The Butterfly Button
התנגשות בין המצוות לזוגיות

שלום הקדמה קצרה, אני מגיע מבית דתי מאז ומתמיד. את אשתי היכרתי לפני כ25 שנה, ומאז אנחנו נשואים כמעט אותה תקופה.
מאז ומתמיד אנחנו בית שומר כשרות ודברים בסיסים, אך מעולם לא שמרנו לצערי שבת. לאחרונה אני מרגיש צורך לחזור לשורשים ולהתחזק, מניח תפילין כל יום ומשתדל לשמור את השבת במלואה, וכמובן לא לנסוע בשבת.
תהליך זה התפתח בחודשיים האחרונים, והוא ממש קשה לאור העובדה שאשתי ממש מתנגדת לכך, ואף מאיימת להתגרש מהסיבה שהיא לא ערוכה לחיים כאלו, והיא רוצה לבלות ולצאת לחו"ל, ומעכשיו זה לא יתאפשר בגלל מגבלות הדת.
מיותר לציין שניסיתי להסביר בכל דרך שזו הדרך הנכונה כיהודי, ויום 1 בשבוע לא יזיק אם היא תניח במקום לעבוד קשה ולרוץ בחיפוש בילויים.
המצב הגיע לרמה שבלתי אפשרי לתקשר אתה, ואני חושש שזה יכול להביא לפיצוץ ביחסים בינינו.
יש לי 2 ילדים בוגרים, הבן יותר נוטה אלי ולדת והבת יותר קרובה לאמא.

מה עושים במצב כזה? האם הזוגיות קודמת לשבת? זו שאלה קשה מידיי עבורי?

אשמח לתשובה בהקדם.

תודה מראש.

 

תשובה:

 

שלום לך

תודה רבה על שאלתך, והתנצלות כנה על עיכוב המענה. הלוואי שתוכל להמשיך ולהתחזק במסלול שבו אתה הולך, וכי אף אשתך תצטרף אליך במסע.

השאלה אכן מעלה דילמה קשה ביותר, בין שני ערכים חשובים ובסיסיים: שמירת שבת מחד, וחיי משפחה מאידך. בעולם אידאלי מתח כזה אינו קיים. חיי הדת וחיי המשפחה הולכים יחד בהרמוניה מלאה, ויתרה מזו – חיי המשפחה הנם חלק מהותי בתוך חיי הדת, ובתוך השבת בפרט: אינה דומה שבת כאדם בודד, לשבת בחיק המשפחה.

אך מה נעשה, והעולם שבו אנו חיים אינו עולם מתוקן ואידאלי, אלא עולם מורכב ומסובך, המעלה בפנינו אתגרים קשים ודילמות שהיינו מוותרים עליהם בשמחה רבה. השבת היא מיסודות הדת, וחלילה להקל בה ראש. מנגד, פירוק משפחה הוא דבר קשה לכל המעורבים, מה עוד שאתם אוהבים אחד את השני ורוצים לקיים את הקשר הזוגי ואת שלמות התא המשפחתי. כמו כן, טובת הילדים – הגשמית והרוחנית גם יחד – היא כמובן שלמות המשפחה.

במצב זה, השאיפה תהיה לפתור את הדילמה בצורה שאין צורך להכריע הכרעה חדה בין הצדדים – בין המשפחה לבין השבת. אתם לא תהיו הזוג הראשון שמקיים חיי משפחה תוך חילוקי דעות, לעתים חריפות, בנושא הדתי. אני אישית מכיר זוגות המשלבים יחד בעל חילוני ואישה דתית, או להפך, כאשר כל אחד מכבד את השני, את בחירותיו ואת אורחות חייו. המצב אינו אידאלי, והזוג נדרש לקבוע כללים בנוגע לשאלות עדינות (כגון חילולי שבת שונים בתוך הבית) – אבל הוא אפשרי.

