בס"ד

שלום לך יקירה,

אני בין השורות קוראת את הצמא האדיר שלך לזוגיות שמחה, אוהבת, בטוחה ואת המחיר שאת "מוכנה לשלם" על מנת לקבל פירורים של תשומת לב.

אני נמצאת איתך בשתיקה הכואבת, בתקווה לפיוס אמיתי, וברצון לנרמל את הכאב העוצמתי בזוגיות שלך,

אבל אני חוזרת וקוראת שוב את שאלתך, רוצה לדייק את תשובתי,

ואני מוצאת את עצמי מנסה להבין מה השאלה שלך, מה את בעצם רוצה לדעת, להבין..

האם השאלה היא על אלימות?

אם יש מקום לאלימות בחיים בכלל ובחיי הנישואין בפרט?

זהו קו אדום שאין לחצות אותו.

יש לשלול כל דבר שיש בו ריח של אלימות וכל התנהגויות שמסכנות את המערכת הזוגית,

אלימות של בני הזוג בנישואין, אחד מהם או שניהם, מהווה גורם סיכון משמעותי לחיי הנישואין.

באופן עקרוני, לאף אחד אין זכות לפגוע, להשפיל ולהכאיב לאחר, בשום מצב, ובשום תנאי.

אבל אני שמה לב, בקריאה חוזרת ומעמיקה שאת שואלת בעצם שאלה על עצמך ולא על בעלך,

חסרים לי פרטים רבים על מנת לקבל תמונה, ואפילו חלקית אודות הריקוד המשותף של חיי הנישואין שלך וההתמודדות שלך בכלל,

ורבות השאלות על התשובות, ולכן, אשמח לחלוק איתך את קו המחשבה,

את מתארת מצב קשה, הסלמה של מחלוקות וחוסר יכולת לקיים דיאלוג נכון ומריבה בריאה, המחלוקת והמריבה היא חלק אינטגראלי מחיי הנישואין, וניתן לרכוש כלים לקיים את הקונפליקט באופן בריא ותקין.

נכון, לא בהכרח תמיד ניתן להביא לידי פתרון, אבל הקושי הוא לא הפתרון…הקושי הוא הדרך לשם.

כאשר שניכם מקיימים מאבק כוחות, התבצרות בעמדה וחוסר יכולת "לרדת מהעץ" מתחילה ההסלמה לגדול ולהתעצם, ובמקום להגיע לשיח תקין, אתם נופלים למקומות צורמים ומסוכנים.

מתוארת כאן מערכת יחסים שיש בה התנהגויות של מרכיבי סיכון, במערכת הזו שני הצדדים יוצרים מצב שמסכן בכל מיני דרכים, צורות את המשך קיום המערכת הזוגית.

אני מבקשת לשקף לך מדברייך את הריקוד הכואב של שניכם, את האופן בו שניכם פועלים בסוג מסוים של התנהגויות מסכנות, לא מעילות, ומזיקות וכמובן עולה השאלה מה הסיבה שאתם לא מנסים אחרת?

בדוגמא שתיארת, כאשר ההתעלמות שלך מוחלטת, הצד השני הופך להיות ממש חסר אונים, ואת מתארת שאת נהנית שהוא רודף אחרייך, מחזר בדרך כזו, רוצה אותך ואת מתמלאת תשומת לב ממנו, אבל בדרך שמכאיבה לו,. וגם לך מאוד.

ואני תוהה למה את בוחרת להשיג דברים באופן כזה, שונה, לא ברור?

איך את יכולה להשיג את מה שאת רוצה להשיג בצורות אחרות?

האם את יודעת להשיג דברים בדרכים אחרות, נכונות יותר? ואכן יש כאלו.

מאיפה נובע החוסר בתשומת לב?

מתי הוא התחיל?

כמה כוחות יש לך ורצון בכלל, לעצור ושנות את ההסתכלות, ההשקפה ותפיסת העולם הזוגית?

מה ההשפעה של ההתנהגויות המסכנות הללו על הבית, הילדים אם ישנם, על שניכם?

האם אתם מודל של זוגיות ההורים שלך או שלו או של שניכם?

אני יודעת שזה לא קל, אבל תחילה, עליכם ללמוד איך לעצור את כדור השלג שמתגלגל במדרון תלול, ברגע ההסלמה של המריבה, ללמוד לקבל כלים לדעת איך ומתי בדיוק נכון לשניכם להושיט יד לשני, לעצמכם, לעצור. ואז, אם תוכלו, בזמן הנכון, במקום הנכון ובאווירה הנכונה, לנהל שיח, פשוט, כנה ואמיתי, על החסכים, הכאב, הקושי והצורך הלא ממומש שלכם, תלמדו להקשיב באמת למה שיש לצד השני לומר, תוכלו לגשר על המון עוינות, שמקורה בהרבה מהמקרים, נובעת מחוסר הבנה אמיתי ותסכול מצטבר.

ניתן לשבת יחד וללמוד להכיר אחד את השנייה, לראות מה גורם לך להגיע למקום שאת נמצאת בו ומה גורם לו להגיע למקום שהוא נמצא בו,

ללמוד להכיר בין היתר את דפוסי ההתנהגות שלכם וללמוד איך לריב נכון, ולרכוש כלים של התנהלות נכונה בקונפליקט. כן, זה קשה, מורכב ונראה רחוק מאוד, אבל עם עבודה ורצון אמיתי, זה לפחות יכול להיות תחילתה של הזדמנות אמיתית לשינוי פנימי יסודי וחזק.

אם הגעתם למקום הזה, שיש גם אלימות בכל רמה שהיא, מאוד רצוי ללכת לעזרה מקצועית.

כל עבודה זוגית שתחליטי, אם תחליטי, לעשות, ראוי שתהיה מלווה על ידי איש מקצוע מיומן.

יקירה, את מתארת שאת רוצה את הקרבה שלו, והוא מחזר אחרייך ומזה עולה כי גם הוא מעוניין בך, בקרבה שלך, הצורך הוא הדדי, ולכן משהו שם מרגיש לי עדיין חי ומלא תשוקה. אני מדגישה כי כך אני חשה מכתיבתך, ולכן, אם אכן כך הדבר, אפשר למנף את הכוח הזה לעשייה זוגית איתנה ובריאה.

שוב, כל זאת, לעניות דעתי, מחויב בליווי מקצועי, כדי שתוכלו לקבל הזדמנות אמיתית וכנה להתבונן להכיר את התנועות של הזוגיות שלכם, לראות באופן שונה את מה שראיתם עד היום באור אחר, שכן באותו האור שאתם רואים היום, יש הרבה גוונים שונים.

מאחלת הרבה בהצלחה,

שירה.ח.

[email protected]