The Butterfly Button
בעלי נופל ואני חסרת ביטחון

שאלה מקטגוריה:

שלום,
אני נשואה 3 שנים ויש לנו ילד מתוק. בעלי הוא אדם נעים,יש לו לב טוב, הקשבה ורצון לטוב. יחד עם זה הוא גם מאד איש של חופש ולא יעשה דברים בשביל לרצות מישהו.
בתחילת הנישואים בעלי סיפר לי שהוא נפל באינטרנט. התגובה שלי לנושא הייתה מאד קשה. זה ממש שבר אותי ושבר לי את האמון בו ובי ובקשר שלנו. לא הצלחתי לסמוך עליו שיעבוד או ילמד עם נשים כי הרגשתי שהוא לא ידע לשים את הגבול.( באופן כללי הדימוי שלי נמוך וזה ממש ריסק אותי) מאותה פעם שהוא שיתף אותי הוא לא דיבר על זה יותר. במשך השנים הרגשתי שהוא לא משתף אותי בכללי,על תחושות,רגשות וכו. ושלאט לאט הקשר שלנו הולך ונחלש. ניסיתי בכל מיני דרכים להחיות את הקשר – יצאתי איתו למסעדות, קניתי לנו ספרים של לימוד זוגי, בחרתי לעבוד בעבודה שבה אני נוכחת בבית המון ועוד.
כל זה לא עזר והרגשתי שמשהו חסום.
כבר 3 שנים הוא עובד עם נשים ואני משתדלת מאד להיות נעימה ונינוחה למרות שזה קשה לי.
השנה הרגשתי שיש משהו לא בסדר- הוא התכתב עם משהיא מהעבודה וכשנכנסתי לחדר הוא מייד סגר. ראיתי.
שוב נשבר לי האמון שניסיתי לבנות. אחכ לא התאפקתי וכשהוא לא היה בחדר הצצתי לו בהודעות. לא היה שם משהו מאד מוגזם אבל גם לא עניני עבודה ( מה שלומך איך החופש וכוו).
ניסיתי לדבר איתו על זה ולהסביר לו שיש הבדל בין לעבוד עם משהיא ללהתכתב איתה סתם על החיים.
בתגובה הוא אמר לי דבר שהוא הסתיר ממני 3 שנים. מאז אותו שיתוף על הנפילה הוא מרגיש שאני לא סומכת עליו בשום מקום מול נשים ואני כל הזמן בודקת אותו. הוא אמר שמבחינתו הוא סגר את הלב שלו מאז ללא כוונה לפתוח. כל הניסיונות שלי לפתוח רק גרמו לו להסגר יותר.
זה מאד כאב לי כי ממש ניסיתי והשתדלתי ולא חשבתי בכיוון הזה. הרגשתי גם שהוא לא משתף אותי וזה הקשה לי מאד על האמון והיכולת לסמוך עליו.
ואז הלכנו לטיפול זוגי ושם התגלה לי שהשנה הוא חזר לנפילות האלו. הכל קרה בבית שלנו כשאני יצאתי.
אני לא יודעת איך לתאר את התחושה,את הרעידת אדמה שהרגשתי. נורא. נורא.
אנחנו מדברים על הדברים וכל פעם מגיעים למבוי סתום. הוא לא מסכים להתחייב שהוא ישתף אותי אם יקרה משהו,לא מסכים להתחייב שהוא לא יפול שוב,לא מסכים שאקח איתי את המחשב.
כאילו אומר לי,תסמכי עליי ,אבל על עיוור.
אני לא מסוגלת לסמוך עליו,במיוחד שזה קורה והוא לא אומר לי,
אני לא מסוגלת להתקרב אליו כבר תקופה,מרגישה נבגדת ומאויימת. הדימוי העצמי שלי ירד מתחת לאפס.
אני מרגישה שזה אבוד ושלעולם לא נצליח להתגבר על זה.
עלו בי המון מחשבות על גירושים ואני מפחדת וגם לא יודעת האם זה נכון.
אני מרגישה נורא. מאסתי בחיים. אני מיואשת מעצמי ומהמצב
אשמח ממש לעזרה. תודה רבה מראש.

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה.

חשבתי רבות על שאלתך, כאבתי את בדידותך במערכת הזוגית, את הכמיהה לקשר אמיתי וכנה.