לפעמים זוגות אלה מגיעים למשבר בנוגע לילדים: באיזה מסלול חינוך ילמדו? במקרה שלכם, נדמה שזו לא תהיה בעיה קשה, שכן הילדים יחסית גדולים, ובמידה רבה יוכלו להחליט לעצמם על המשך דרכם. בנוסף, אתם כבר רגילים לאורח חיים דתי, למעט השבת, כך שהמרחק ביניכם קטן, יחסית.

במסלול האמור נראה שאין מקום, לפחות לא בשלב הזה, לניסיונות מצדך לשכנע את אשתך בצדקת דרכך. כעת, בזמן שאתה עובר שינויים שאשתך מתקשה להכיל, יש להקפיד על הכיבוד ההדדי, ללא ניסיונות שכנוע של כל צד. עליה לכבד אותך בכך שאתה מקדש על היין והולך לבית הכנסת, ועליך לכבד אותה גם כאשר היא נוסעת לים או יוצאת לבלות.

נכון, אתם לא תוכלו לעשות את הכל ביחד ביום השבת. אבל תוכלו להגיע די קרוב לכך. אין מניעה שתיסעו יחדיו לחו"ל, למשל, כאשר גם בשבת תבלו יחדיו, למעט בילוי הכרוך בחילול שבת. זה לא בהכרח יהיה קל עבורה. אבל זה גם לא יהיה קל עבורך. אם היא תראה שאתה מוכן להקריב עבור הנישואין והתא המשפחתי, אני מאמין ומקווה שאף היא תהיה מוכנה להקריב למענם.

עד כמה שתוכל להקפיד לכבד את אשתך בבחירותיה (ושגם היא תכבד אותך בבחירתך), אין סיבה שהמתח סביב השבת יביא לידי פיצוץ הנישואין ופירוק התא המשפחתי. להפך, תוכלו להמשיך לחיות ביחד בשמחה ובאהבה, ועם הזמן, לאחר שתכיר את הנושא יותר לעומק, ייתכן שאשתך תחליט להצטרף אליך במסע. וייתכן שלא.

ועוד מילת אחת. תהליך ההתחזקות ביחס לשבת אולי מצטייר לך כדבר פשוט וטבעי. אני מניח שלאשתך אין אלו פני הדברים. אני מניח ששינוי הגישה בנוגע לשבת לא נעשה בחלל ריק, וכי הוא משקף שינוי יותר עמוק המתחולל בקרבך. קשה לבן או בת-זוג, לאחר שנות נישואין רבות, לראות את בן-הזוג משתנה מול עיניה. תפגין כלפיה הבנה, אהבה, ואורך רוח. קבל אותה כמות שהיא. תאמר לה שאתה מבין שזה לא פשוט עבורה, כי אתה מלא הערכה כלפיה בכך שהיא מקבלת את בחירתך, וכי אתה, מנגד, מכבד את בחירתה בלב שלם.

בדרך זו תוכל בס"ד "לקיים את שניהם" – גם את השבת וגם את התא המשפחתי. הלוואי, כאמור בפתח הדברים, שתוכל להמשיך ולהתחזק, יחד עם המשפחה, לקיים את כל תורת ה' ומצוותיו, ללכת בדרך הישר והאמת, ולעשות נחת רוח לפניו תמיד.

