The Butterfly Button
בעלי מתרחק מהדת

שאלה מקטגוריה:

שלום. אני נשואה עם ילדים ב"ה. באהבה רבה עם בעלי היקר.
בשנים האחרונות בעלי התחיל להתרחק מהדת (הגיע ממשפחה דתית תורנית מאוד) שזה תפילין ציצית תפילות ואמונה בכלל…. ממש לא מקפיד בכלל… אני אוהבת אותו מאוד וברור לי שהוא בעל אבא מדהים. אבל מה יהיה עם חינוך הילדים??? יש לנו בנים בבית. גם אני מאוד "דוסית" וזה ממש מעציב… אני מפחדת שזה יוצר קרע בזוגיות. אנחנו לא משדרים על אותו תדר…מה עושים ? למי פונים? איך הגישה שלי צריכה להיות?
חשוב לי מאוד שהילדים יספגו רוחניות ויראת שמיים. אני בעצמי הגעתי מבית מאוד דתי חזק . האמונה היא בעצם המשענת שלי..והחלק הקשה הנוסף שזה בסוד מכיוון שאסור שההורים שלי . וגם שלו ידעו. כי אז התגובה שלהם תיהיה מאוד קשה. אני מרגישה מאוד לבד בעניין..
סליחה על האורך. ותודה רבה מראש….

תשובה:

שואלת יקרה,

את מתארת מצב מאד קשה. מצב שבו בעלך פונה לכיוון שונה כל כך מכל מה שרצית וחלמת עליו, הולך ומתרחק ממה שהכי חשוב לך, מהאמונה.

בד בבד, בעלך הוא בעל טוב ואבא מדהים גם לילדייך. את נמצאת בפרשת דרכים מבלבלת. מה עושים במצב כזה?

אפשר להחזיק זוגיות שכל אחד מהם פונה לכיוון דתי שונה כל כך?

אפשר לחנך ילדים ליראת שמים כשאבא שלהם מתרחק משמירת מצוות בסיסית?

ולתוך הבלבול הזה נוסף עוד קושי, קושי ההסתרה.

לספר להורייך את לא רוצה, כי את חוששת שאם הורייך ידעו מה מצבו הרוחני של בעלך, תגובתם תהיה ביקורתית וחריפה.

וככה את נמצאת בצומת כל כך טעונה ומלאת תהיות, ואין לך עם מי לפרוק אותן.

מורכב כל כך.

כשאנחנו נכנסים למערכת זוגית, בדרך כלל בשנות העשרים לחיינו, אין לנו מושג אלו הפתעות נפגוש בהמשך הדרך…

כל בן אדם משתנה, מעצב את חייו, ובוחר בחירות שונות לאורך הדרך.

אנחנו לא יכולים לקבוע בשביל בן הזוג שלנו אלו חיים הוא יחיה.

ואם בעלך, עם כל הכאב, בוחר חיים שמתרחקים מן הדת, את לא יכולה להכריח אותו לבחור אחרת. את יכולה לבחור מה את עושה ביחס לזה.

בואי ננסה לבדוק את האפשרויות הקיימות.

מסלול א' – להישאר איתו.

ציינת שהוא בעל מדהים, ואבא טוב.

טוב לך איתו, את אוהבת אותו.

הבחירה הטבעית ביותר היא להמשיך את הזוגיות.

אבל אז עולות המון שאלות אחרות. אפשר בכלל לגשר על פער שכזה?

מה יהיה עם חינוך הילדים??? מה עונים לילד ששואל למה אבא לא מניח תפילין? מה שומעים הילדים בבית?

המון שאלות….

מסלול ב' – לעזוב.

מבין השורות אני קוראת שאת תוהה אם לזוגיות כזו יש זכות קיום.

אולי יש לך צד לחשוב שההיפרדות תאפשר לך לחנך את הילדים בדרך האמונה.

כאמא מסורה ויהודייה מאמינה, את מוכנה להקריב קרבן עצום וענק, בשביל לחנך את ילדייך בדרך הנכונה.

בואי נחשוב על זה רגע. מה יקרה אם באמת תקריבי קרבן כזה? האם תבטיחי בזאת חינוך ראוי לילדייך?

הכלל הידוע והבסיסי: מהורים לא מתגרשים.

גם אם את תחליטי להקריב את הבעל שאת אוהבת בשביל החינוך של הילדים – האם זה יעזור?

הם ימשיכו לפגוש אותו בימי חול ושבתות, הם ימשיכו לראות אב שמתרחק משמירת מצוות, והמשבר שהם עלולים לחוות אם יתפרק הבית שלכם, יכול רק לקחת אותם רחוק עוד יותר…

אז מה כן?

בדור שלנו, דור הברור והחיפוש, אינכם הזוג היחיד שמתמודד עם אתגר דומה.

אם לפני חמש עשרה-עשרים שנה זה היה די ברור שמי שנשאר דתי בשנות ההתבגרות שלו מן הסתם יישאר כזה עד סוף ימיו, היום זה כבר לא מובן מאליו בכלל.

בשביל זוגות עם פערים ברמה הדתית קם ארגון בשם 'התקשרות זוגית', שנוסד ע"י עמי ברעם, בעל תשובה, ורעייתו שהיתה חילונית.

בארגון מעבירים סדנאות ע"י מנחים דתיים וחילוניים, ויחד דנים בשאלות חינוך ילדים, טהרה, שבת, מקום מגורים, קשר עם ההורים משני הצדדים, ועוד ועוד – שלל נושאים שעולים בכל בית שיש בו פערים דתיים משמעותיים בין בני הזוג.

אני ממליצה לך מאד לפנות אליהם, גם בשביל ההכוונה והעצות הפררקטיות שבוודאי יקלו עלייך,

וגם (ואולי בעיקר) בשביל להיות חלק מקהילה תומכת, ולהרגיש שהאתגרים שאיתם את מתמודדת מוכרים ונורמליים אצל אנשים נוספים.

האתר שלהם: http://zoogit.org.il/

מברכת אותך בהצלחה, באושר, ובהרבה נחת מהילדים!

מעריכה מאד,

דבורה.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

למה אני צריכה ילדים? זה עול מטורף!
אני בת 24 נשואה שנתיים וחצי  כמובן שהסביבה כל הזמן לוחצת עלינו ושואלת מה עם ילדים, אם הכול בסדר וכו. בהתחלה הייתי בדעה שצריך לחכות קצת כדי לבנות את הזוגיות, כדי לבנות בסיס יציב ואיתן אבל בפנים אני מרגישה ומרשה לי לעצמי לכתוב פה למרות שזה מפחיד שוואלה לא עושה...
איך ניגשים לנישואין מתוך עבר ורקע כואב?
אני בת 30 ומאד רוצה להתחתן ולהקים בית. יחד עם זה יש לי המון פחדים וחששות מכל הנושא של השידוכים. הרקע שלי קצת מורכב. עברתי דברים לא קלים בילדות, ומגיל עשרים בערך אני בטיפול ועושה הרבה עבודה פנימית. אני במקום הרבה יותר טוב היום, אבל אני עדיין עובדת על עצמי....
איפה אני בתוך כל העומס של הבית?
קודם כל רוצה להגיד לכם שבאתם משמים, רק לראות את הפניות כאן זה מרגיע את הלב שאני לא לבד. אשמח לקבל עזרה בנושא הבא: ברוך השם אני נשואה אמא לילדה כמעט בת שנתיים ותינוק בן 5 חודשים. נולדתי בבית שיש בו הכל אבל היה בו גם עצמאות. אני הכי קטנה...
חבר טוב של בעלי
דבר ראשון תודה רבה על המפעל החשוב הזה! אשמח גם להתייעץ בנוגע לנקודה שיושבת עליי.. לבעלי יש חבר טוב, ואני מרגישה לא בנוח עם הקשר שלהם. ברור לי שלא קורה שם משהו מעבר ר"ל, שזה קשר נפשי חברי ותו לו. אבל ברמה הרגשית אני מרגישה שהחבר נותן לו יותר מענה...
השוני ביני לבין הבחור מסובך מדי לנישואין?
אני נמצאת כבר  כמה חודשים בקשר (שידוך) עם בחור מדהים. יש לו לב טוב, הוא אכפתי, עדין ומעניק אהבה בלי גבול. הקשר שלנו יציב, מבוסס על כבוד הדדי, והוא באמת בחור נדיר עם מידות טובות שקשה למצוא היום. למרות כל הטוב הזה, כבר תקופה ארוכה שמלוות אותי תחושות של אי-שקט...
ללכת לטיפול? או לוותר עליו?
הייתי הולך בעבר לטיפולים פסיכולוגיים וזה עזר לתקופה ואז הולך שוב לפי הצורך. בעקבות משבר זוגי כלשהו שהיא בחרה לפעול בדרך מסוימת וכפתה עלי טיפול וכשדיברנו על זה היא רק אמרה שמעכשיו עולים על דרך המלך ואני יהיה בעל ואבא בריא החלטתי שעד כאן.זה לא מגיע לה. לא מגיע לאשתי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן