שלום יקרה,

את שואלת שאלות על הנסתר, ולכן התשובות גם נמצאות ברבדים שאינם הלוגיקה ברובד החיצוני שלה.

כדי להיות מוכנה לשמוע,

אני מזמינה אותך לבדוק ולהיות קשובה קודם כל למצפן הכי רגיש לנפש- תחושות הגוף.

רק קחי לך רגע לשים לב לקרקע שתחת כפות הרגליים, קרקע יציבה ושורשייך עמוקים בה. את מחוברת.

לעצמות הישיבה והמגע עם הכסא/כורסא. את מוחזקת.

לנשימה הננשמת דרכך. את נוכחת. רצויה כאן. ברגע הזה.

כמו סריקה מראש ועד כף רגל, שימי לב אם יש מקום שמחזיק מתח או כאב. ואם יש- רק שימי לב אליו, אולי גם יד עליו, בנוכחות רכה.

פתחי ערוץ של התעניינות: מה מוחזק שם? האם יש פחד/חשש/דאגה/זיכרון/בושה מוחזקת?

האם יש לחלק הזה סיפור לשתף, משהו שעולה (גם אם נראה בלי קשר הגיוני)?

מה שחי בך- יעזור לך להתקדם.

גם במהלך קריאת הרעיונות כאן, ועוד ככל שתחקרי ותשאלי אחרים, בספרים, ואת עצמך- תמיד שימי לב לאיתותי הגוף. יש להם הרבה לספר לך.

אגיב לשאלתך הנוגעת לליבי משתי זויות, הנפש והשכל.

מבחינת הנפש, חשוב להכיר שבתוכנו יש חלקים שונים, עם ניגודים וקוטביות ביניהם. "זה כנגד זה ברא אלוקים"

החלק שחי ורוצה להתגבר, להתקדם, ליזום, להתחשל

לעומת החלק שמבקש מנוחה, שלווה, עונג.

בריאות נפש היא אינטגרציה וזרימה בין החלקים המנוגדים, במקום מלחמה, סכסוך פנימי ואנרגיות שמושקעות בשכבות הגנה על כאב.

המשיכה שאת חווה למוות הוא טבעי לחלק שמבקש לחדול ממתח החיים. יש בו משיכה טבעית להפסקת ההתמודדות.

זו לא התבטאות גסה מצידך, אלא הכרה בחלק טבעי שקיים בכל אדם, בווליום כזה או אחר.

הווליום אצלך גבוה כרגע בתהיה אודות משמעות החיים.

ברוכה הבאה!

מרגש שאת על סף גילויים שבאים דווקא מתוך התחככות כנפי הפרפר שמת לצאת מהפקעת, אך אם יוציאו אותו בטרם עת- הוא אכן ימות.

זה כואב, לא קל ומעייף. אך אני מזמינה אותך לבוא בסקרנות כי מה שידעת עד עתה- אינו מספק.

את מחפשת, ותמצאי בעזרת ה'- מים עמוקים יותר.

כעת לחלק ב', המכוון יותר לשכל אך גם בקריאתו- שימי לב לאיתותי הגוף: מה מתקבל, מה פחות, ובואי בהתענינות לתגובותייך.

אם יש עוצמה (ווליום) גבוה- זה סמן עבורך לחומר פעיל שנמצא ומבקש התיחסות, הכרה חומלת, ואולי גם שחרור ממטענים מיותרים.

***

כמי שגדלה על סיפורי תורה, לפעמים מגיעה קריאה לבקר שוב במקומות המוכרים,

אך מזוית בוגרת ועמוקה יותר.

הרמח"ל בספרו "דרך ה'", המבוסס על הקבלה אך בשפה המובנת לקורא שאינו מקובל,

מהווה מפה למציאות העולם על רבדיו ופרקי זמנו השונים. מתוכו אני דולה בעזרת החונן דעת.

התבהרות ראשונה:

במתן תורה לא קיבלנו את התורה. הרי חלקים נרחבים ממנה נכתבו עם התפתחות הארועים עד למותו של משה רבינו.

התבהרות שניה:

התורה שבכתב היא רובד נגלה, ביטוי של רובד פנימי ונסתר. זהו רובד שנתגלה אף הוא בהר סיני, כל העם נחשף בחוש לתכנית האלוקית.

התבהרות שלישית:

המצווה לזכור כל יום ולספר לדורות את יציאת מצרים ומתן תורה "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר אראו עיניך… והודעתם לבניך…" היא גם ברובד הסיפור מהגן, אך בעיקר- התכנית המהווה את לב ההתגלות בהר סיני.

"ה' אחד"

יחיד במציאותו – ברור שיש בורא לעולם כל כך מורכב ומכוון. צריך להיות דביל בשביל לא להבין את זה.

יחיד בהשגחתו- זה כבר יותר מפותח: להבין שיש משמעות לכל נברא והוא מושגח מהבריאה ועד תמיד

יחיד בתכליתו- זו ידיעה השמורה לעם ישראל ונתגלה בהר סיני ללא פקפוק: יש מגמה לעולם והיא של חיבור לטוב הנצחי.

***

איך הכל קשור- 

הנפש שלך יודעת שיש מנוחת עולמים, והיא נמשכת. אולי גם יש חלקים שמבקשים להמנע  מכאב דרך מפלט אוליטמטיבי.

יחד עם זאת יש בה גם חלקים של הנאה ועונג מחווית החיים- בכל החושים, בחיבורים בינך לבין אחרים ובחיבורים פנימיים ככל שאת משקיטה ומקשיבה יותר.

אני מזמינה אותך לחיות בתודעת נפש שמחזיקה את הניגודים

ובתודעת שכל המכוונת למנף את כל הקיים בך לחיים שיש בהם משמעות.

השליטה שלך תהיה לא על מה יהיה אלא על איך למנף כ-ל דבר! כל חוויה, כל חומר פיזי/נפשי! אין שליטה אמיתית מזה.

חפשיה מלשלוט על התוצאות, תוכלי להתמקד בהתענינות בכל דבר:

מה החיבור שלי? מה הסינון שלי? מה יקדם אותי למטרה היחידה ששווה לחיות בשבילה?

היכולת לחיות את ההווה בתודעת נצח- היא אמנות ההרמוניה ובריאות הנפש,

ותאפשר לך להחזיק את שבריריות החיים באופן שטווה כל רגע חולף למשמעות יקרת ערך, כזו שחיה ופועמת מאד.

בהוקרה על הכנות שבך

וברכת הדרך אליך,

שפרה