בברכה ובהערכה,

יהושע

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. מצב סבוך, אך כאמור מצוי.
    א. כאמור, אל תנסה להיות 'מסיונר', תפקידך [לפחות בשלב זה] אינו להטיף לה לשמירת מצוות, ואולי גם לא לילדה שהולכת איתה. [אגב, בעיה זו שאחד מבני הזוג מנסה להוכיח ולהחזיר בתשובה את הצד השני מוכר גם בקרב זוגות דתיים וחרדיים כמובן בנקודות פחות דרמטיות, וזו טעות גדולה]
    ב. אין ספק שהדת קודמת לזוגיות, אך אינה על חשבונה בכלל, אלא ההפך, הדת מצווה להמשיך את הזוגיות [כמובן שישנם יוצאי דופן] אלא אם אתה רוצה לשמור טהרה והיא לא משתפת פעולה.
    ג. לכל אדם שצועד את צעדיו בעולם שמירת המצוות ישנן הרבה שאלות וספקות בעניינים חמורים, כגון שמירת שבת, ואינו יודע מה מותר ומה אסור, ונאלץ להחמיר מחוסר ידיעה. כאשר החומרה הזו באה במקום שעלול לפגוע באישתך זו אינה חומרה, ומוכרח לעשות מה שיותר נראה, בתקווה שה' יעזור לך לא להיכשל.
    ד. תשתדל ככל הניתן לתת לה להמשיך בחיי החולין שלה, ולא לנסות בכל מיני מונפולציות למנוע ממנה עבירות. בחור אחד שאל אותי אם מותר לו לקנות לאבא שלו עיתון חילוני, השבתי לו שאינני יודע אם מותר או אסור, אבל הוא חייב. בתוך הסיטואציה שלו היה ברור שזה מה שהוא צריך לעשות, לצערי הרב עניתי לטלפון רק לאחר מעשה כך, והוא שאל אדם אחר שאינו מכיר אותו, ואמר לו שאסור לו לקנות, והנזק היה מיותר…. אתה צריך להיכר אדם תלמיד חכם שיכיר את המציאות שלכם לעומק ויוכל לתת לך עצות במקרה הפרטי שלך, תשובות כלליות לא נכונות במקרים הללו.
    בברכה.

  2. אומנם התשובה נשאלה ממש מזמן, אך נתקלתי בה והיה חשוב לי לציין שישנו ארגון בשם "התקשרות זוגית" שמטפל בדיוק בנקודה הזו. הרעיון שלהם הוא "לא שוברים בית בגלל פערים על רקע דתי". הם מקיימים סדנאות ועוזרים בנושא.
    האתר שלהם: http://www.zoogit.org.il

    בהצלחה ובברכת חיי משפחה מאושרים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
לא מוצאת תחומי עניין משותפים עם בעלי
קראתי כמה תשובות באתר והתפעלתי. יישר כח על הפלטפורמה החשובה ועל הצוות המקצועי שעונה. יש לי שאלה שלא בטוח יש לה פתרון. אך מנסה.. יש לי ולבעלי קשר טוב שמבוסס על אהבה הערכה וכבוד הדדי אבל חסרה לי החברות. הוא אדם מיוחד רגיש ועמוק אבל כמעט לא מעניין אותו כלום...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
אני כל הזמן צריך לשמח את אשתי המדוכדכת
אנו נשואים 3 שנים הורים לתינוקת אשתי נמצאת המון פעמים במצב רוח מדוכדך, עצוב ומיואש. היא מתלוננת ממש על הרבה דברים, וכל דבר קטן שקורה מסביב מיד מפיל אותה . אני באמת אוהב אותה ומנסה בכל כוחי להיות בעל טוב ותומך. בכל יום מחדש, כשאני חוזר הביתה אחרי יום ארוך...
איך לפתח את הקשר ביננו מחדש?
קראתי כאן באתר 2 פניות אחת בנושא המענה הרגשי מבעלי – רבקי ענתה והמליצה שהמענה הרגשי יהיה באחריות עצמי כלומר לעזור לעצמי ולא להיות תלותית בבעלי. אך אני מרגישה שאם דברים שכל כך חשובים לי אני לא יכולה להגיע אליו ולדבר איתו אז מה נשאר לי לחיות איתו? רק דברים...
אשתי מאשימה מתלוננת ומגדפת אותי
אני נשוי כ-10 שנים, ויש לנו 3 ילדים, והמצב הזוגי בכי רע. אשתי מרבה להתלונן מידי יום ואף פעם אינה מרוצה ממה שאני עושה. כל דבר שאני עושה בשבילה יש לה עליי ביקורת. לדוגמא: אם אני קונה משהו מהמכולת תמיד יש לה הערה למה לא קנית את החברה הזאת והזאת?...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן