שלום שואלת יקרה,
ראשית אומר שמעריכה מאוד את האומץ לפנות, לשאול, לבקש עזרה, לא להישאר לבד עם הקושי.
עצוב לי וכואב נורא לשמוע שעבר אירוע כה מטלטל, פוגעני שממש לא היית צריכה לעבור.
פגיעה מינית בילדות היא חוויה מטלטלת, מערערת ובעלת רבדים רבים שהשלכותיה הינם ארוכות טווח.
. את מתארת שהפגיעה המינית, למרות שעברת טיפול (לא פירטת אך מקווה שהיה משמעותי) עדיין משאירה עקבות בנפשך.
אני חושבת שאת מסמנת נכון, שהחולשה, חוסר הכוחות והקושי לגייס כוחות נובעים מהטראומה שעברת.
טראומה היא אירוע מרוקן ומטלטל, כשהתרחשות זו משתקת באיום המוחשי שבה, בהצפה, ובחודרנות שגלומה בה. זהו מצב בלתי נתפס מבחינה חושית, רגשית ולוגית.
הדרך לשרוד את הטראומה, מובילה בדרך כלל לניתוק רגשי וקוגניטיבי (דיסוציאציה), אשר מאפשר את ביטול קיומו של האירוע ושל המציאות הבלתי נסבלת.
מצב זה נחווה כאדישות, כניסיון לא לגעת בעולם הפנימי וכן בטריגרים במציאות החיצונית.
גם אציין שאחד מהסימפטומים של פוסט טראומה מורכבת, הנגרמת בעקבות מצבים של פגיעה מינית הינה תחושת הריקנות וההתרוקנות.
נשמע מחוייתך שאת חווה ריקנות, ונפשך משתמשת במנגנוני הגנה רבים על מנת להתמודד עם הטראומה שעברת.
מנגנון אחד בו היא משתמשת הינו דיסוציאציה הנה תהליך שבו יש הפרדה של מחשבות רגשות ומחשבות. – חוסר הכוחות, העייפות והחולשה, הם כולם קשורים בכאב הנפשי סביב הטראומה.
את כותבת שאין זה דיכאון, אבל מדבריך נשמע שאת חווה מצוקה רבה, חוסר חיות, עייפות, חוסר כוחות משמעותי חוסר חיות פנימית, וקושי לתפקד באירועי היומיום.
נשמע שאין זה דיכאון קליני מזורי אך אלו הם קווים דיכאוניים וכן קווים של קומפלקס טראומה ,
ולכן אני ממליצה שתחזרי לטיפול על מנת לקדם את עצמך בתקופה זו ולעבד את החוויה וכן לגייס כוחות להתמודדות הן עם עולמך הפנימי והן עם המציאות החיצונית. הכוח שנדרש להתמודד עם פגיעה הינו אדיר וחולשת הגוף הינה תסמין של הקושי הרגשי.
נדמה לי שמדבריך את מבינה שהעייפות הרבה, החולשה, הנה קשורות בנפש, ובחוויות הקשות שהיא עוברת.
על מנת להתמודד עם אי התפקוד, חשוב שתייצרי לעצמך מערכת חברתית תומכת ומכילה שתוכל לעזור לך לקום גם בשעת משבר, ותנסי לאזן את מציאות החיים ברגעים של שקט, הנאה וחוויות מיטיבות.
גם חשוב לפרק את הלוז לפיסות קטנות ולייצר אופנים בהם את מצליחה לאתגר את עצמך ולנסות ליישמו.
תפרגני לעצמך על כל פסיעה שאת מצליחה לייצר בתוך המציאות המורכבת. חשוב לי להגיד שניתן להשתמש במידת הצורך גם בטיפול תרופתי אשר יעזור ליצור כוחות וכן בקבוצה טיפולית של שורדות, אשר בה תמצאי חוויות דומות ותמיכה.
שתדעי שהדרך לריפוי הינה קשה אך חשוב לי לציין שהיא אפשרית, ושתדעי שבעצם פנייתך אני מאמינה בכוחות הטמונים בך, כוחות נפש אותם צריך לגלות.
בהצלחה!!
מירי
דלג לתוכן