יקרות היו השורות שבהן תיארת את טוב לבו של בעלך ואת הקשבתו ורצונו להיטיב עימך,

הרצון שלך לשמר את הקשר בינכם הוא עוצמתי וחזק ולכן כל כך כואבת תחושת הריחוק וחוסר האמון ששוררים כעת בינכם.

ראשית, אני שמחה לשמוע שאתם בטיפול זוגי, אני חושבת שחשוב מאד שתהיה לך שם אפשרות לדבר את הכאב הזה, את הרצון להתקרב ואת החשש שלך שתתקשי לשאת חוסר אמון.

חשוב שבעלך יהיה מודע לרגשותייך, זוגיות אמיתית היא מקום בטוח להניח בו את ליבנו, להיחשף ולא להיפגע.

לפעמים כשמתחילים מסע בטיפול זוגי חלה התרחקות כי נחשפים דברים, אל בהלה. צריך לזכור שהמסע מטלטל, אבל שווה. כן חשוב להגן על עצמנו שם ולכן אם הרגשת שקשה לך מאד למה שלא תאמרי זאת בפגישה הקרובה?

ועכשיו לשאלת התקשורת בינכם.

אני רוצה להציע לך כלי טיפולי מעולה, אשמח אם תזרמי איתו.

הכנסי לחדר ריק, הכיני לעצמך שני כסאות, אחד לך ואחד כאילו לבעלך,

שבי בכסא שלך, שחזרי את רגשותייך ואת מחשבותייך כשבעלך שיתף אותך בנפילה שלו,

נסי לומר בקול מה את חושבת עליו? מה היית רוצה לומר לו?

אני מאמינה שתעלנה שם חששותייך מבגידה, מחוסר אמון קשה, מאכזבה, מחרדה לגבי הקשר.

אולי אפילו משפטים שיביעו חוסר הערכה לאישיותו.

עכשיו החליפי כסא, שבי על הכסא שמיועד לבעלך.

הקשיבי במוחך למשפטים שהוא שמע.

וחשבי או אמרי : מה הוא מרגיש ? מה הוא חווה כשהוא שומע את המשפטים האלו? איך זה משפיע עליו ברצון שלו לשמור על הקשר הכנה שבינכם?

למה הוא החליט להתרחק?

אם יש לך צורך לענות לו, חזרי לכסא שלך ועני, היי אותנטית הכי שאפשר, (הוא הרי לא שומע.. תשחררי הכל…)

ואז החליפי שוב את הכסא ונסי להרגיש מה בעלך מרגיש שם? מה חולף במוחו כעת.

התרגיל הזה יתן לך הרבה הבנה וראיה רחבה על הצד השני של הקשר שאת רוצה לשמר אותו, על הפגיעות והחשש שלו, על הצורך להתרחק ממך כדי להתגונן ועל עוד הרבה דברים מענינים שתגלי.

המטרה של התרגיל הוא לתת לך כלים להבין שהדבר החשוב ביותר בינכם הוא התקשורת.

אבל כשיש חרדה ובהלה יש שיתוק בקשר, יש תחושה של קיפאון.

וכדי להניע את הגלגלים צריכה להיות הפשרה והתקרבות.

אז קודם כל בואו נדבר על החרדה.

את מתארת חרדה בשני מישורים וחשוב שתפרידי בינהם:

הפחד שהוא נופל לאתרים.

הפחד שהוא יוצר קשרים עם נשים.

בנושא האתרים יש לבעלך עבודה אישית שלו עם עצמו, הוא צריך להבין בתהליך טפולי אישי מה גורם לו ליפול? מה הוא מחפש שם? איזה צורך זה בא למלא?

זאת לא תאווה נבזית וסתמית, זהו צורך, זה כאב שהוא לא יודע לתת לו שם וככה הוא סותם את החור והכאב.

גברים שיש להם זוגיות טובה ותקשורת מכילה עם האשה יש להם הרבה מוטיבציה לצאת מהמקום הזה, הוא לא טוב עבורם, הם מרגישים רע עם זה בלי קשר לאופי העצמאי שיש לו, זה לגמרי לא ממקום של אסור או מותר , זה לא מותאם לנפש וזה גורם סבל, אם תצליחי לראות את הפן הסובל , הנבוך, המתבייש , הרוצה לצאת וכל כך מרגיש נכשל, הכאוב והפגיע, תוכלי לתת בו אמון שהוא באמת לא רוצה להיות שם, והכי חשוב לתת לו הזדמנות עם סבלנות לטיפול בעצמו.

