דלג לתוכן
אני בחורה מאמינה, אוהבת את אבא שבשמיים ועושה הכל מאהבה. הבעיה שלי שרצות לי בראש מחשבות כבר תקופה . יש לי מספר שאלות ברשותכם.
האם אני פסולה בשביל בעלי לעתיד?
עצם זה שהיו לי קשרים שעברתי בהם על איסורים
האם מותר להתחתן עם אישה כמוני?
אני מתנצלת מראש אם התוכן לא מקובל. תודה לכם!
שלום לך יקרה !
שמחתי לקרוא את שאלתך- האופן בו כתבת שאת מאמינה, אוהבת את אבא שבשמים ועושה מאהבה נגעה לליבי, שמחה אותי וחיזקה אותי באופן אישי…
גם בגלל עצם העניין- כמה יופי וטעם ומשמעות יש לעבודה מאהבה, וכמה את ודאי חשובה לבורא עולם.
וגם בגלל העובדה שאת לא מסתפקת בכך שאת מאמינה ועושה מאהבה, את גם חותרת לאמת ולא מקבלת את עובדות ונסיבות החיים המנחים את הרגליך ומעשיך כמובנים מאליהם, אלא חושבת על מה שאת עושה ושואלת שאלות…
ולכן-
השאלה מקובלת מאד יקירתי, ואף מעוררת הערכה.
כאן המקום, לפתוח את הלב, לשאול, לנסות לעשות סדר, כאן המקום לשאול ולהשמיע בכל עניין שהוא.
ולשאלתך-
יש שתי עובדות אנושיות המאפיינות אותנו כבני אדם שהייתי רוצה להפנות את תשומת ליבך אליהם כדי להבין מתוכם את מהות מערכות היחסים הזוגיות שאינן במסגרת מחייבת של חיי נישואין:
כאשר יוצא לנו לראות פריט אופנתי על המדף באחת החנויות, או בפרסומת, או כל אובייקט שהיינו חושקים בו, הוא נראה זוהר, וקורץ, ואנו מעבירים בדמיון את כל השימושים הרבים והשונים שנעשה בו, את השדרוג האישי, את המשוב שנקבל עליו והוא נראה זוהר וטוב. בד"כ אחרי שנרכוש את אותו הפריט, ההתרגשות מתעמעמת, הוא נשכח מהר מהצפוי, מאבד מזוהרו, והדמיון שהציף לא עומד במבחן המציאות. כלומר- כאשר משהו נכנס לרשותנו טבעי הדבר שכל הפנטזיות והריגושים שהיו סביבו יתפוגגו, לפחות באופן חלקי.
עובדה נוספת- נעים, נחמד וטוב להיות טובים, ויעילים כאשר אין לנו מחוייבות, אצל חברה- כיף להציע עזרה בשטיפת כלים. על ילד זר קל לא לכעוס בקלות, יותר נח לדבר יפה לחברה מאשר לאחות, אך עם האנשים הכי קרובים לנו, כשהכל מובן מאליו, אז מגיעה נקודת המבחן האמיתית לגבי ערכים כמו נתינה, התחשבות, הכלה.
במערכות יחסים חבריות שאינן במסגרת מחייבת יש הרבה זוהר וריגושים ניתן לחוש בהן אמנם אהבה ולפעמים אף קשר עמוק, תשוקה וחשק.
אך כאשר חושבים על זה,יש להן, במערכות היחסים האלה, בסיס רעוע ,
גם כאשר יש סיכוי שהן יהיו ממקום אמיתי ולא תוצר של התלהבות חיצונית אלא האהבה צומחת על בסיס אמיתי של הערכה פנימית, העדר המחוייבות גורם לכך שבכל רגע נתון הקשר יכול להינתק מכל מיני סיבות.
כאשר משהו נהיה בר השגה, אז נקודת המבחן האמיתית של הנאמנות, נקודת המבחן לטיבו של קשר היא המחוייבות, ועוד יותר מכך- המחוייבות יוצרת בניה משותפת, חתירה על בסיס ערכים משותפים לעתיד, נתינה הדדית, ויתורים, הכלה, והרבה התחשבות.
בקשרים שבמסגרת מחייבת יש אמנם עליות ומורדות, אך כל צד נותן, ומקבל, ומנסה לשמר את האהבה, שגדלה ומעמיקה. מערכת יחסים זוגית במסגרת נישואין מחייבת- מכניסה את האהבה למקום אחר, יחסים במסגרת של נאמנות ומחוייבות .
במערכות היחסים הקצרות, המזדמנות אין מסגרת משמרת, קשה לבדוק לעומק את המניעים וההתמסרות, ולפעמים הקשר מתבסס על נתונים חיצוניים, רגשות חולפים, צורך בסיפוק צרכים, וחשיבה אנוכית. קיום יחסים במסגרת קשרים שכאלה הופך את המקומות הכי אינטימיים בתוכנו לפרוצים, להתגלמות תחושות, רגשות ויצרים ברי חלוף באקט מעשי שמתחיל ונגמר. ולא לביטוי עמוק ואישי של נתינה, אהבה, בניה ומחוייבות.
עד כאן לגבי המהות, ועכשיו לגביך-
אני מבינה משאלתך שאת רוצה תשובה ממקום אמיתי של רצון לעשות את הדבר הטוב והנכון.
אצל בורא עולם תמיד יש מקום לשינוי, לפתיחת דף חדש, ואכן ראוי לשאוף בעתיד לקשר במסגרת מחייבת של נישואין בשביל שלמות הקשר, בשביל שמירה על עצמך והיקר לך, בשביל קשר יציב, אמיתי ומחייב.
אני מבינה שחשוב לך לדעת, ברמת ההלכה היהודית- אין איסור להתחתן עם אישה שכבר היה לה קשר פיזי, (למרות שאין היתר לעשות זאת שלא במסגרת הנישואין)
אני חושבת שהיה כדאי שכאשר תחפשי את בן זוגך לעתיד תחפשי מישהו עם רקע דומה, שהיה במערכות יחסים בעברו הרחוק אך מחפש קשר רציני, יציב מחייב. בן זוג שכזה לא יראה בך שום פסול, אלא אדרבה- יעריך את השינוי והעקרונות בהם דבקת כדי להבטיח את אושרך ולשמור על עצמך ומשפחתך העתידית…..
מעריכה מאד, ומאחלת לך הצלחה רבה בכל!!
חנה
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
