The Butterfly Button
הוא רוצה להתארס-אני עוד חוששת!

שאלה מקטגוריה:

אני בת 22 ונפגשתי לראשונה עם בחור בן 24 הראשון שנפגשתי איתו בפועל כי את האחרים פסלתי לפני פגישות. יצאתי איתו בלי ציפיות גבוהות, הייתי בטוחה שזו תהיה התנסות בעולם הפגישות ולא יותר מזה.. לא חשבתי שיצא מזה משהו. בגדול יש בו את רוב מה שאני רוצה, הוא מאד גמיש וכמעט לא ביקש כלום מצידו. יש לו אופי מאד נוח והוא מאד עצמאי שזה הפוך ממני.. נפגשנו מעל 10 פעמים והוא עבר את מבחן העמידה בלחצים והנדיבות… גם המשפחה שלי ראתה אותו והם מאד מרוצים אבל אני מאד חוששת כאילו יש משהו שפספסתי ואולי לא שמתי לב אליו אני מעט תמימה ולא מבינה בדברים האלה.. חוצמזה יש לי חששות נוראיות להתחתן ולהכנס למחויבות של דירה וילדים וכו'…. והוא מבחינתו שנסגור ואנחנו מתאימים וכו אני יודעת שלהתחתן זה לא משחק וזה רציני וצריך לתת ולוותר כל הזמן השאלה איך אני יודעת שאני באמת מוכנה ובשלה להתחתן? והאם יש עוד משהו שאני צריכה לבדוק אצלו???? אשמח לתשובה…

תשובה:

שלום לך כמעט כלה מאושרת!

האמת שאני ממש לא מבין אותך!

אחרי מסע בנתיב השידוכים, בו פסלת את כל מי שלא עמד בקריטריונים המחמירים שלך, מצאת בסופו של דבר מישהו שלא הייתה סיבה להוריד, ואם להודות על האמת הייתה אפילו טיפה סיבה לחשוב עליו גם משהו שגורם לחשוק בו כבן זוג לחיים, נפגשתם, הוא גמיש (איזו תכונה חשובה מזו בחיי זוגיות?!) הוא עצnאי (כל כך חשוב לאישה שתמיד בלבטים ומתקשה להחליט' שמישהו אחראי ואוהב יקבל בסוף החלטות חשובות) הוא נדיב (את יודעת עד כמה נדיר למצוא אנשים שחושבים על הזולת יותר מאשר על עצnם?!) הוא בעל תכונות נוחות, המשפחה שלך שמכירה אותך ואת אישיותך מזה 22 שנה מאשרת את ההרגשה שלך כי הוא האיש הראוי לך, ואת מהססת?!

אני מניח כי הלבטים שלך הם בגללך ולא בגללו, את כנראה  מתקשה להכריע (ולא רק בסוגיה זו), רואה באור בהיר את כל הצדדים ומתקשה לבחור באלו שיש להם משקל עודף כי בכל זאת הצדדים האחרים קיימים, את מכירה את אישיותך וכנראה יודעת שקשה לך לוותר, להתגמש…. ואולי גם ראית דפוסי זוגיות שמפחידים אותך?! אולי הסכמות שיש לך בנוגע לחיי משפחה הן לא דוגמה לחיים נטולי קשיים, לזוגיות שזורמת בגמישות?!

לפי הצורה שבה את מתארת את הבחור עמו את נפגשת, לבך כבר אמר את שלו, לבך נמצא אתו, אבל את רגילה לחשוש, לחשוב שאולי יש עוד משהו, את חושדת את עצמך בתמימות, ומנסה להיאבק בלב. אבל זו הלוא סוגיה שמסורה אל הלב, כל קיומו של התא המשפחתי הזוגי מושתת על הרגשות, על האהבה, על האמון, והנה יש לך פה את כל זה ועוד הרבה יותר, אז למה את מחכה?! מה נותר עוד לבדוק אם המידות שלו כל כך טובות? האם הוא יוכל לפרנס את המשפחה? הפרנסה מוקצבת לנו מידי שנה משמיים ללא קשר לכישורינו (ובכלל המקובלים כותבים שהפרנסה בבית היא בזכות האישה…) האם תסתדרי עם האמא שלו? נו, בכל מקרה תהייה לך חמות שתצטרכי להסתדר אתה, אז מה עוד צריך לבדוק?!

