שלום לך בחורה יקרה מהצפון.

מה שלומך שם בימים אלו? מקווה שאצלך הכל רגוע, למרות הסער מסביב. שולחת כוחות וחיזוק בכל מקרה 🩷.

את מציינת שלמדת תחום מסוים, לא מצאת בו עבודה ולכן נכנסת למשרה "סתמית" כלשהי, כלשונך. כעת את מעוניינת לעזוב לקראת לימודים של תחום שאת מאמינה שתמצאי בו את עצמך בע"ה, אבל נתקלת בחוסר נעימות מול הבוס, כי בדיוק עוד שתי עובדות עזבו את המשרה. הבנתי נכון?

יקרה, דבר ראשון אני רוצה להגיד לך כל הכבוד על הרגישות. כל כך לא מובן מאליו, וכל כך אחראי להתבונן על המכלול ולא לחשוב רק על הצרכים האישיים שלך.

ועדיין, אני חושבת שהכלל של "חייך קודמים", לגמרי תקף גם כאן.

בואי ננסה לפרק רגע את תחושת חוסר הנעימות. מה עומד מאחוריה?

אני יכולה לחשוב על אחריות יתר, צורך לרצות, תחושה של: העולם (או במקרה שלך: מקום העבודה) לא יכול להסתדר בלעדי. את מתחברת לאחד מהכיוונים האלו? יכול להיות שאצלך המניע הוא אחר. מציעה לך להתבונן בכך, להבין ממה נובעת חוסר הנעימות, ואז להפריד.

מה שאולי יכול לעזור לך בסיטואציה הזו זו היצמדות לחוזה העבודה. (בתקווה שיש כזה). בד"כ בחוזה כזה מופיע סעיף של סיום העסקה, הן מצד המעביד והן מצד העובד. ממליצה לך להזכר בסעיף הזה. אם חתמת על החוזה, את מחוייבת רק לו, ושיקולים של "לא נעים" הם לא חלק מהמשוואה.

את בתקופה בה את מבססת ובונה את עולמך, זה הזמן שלך להשקיע בדברים שבאמת חשובים לך, לכי עם הרצון שלך. חוסר הנעימות יחלוף די מהר. אבל אם תחליטי להכנע לו, את התוצאות של הכניעה הזו את עלולה לשאת תקופה ארוכה.

מאחלת לך לבחור את בחירותייך בלב שלם.

אפרת