שלום לך יקרה!!

קשה, כואב ועצוב לקרוא את הדברים שאת כותבת, באמת נוגע ללב, ויפה שאת מצליחה לנסות לפעול מתוך פקחות, ולא "מגיבה מהבטן" בסערת הרגשות הכ"כ מובנת בה את נמצאת.

אחת התחושות הקשות ביותר עבורנו כבנ"א זה לחוש מרומים ונבגדים, האמון בונה את הקשר, וכאשר יש פגם באמון התחושה היא שהקרקע נשמטת מתחת לרגלים….

צריך כוח, צריך להצליח לצפות לטוב, ובמצבים כאלה אנחנו עצמנו מתבלבלים ולא ממש יודעים מה היינו רוצים שיהיה… הכל כ"כ מבלבל ולא וודאי…

דבר ראשון תתני לעצמך לכאוב ולעבד את התחושות הקשות שלך, תרשי לעצמך להרגיש, להבין את המקומות הכואבים, לתת להם להיות… רק תשימי לב לא לנקוט בשום צעדים מעשיים מתוך סערת רגשות כדי שלא תמצאי את עצמך מתחרטת מצעדים מהירים…

אם יש מישהו מבחוץ שיכול להקשיב לך ולהיות איתך בכאב הזה, אולי כדאי שתדברי איתו שלא תרגישי כ"כ לבד…

כאשר תרגישי מסוגלת, ורק אז, היה כדאי שתשאלי את עצמך מה את רוצה שיהיה ואם את עוד נותנת סיכוי להחזיר את החיים למסלולם, או שהדבר לדעתך לא אפשרי. אני כן הייתי רוצה להתמקד בכיוון הזה- איך לא לשבור את הכלים וכן להאמין שיש עדיין אפשרות לתקן, משהו בתגובה של בעלך- כאשר הוא נתפס בקלקלתו הוא לא ברח, או עזב אותך, אלא עדיין רצה ורוצה אותך מראה כמה הקשר שלו עם מי שהוא התכתב איתה הוא בגדר פיתוי שהוא לא עמד בו, (לא שאני חלילה מצדיקה את זה..) אבל לא בחירה בה והעדפה שלה על פניך. כי אם היא הייתה נראית לו אופציה טובה לאשה יותר ממך, יכול להיות שהוא היה עושה כבר צעדים מעשיים…  לכן תרשי לי להתמקד בדרך הזו, ואם היא לא נראית לך, כמובן עשי כהבנתך! את יכולה כמובן לכתוב לי חזרה ואנסה להיות איתך במקום בו את נמצאת.

אני רוצה ברשותך לנסות לנתח את מה שקרה כאן כדי לבדוק איך את יכולה לעזור לעצמך:

בבני זוג נשואים, אחרי 20 שנות נישואין יש חיבור ואהבה בסיסיים ועמוקים, אבל לפעמים הממד של ההתרגשות של אהבה חדשה וקורצת(גם אם שקרית), חסרים, זה הטבע, וזה בסדר, הדבר לא מעיד על בעיה בקשר, אבל יש סיכון שכאשר תבוא איזו מישהי נוצצת מהעבר ויתפתח סוג של רומן בינה לבין בעלך, הוא לא יצליח לשלוט בעצמו והקשר איתה יקרוץ לו, זה לא מוסרי ולא יפה, ולכן- הוא ינסה כמובן להסתיר את זה ממך, אבל הוא מוצא בה סוג של הרפתקה מעניינת בתוך מסלול החיים הרגיל, משהו אסור שמתוקף היותו אסור נראה כקסום עוד יותר, אבל בתוך תוכו כנראה הוא לא חושב עליה כתחליף אליך, אולי רק כמקור קטן לריגושים שחסרים..

זאת בהחלט מעידה שלו, את יכולה לבחור לא לסלוח ולשבור את הכלים, את יכולה גם לבחור לבדוק האם יש סיכוי להביא אותו להבנה כמה הדבר פוגע, ולא יכול להמשיך להתקיים ואם הוא באמת רוצה אותך הוא צריך להיות נאמן ושקוף.

כאשר אין מערכת קשר מחייבת במסגרת חיי נישואין הרגשות והאהבה זוהרים ומעוררי דמיונות, אך לא משקפים את המציאות כפי שהיא יכולה להיראות במסגרת מחייבת- כאשר הדמיון הופך למציאות, והזר הופך להיות קרוב, שייך ושגרתי. את זה הוא לא מבין עכשיו, יכול להיות שבתוך תוכו הוא יודע, ויכול להיות שצריך לעורר את תשומת ליבו לכך.

אני רוצה להציע הצעה מעשית, תקראי ותראי האם היא מתאימה לך ומה מתוכה את יכולה לקחת.

ראשית, אני חושבת שהיה כדאי שתחכי מס' ימים, לא שנראה לי שהכעס יחלוף, אבל יתכן שתהיי רגועה יותר, ובזמן שיעבור אני משוכנעת שבעלך גם ירגיש את החסר שלך, ויחכה לאיזו פניה ממך. כשתרגישי מוכנה לשיחה, תנסי ליזום איזו שיחה באווירה טובה עד כמה שאפשר, תתלבשי יפה, תיראי טוב (שירגיש קצת מה הוא מפסיד אם לא יבחר לשנות את ההתנהגות שלו…) זאת תהיה שיחה של "לשים את הדברים על השולחן" אבל בצורה חכמה ונשמעת, עדיף להיות כאובה ופגועה מאשר כועסת ומטיחה ("אני פגועה, כאובה ומרגישה נבגדת", עדיף על פני "אתה רמאי/ בוגד!"- בניסוחים כאלה הטונים רק יעלו והשיחה לא תתקדם לשום מקום אליו את רוצה להגיע) תנסי לדבר איתו על הכל בצורה הכי גלויה וברורה, המטרה של השיחה תהיה לבדוק מה הוא רוצה- אם הוא רוצה אותך את לא תהיי מסוגלת לסבול בגידה והסתרות, את רוצה התנצלות, אמת, אמון והבטחה- לא מתוך אילוץ, אלא מתוך אהבה אמיתית ורצון בקשר.

אם מישהי אחרת נראית לו יותר, בבקשה שיעשה את הצעד… אני בטוחה כמעט בוודאות שזה לא מה שהוא רוצה שיקרה,  את יכולה להסביר לו כמה שקרית היא תחושת ההתלהבות שלו מאיזו אישה זרה, וכמה אהבה אמתית נמדדת דווקא בתוך מסגרת הקשר המחייבת. תסבירי לו כי המעשים שלו פוגעים ומבלבלים ואת מצפה ממנו להחלטה באיזו אפשרות הוא בוחר- האם להמשיך איתך בנאמנות ואהבה, או לומר שלום. אפשרות של הסתרות וקשרים מאחורי הגב אינה קימת. אם תוכלי במהלך השיחה גם קצת "לפרוט" לו על הרגש, לרכך, להסביר לו כמה אהבת אותו והאמנת בו וכו', זה יגרום לכך ששאר הדברים ישמעו..

אני מקווה ורוצה להאמין שהשיחה תעלה יפה, לפעמים פיתויים גורמים "לאבד את הראש", וכאשר תשאלי אותו שאלות נוקבות על מה הוא בוחר ועל מה הוא מוכן לוותר הוא יצטרך להסתכל למציאות בעיניים ולענות תשובות ממקום מושכל ומחייב. אם נראה לך שעדיף לערב גורם נוסף בשיחה- זוהי בהחלט אפשרות..

מקווה שלא הרחקתי לכת… או רצתי מהר מידי לכיוון הסלחני. המקום בו את נמצאת עכשיו כ"כ כאוב ויתכן שאת בכלל לא מסוגלת לשמוע עכשיו על אפשרות של מחילה וחזרה אליו, אולי תקחי לך כמה ימים ובהמשך תנסי לחשוב על האפשרות הזו, גם אחרי שהסיפור התגלה, נראה לי שאין מה להפסיד מלתת צ'אנס ובכל אפשרות אחרת יש הרבה הפסדים…

את יכולה כמובן לכתוב לי מה דעתך ואיך את מרגישה עם הדברים.

מאחלת לך הרבה כוחות, לשאת את המציאות בה את נמצאת ולהוציא ממנה את האור

מקווה ומתפללת בשבילך לטוב ביותר ומעריכה מאד-

חנה

[email protected]