ואם תפגשי עם מישהו יותר עשיר? הוא יהיה גמיש דיו?! בד"כ אנשים שיש להם הכול לא רגילים להתגמש. ואם תפגשי עם מישהו יותר גבוה או מרשים, זה אומר שהוא יהיה בעל אופי נוח שיוכל להכיל את אופייך ההססני ואולי אף העיקש?

תנסי לדמיין במהלך השבת את עצמך ככלה, תנסי לדמיין אתכם כזוג צעיר ומאושר, נסי לדמיין אתכם כהורים, אותו כאב נוח וגמיש, אותך כאם דאגנית והוא מרגיע ונותן תחושת ביטחון, אל תתני לרציונאליות שלך להפריע את הסדר הטבעי של חיי האהבה שאת כל כך כמהה להם, יש כל כך הרבה אור ואהבה במשפחתיות…

את מתלבטת האם את בשלה, לוותר למי שאוהב אותך זה הרבה יותר קל, המחויבות של חיי משפחה נבנית אט אט, בהתחלה יש זוגיות שלא מכבידה כי בכל זאת הרגשות העזים מקלים על ההסתגלות אחר כך צועדים בפסיעות מדודות להקמת בית לילד ולעוד אחד ולמחויבויות הכרוכות בכך אך אין פה עול המוטל באחת על כתפייך הצעירות וכשיש לצידך איש יציב, אוהב, נדיב, את תרגישי הרבה יותר קלילה גם אם לכאורה  תהייה לך מחויבות רבה.

שיהיה במזל טוב ובלב שמח,

אליעזר

[email protected]

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך לפתוח את הלב לבעלי?
תאמת לא יודעת מאיפה להתחיל. בגדול כלפי חוץ נראה שהחיים שלי מושלמים. תמיד היה לחברות מסביב סיבות לקנא (וקינאו) הייתי אהובה מאד גם בעיני הבנות -גם לא אלו שבגיל שלי וגם בעיני המורות . הצלחתי בלימודים. תמיד הייתי עטופה בהורים שדואגים ואוהבים ועוטפים , תמיד מאלה שבמקום לעבוד כל החופש...
מסתבכת בשיחות של אחד על אחד
. אני בן אדם חברותי מאד. אבל אני ממש שמה לב לבעיה שמפריעה לי בחיים. משום מה, כשאני נמצאת בסיטואציה עם מישהו "אחד על אחד", הכל נהרס לי. כלומר, אני פתאום הופכת חסומה, פתאום לא מצליחה להצחיק, פתאום לא מצליחה לדבר מבלי שבראש יהדהד לי – "רק שלא יגמר הנושא...
רוצה אשכנזי, או חוסמת לעצמי?
התחלתי שידוכים בשעה טובה, וברוך ה' יש לי הצעות, אבא שלי ממש מחפש בשבילי ואמא שלי מדי פעם מביאה רעיון. בנתיים יצאתי עם בחור אחד שלא התאים לי. אני ספרדיה, משוכנזת בהליכותי, רוב חיי התפללתי נוסח אשכנז כי התרגלתי לכך מבית הספר, הכל בסדר על פי הספר. אחיותי התחתנו עם...
מה הייעוד שלי כשאני נשוי למתמודדת נפש?
אני מנסה להבין מה הייעוד של אדם שנשוי למישהי עם מחלה נפשית חמורה. ברור לי שהיעוד של כאלו נישואין אחרת מהרגיל. אני יודעת שלדוד המלך היה שאלה על מה הייעוד של שיגעון, אני לא יודע מה התשובה. קשה לי מאד ואני מנסה למצוא עוגן של ייעוד שיעזור לי. כשזה חמור...
אני כל הזמן צריך לשמח את אשתי המדוכדכת
אנו נשואים 3 שנים הורים לתינוקת אשתי נמצאת המון פעמים במצב רוח מדוכדך, עצוב ומיואש. היא מתלוננת ממש על הרבה דברים, וכל דבר קטן שקורה מסביב מיד מפיל אותה . אני באמת אוהב אותה ומנסה בכל כוחי להיות בעל טוב ותומך. בכל יום מחדש, כשאני חוזר הביתה אחרי יום ארוך...
איך לפתח את הקשר ביננו מחדש?
קראתי כאן באתר 2 פניות אחת בנושא המענה הרגשי מבעלי – רבקי ענתה והמליצה שהמענה הרגשי יהיה באחריות עצמי כלומר לעזור לעצמי ולא להיות תלותית בבעלי. אך אני מרגישה שאם דברים שכל כך חשובים לי אני לא יכולה להגיע אליו ולדבר איתו אז מה נשאר לי לחיות איתו? רק דברים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן