The Butterfly Button
הייתי רוצה לאהוב את אשתי

שאלה מקטגוריה:

אני נשוי כ 4 שנים, עם שני ילדים מקסימים,
יש לי אהבה עצומה לילדיי, אבל לאשתי איני חש שום אהבה,
התחתנתי איתה בגלל שהייתי בחור מבוגר, וזה היה השידוך הכי הגיוני
והכי נורמלי שהיה במלאי.
אבל כמה שניסיתי להתאהב בה אף פעם לא הצלחתי,
חשוב לציין שהזוגיות בינינו יחסית טובה.
אין מריבות מיוחדות או וויכוחים מיוחדים.
אני פשוט לא נמשך אליה ולא מרגיש אהבה אליה.
גם כשיוצא שאנחנו לא מתראים יומיים שלושה, בגלל נופש שלה
או במסגרת עבודתי, אני חש געגוע רק לילדים,
באישהו מקום זה כואב לי כי אני כן הייתי רוצה לאהוב אותה,
אני כן קונה לה ונותן לה בשביל שזה ייצר אהבה,
ופשוט כלום…. אני מרגיש אליה אדם זר.

תשובה:

שלום רב שואל יקר!

ליבי איתך. אתה מתאר מציאות לא פשוטה, שבה ישנו פער גדול בין הציפיות, התקוות והחלומות שלך לבין המציאות של חייך. אתה מתאר חיי זוגיות ללא אהבה ומשיכה, ואף תחושה של זרות בינך ובין אשתך, אם ילדיך.

אודה שלמען האמת קשה לי להגיב לשאלתך, מכיוון שלא הרחבת או פירטת אודות מצבך, שאיפותיך ובחירותיך.

נקל לראות – ואין לי ספק שאתה רואה את זה גם כך – שתפיסתך את הבחירה באשתך כברירת מחדל וכפריט אחרון שנותר במלאי כלשהו, סותרת לגמרי את כל המהות של אהבה ומשיכה. כל נתינה לא תועיל "להמציא" אהבה יש מאין.

אני תוהה מדוע בכל זאת אתה מצפה לאהוב את האישה הזו.

אם תבחר לבחון כעת מחדש את בחירתך באשתך, ולנסות לגלות האם יש לך מה לאהוב בה, תוכל להגיע בראש פתוח וסקרן להכיר אותה, כמו גם את עולם האהבה.

בבואך בשערי עולם האהבה, אני מציע לך את התובנה הבאה: אנו רגילים לראות אהבה כתלויה באדם כזה או אחר. כלומר, אם רק נמצא את האדם הנכון, האהוב, נוכל לאהוב.

הפסיכולוג היהודי אריך פרום מלמד בספרו "אמנות האהבה", כיצד למען האמת האהבה הינה אמנות, הנרכשת על ידי צמיחה אישית להפוך לאדם אוהב.

אהבה כזו מעבירה אותנו מלראות את סביבתנו ככלי שרת בתוך עולמנו, כמין פריטים או מלאי, לראייתם כמות שהם: אנושיים, יחודיים, שונים, ישויות העומדות בפני עצמן שכדאי להתחבר אליהם.

בסופו של דבר האהבה במלוא התגשמותה מוכרחת להצטמצם למסגרת מסוימת של בני זוג, אולם לאמיתו של דבר,

האהבה הינה כח כוללני – מן שריר או יכולת שאנו מפתחים – הפורץ לכל עובר ומכיל בתוכו את הכל ואת כולם:

האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל (מידות הראי"ה, אהבה, ע"ע שם).

אנו מוצאים את עצמנו לעיתים אוהבים בני אדם מסוימים ולא אוהבים בני אדם אחרים.

כאשר תופעה כזו מתרחשת עלינו בהכרח להסיק כי אין כאן רק היעדר אהבה, אלא מחסום מפני האהבה. איננו מסכימים לעצמנו לאהוב אותם.

האם זהו מפני שאנו פוחדים מהם? חוששים להינזק? יראים להיוותר חנוקים לעד בתוך מערכת יחסים שאיננה מיועדת לנו?

הפחד הוא אכן מכבה הלהבה הגדול ביותר של האהבה. כאשר אנו פוחדים – איננו מסוגלים לאהוב.

לפיכך, על מנת לפסוע בשערי האהבה, עלינו לבוא נקיים: מכל פחד, ציפיה, אשמה או האשמה. להיות פתוחים וסקרנים כילדים,

בלב פתוח ונרגש לקראת מה שיכול להיווצר. ויותר מכל – בעין טובה ובלב רחב מלא רצון להעניק, ולקבל חזרה.

הדעת אף היא מפתח גדול לאהבה: הרצון הכנה להכיר לעומק אדם אחר, זר לנו, שונה מאיתנו, ולהיכנס לנבכי חייו, באשר הוא.

אלו הן עמדות נפשיות שעשויות לעזור לך במסעך לחיפוש אהבה אצל אשתך, ומעל לכל – בליבך פנימה.

אם תרצה להרחיב קצת אודות מצבך או לברר דברים נוספים אתה מוזמן להשיב.

בכבוד רב!

חיים ב.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חיכיתי מאד להתחתן ועכשיו אני נשואה ואבודה
אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת ואני לא יודעת איך לפתוח את הדבר הכואב הזה שלי. אני נשואה פלוס תינוקת מתוקה בת שנה התחתנו בגיל מאוחר, רווקות מאוחרת, אחרי כל כך הרבה תפילות ודמעות ברוך השם זכינו להינשא. אבל גם זה היה כרוך בהמון כאב הרבה מריבות לפני, והתחתנתי איתו למרות,...
לבעלי מפריע שאני לא שאפתנית
תודה על המקום לשאול ולפרוק דברים שמעיקים. אני נשואה 4 שנים לבעל מקסים ויש לנו ב"ה שלושה קטנים. במהלך שנות נישואינו עלה לא פעם פער ביני לבעלי. לבעלי מפריע ומציק ממש שאני לא בן אדם שאפתן והישגי. אני מכירה את עצמי וכך תמיד קיבלתי פידבק מהסביבה שאני חכמה מוצלחת ועושה...
לא רוצה לחזור לנפילות כמו לפני החתונה
בתור בחור רווק נפלתי הרבה בצניעות וקדושה באינטרנט ובמעשה (לבד). התחתנתי לפני חודש וחצי ומאז האירוסין (כמעט חצי שנה) שברוך ה' הצלחתי להפסיק עם זה לגמרי. היה לי חשוב להיות נקי וטהור לאשתי. בגלל הכדורים שהיא לקחה לחתונה כשנאסרנו זה התארך ונמשך יותר מהרגיל וכבר חודש שאנחנו אסורים ואין אור...
האם יש אנשים שמממשים את היעוד שלהם בעולם ללא נישואין וילדים?
אני אישה חרדית בת 27, יצאתי לשידוכים בגיל יחסית מאוחר לחברותיי (לא זוכרת מתי, אולי גיל 22-23, אבל באותו הזמן היו לי חברות עם ילד או שניים). בתחילה ממש לא רציתי לצאת לשידוכים, אני זוכרת את עצמי מטיפה בבית שחתונה וילדים זה סבל, שאני לא אוכל לעשות את מה שאני...
השתניתי וכבר לא רוצה את הזוגיות
אני כותב כי אני כבר לא יכול יותר. אני מרגיש שאני נחנק. התחתנתי בן 18, בקהילה סגורה בחו"ל. עשיתי מה שכולם עשו, בלי לדעת בכלל מי אני ומה אני רוצה מהחיים שלי. עברו שנים, חזרנו לארץ, התחלתי לעבוד ולפגוש אנשים, ופתאום קלטתי מי אני באמת. הבנתי שאני בן אדם שחייב...
אשתי ילדותית ולא אחראית
אני נשוי שנה וחצי, יש עניין שמאד קשה לי איתו בקשר עם אשתי , ברוך ה' יש לנו קשר מאד חזק אפשר לומר באמת שאנחנו נשואים באושר. יש דבר שמאד פחדתי ממנו עוד לפני החתונה ובכללי לאו דווקא מאשתי ספציפית בפגישות או משהו כזה אלא בכללי , שתהיה לי אישה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן