונות מקסימות שזכית והתברכת בהן (כולל תכונת הבחורה?)
ולכאורה משמשות אותך מצוין בחיי היום-יום שלך.
אבל מה קורה כשאת יוצאת מאיזור הנוחות שלך? בכל אופן את בחורה חרדית שלא יושבת בכל יום סביב שולחן אחד עם עלם- תשחורת…
ואולי זו גם התחושה שאת חייבת להיות מושלמת? או לתת את הכי הכי טוב שלך? אולי החשש שמא 'תטעי', או תאמרי משהו לא במקום, או תשדרי חלילה רושם של בחורה קלת-דעת ומי יודע מה יחשוב עלייך המועמד נרו יאיר?
אולי הסיבות האלו ואחרות גורמות לך 'להתקפד'? להתכנס ולברור ב- 7 נפות כל מילה שיוצאת מפיך? וממילא את מרגישה לא טבעית ולא בנח?
סתם חושבת לי בקול, אולי כדאי לך גם לחשוב על כך…
תרשי לי לציין שאת נשמעת (נקראת) לי בחורה שפויה ונורמלית למדי, ואפילו חכמה… עצם החשיבה שלך והעיסוק בנושא מוכיחים דווקא על הרצינות שבה את מתייחסת לכל עניין הפגישות.
את יודעת שהפגישות האלו הן בעצם צעד משמעותי לקראת הפרוייקט הענק והמכובד ששמו בית נאמן בישראל, ויש סיכוי שאת רוצה לבוא במיטבך, ומשום מה (?) האופי הקליל הזה נראה לך פחות מתאים…
אולי זה באמת איזשהו חֲסם שכדאי לבדוק על מה הוא יושב, מה הגורם לבלאק-אאוטים האלו?
אם ביום יום טוב לך אם תכונות האלו שלך, אין שום סיבה שתנסי לשנות אותן, האידיאל הוא למצוא מישהו שהתכונות האלו רק יהוו תוספת של חן וחסד לפניו…
עדיין לא ניתנה בי נבואה, ולכן אין לי אפשרות לדעת מה הסיבה האמיתית. אבל מאמינה שיש פתרון, והוא יכול להיות פשוט למדי (הלוואי!)
הייתי מנסה כמה אופציות:
א. פשוט לקרוא לדברים בשמם- לנסות לשיים את התחושות והמחשבות האלו, לתת להן מקום, להרשות לעצמך להרגיש אותם, ובשלב מסויים אפילו להעלות אותם לשולחן הדיונים, כשתרגישי בעז"ה מספיק בנח לומר שאת קצת מתוחה/לחוצה/נרגשת, ולכן ייתכן וייקח לך קצת זמן 'להתקלף'.
אני חושבת שאמירה כזו ממש יכולה לשבור את הקרח ולגרום להרגשה נעימה וקלילה יותר. לשיקולך אם ומתי מתאים לך לנהוג כך.
ב. אולי כדאי לך לנסות סימולציה שבה מישהו (אח?אחות?חברה? המראה שבחדר???) יהיו הפרטנר לשיח, ואת תצטרכי לנסות להרגיש הכי בנח, גם אם ינסו להתקיל אותך?
ג. ואולי פשוט לתת לעצמך זריקת עידוד קטנה לפני שאת יוצאת לפגישה, לומר לעצמך כמה את בחורה חיובית, חכמה, זורמת ומוכשרת, ולישא תפילה שמי שבאמת צריך לראות את זה- פשוט יראה את זה. יראה אותך- כמו שאת, ועם הצדדים היפים ביותר שלך?
(הערה: אין חשיבות לסדר האופציות הנ"ל, ואת תמיד יכולה לנסות את כל האפשרויות ולהוסיף עוד משלך…)
מאחלת לך שבקרוב ממש ממש תמצאי את מי שתוכלי להיות לידו הכי טובה ,
וביחד עוד תמשיכו לצחוק ולחייך, לכל אורך הדרך…
בהצלחה!
לאה ש.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
