בס"ד

שלום לך שואל יקר.

קראתי את מכתבך בשימת לב, ואני מקווה שתמצא תועלת בתשובתי.

ראשית, הרשה לי להביע בפניך את הערכתי הכנה לגבורתך.

אין זה דבר של מה בכך להתחזק בשמירת מצוות ולימוד תורה, ובפרט בשמירת נגיעה והברית.

אשריך, אני בטוח שאתה רצוי מאד בעיניו ית', והוא מעריך מאד מאד כל התגברות וכל התחזקות.

אני משוכנע שרצינותך ונחישותך יעזרו לך גם בקבלת ההחלטה הנכונה, והעמידה בה.

אפרט לך את הכיוון שלי לתשובה בשבילך, קודם בקווים כלליים ואח"כ באופן ספציפי אליך.

יתכן בהחלט שיהיה מצב בו זוג מאוהבים יחליטו לעשות ויתורים משמעותיים אחד כלפי השני, בשביל לממש את אהבתם הצעירה, הפורחת והמרגשת. השאלה היא מה המיקוד ומה היחס לוויתור.

אם ההתמקדות היא ביחסים עצמם, ברצון, בקרבה ובאהבה, אזי אפשר לדבר על הערכים שלגביהם אנו דנים, על משמעות הערך ועל המשקל של הויתור או ההתעקשות עליו ביחס לסך הכולל של יחסי הזוג ואהבתם.

במקרה כזה ייתכן בהחלט שהוויתור ייעשה בלב שלם, ברצון ובשמחת שני הצדדים. ואדרבה, אפשר שדווקא זה יביא לבניין, ולקרבה גדולה וחזקה הרבה יותר.

אך אם ההתמקדות של אחד מבני הזוג, ק"ו שניהם היא על המלחמה (הפנימית או אחד עם השני) האם לוותר או לא , ונושא הוויתור הוא העיקרי אבל הוא נמצא בצל מערכת היחסים, אזי אנו דנים על הוויתורים על רקע מערכת היחסים.

במקרה כזה, גם אם ייעשו ויתורים, המוותר יחיה כל הזמן בהרגשה של 'קורבן', 'אני פראייר ונוצלתי רק בגלל שאני רוצה בקשר', 'הקרבתי את עצמי למען הקשר', 'מכרתי את ערכיי למענך' וכן על זה הדרך.

בתחילה יתכן שהרגשה זו תודחק, אך במשך הזמן ובשוך ההתרגשות המלווה חיי נישואין טריים, ההרגשה תלך ותתגבר. לנישואין כאלה כמעט ואין סיכוי לשרוד לאורך זמן.

ביחס אליך, טיב הקשר לא מספיק ברור לי מתוך דבריך, אבל הערכים העומדים לדיון, הם ברורים מאד.

אתם צריכים לברר (לחוד וביחד) עם עצמכם הן את טיב הקשר ומערכת היחסים, והן את הערכים עליהם אתם דנים.

ביחס לקשר, עליכם לבדוק האם הקשר הוא אמיתי, אמיץ וחזק, ופרידה איננה אופציה שעולה על הדעת. או שהוא רק נוח, נעים ומוכר, ופרידה תהיה כואבת אך לא סוף העולם.

ביחס לויתורים, תבררו עם עצמכם את הערכים המדוברים, האם הם מהותיים, כאלו שמכתיבים צורת חיים, והויתור עליהם יאכל אותך או אותה בהמשך החיים.

לדעתי אין טעם להילחם או לנסות "להחזיר אותה בתשובה", גם אם זה יעבוד כרגע, זה יהיה סוג של כפיה, וככזו דינה להתפוצץ בפניכם באיזשהו שלב.

יש פעמים בחיים שצריך לשקול פרידה כואבת והחלמה לאחר מכך, מול רמיה עצמית וסבל רב בהמשך הדרך.

אני ממליץ לך לשבת עם חברתך לשיחת בירור על הנקודות שהעלתי, מומלץ לך גם לעשות את הבירור הזה עם עצמך לפני ואחרי הישיבה המשותפת שלכם.

אם אתם מתקשים לעשות זאת לבד, כדאי ומומלץ ללכת לרב או יועץ שיעזור לכוון ולברר את הדברים.

אני מחזק את ידיך להמשיך בהתחזקות בעבודת ה'. אני בטוח שהרצינות והנחישות המיוחדים שלך יעזרו לך בהתמודדות עם השאלה ועם קבלת ההחלטה הנכונה.

אני מקווה שתמצא תועלת בתשובתי זו, ואתה מוזמן ליצור קשר ישיר אם תחפוץ בכך.

בידידות רבה והמון הצלחה.

אברהם

[email protected]