ציינת שהוא עבר סבל בחייו, אני בטוחה שהוא ירצה כמוך ואולי אפילו יותר לעשות הכל כדי לשמור על המסגרת של הנישואים.

התחום השני, מעורבב עם הרבה חרדה שלך שאת אולי לא מוצאת חן בעיניו וחלילה הוא ימצא לך תחליף.

אשה זה לא רק גוף.

אשה זה הרבה הרבה מעבר, זה חום זו אהבה, זו מילה עם מבט מעריך, זה נאמנות והשקעה, זו הבנה ללא מילים. ועוד ועוד את יכולה להשלים את הרשימה ולהוסיף לה.

חשבי בכנות האם את יודעת מה את שווה לבעלך?

האם את מרגישה את זה?

תני לזה מקום משמעותי בחייך, ככל שתאמיני בזה, תשדרי את הבטחון הזה גם לבעלך והוא יחשוק בך יותר ויותר.

יש משהו אבסורדי בתהליך שבו אנחנו חוששים מאד ממשהו ולכן יוצרים אותו בעצמנו לפעמים.

את כל כך חוששת מהתרחקות של בעלך ממך, שמבלי לתת את הדעת יצרת את המרחק הזה בעצמך.

הזוי לא?

אבל המפתח עדיין בידיים שלך, נסי להרגיע את עצמך שאת מאד אהובה ומשמעותית לו, תוכלי לפתח שיחה איתו על כך, גלי לו כמה את רוצה את הקשר איתו, כמה את רואה בו דברים מוערכים, כמה את אוהבת אותו, ובקשי ממנו לעזור לך בתחושה שאת באמת ראויה לאהבה שלו, דברי בכנות על תחושת הפחד שלך מלהינטש על ידו, ובקשי ממנו לסייע לך בזה.

תוכלי גם להודות שאת היית מאד בהיסטריה בתחילת הקשר ויתכן שטעית בתגובתך הלחוצה והמפוחדת. יתכן שאת מבינה כיום דברים אחרת, שאולי דווקא אמון בו וסבלנות כלפיו יתנו לו כח להתקדם בניסיון שלו, תוכלי להבטיח לו את הדברים האלו שהוא כל כך זקוק להם כדי לעשות עבודה עם עצמו, סבלנות ואמון.

וכמובן את יכולה בסיום השיחה הזו לבקש ממנו ללכת לטיפול פרטני בנושא הנפילות.

יתכן שיהיו לו גם בקשות ממך, הקשיבי לזה, אל תסגרי פשוט הקשיבי, רשמי אותן ואחר כך נסי לחשוב מה הוא בקש ממך? מה זה אומר לך? מה את יכולה ומה קשה לך?

שמרי על תקשורת ללא חרדה, הובילי למקום שבו מדברים לא מתקיפים ונסגרים רגשית.

לאט לאט ובהצלחה.

מאחלת לך הרבה שלווה , אמון ורוגע,

וזכרי, את ראויה לזה.

אסתי

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. תשובה מעולה! ממש!
    גם מכילה ומבינה.
    גם נותנת מקום לתחושות ולכאב.
    וגם מעשית ופרקטית להפליא.
    תודה למשיבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מצבי רוח משתנים שמשפיעים על הזוגיות
דבר ראשון יישר כוח גדול, אתם עושים דבר יפה ומרגש כל כך, ומדהים לראות שיכול להיות היום ליהודי דתי מענה בכל נושא. אני נשוי קרוב לשנה לאשה נפלאה, וקצת אחרי החתונה התחילו לי מצבי רוח משתנים, בחודשים הראשונים הייתי מתכנס מפעם לפעם בעצמי, עם ירידה חדה במצב הרוח, אשתי הייתה...
בעלי לא חושב שאני יפה
ב"ה יש לי חיי נישואין טובים ושפה משותפת עם בעלי, אך תמיד מלווה אותי העלבון על כך שכשהתחתנו בעלי התפשר על המראה החיצוני שלי והסתפק בכך שאני בחורה מוצלחת מסמינר איכותי עם משפחה טובה וכסף. אף על פי שאני מודעת למעלותיי, וגם למראה שלי שהוא סביר בהחלט ומרגישה שדי פתרתי...
בעלי מזכיר לי את העבר שלי כשאנחנו רבים
אני נשואה למעלה מ-20 שנה, אמא ל-7 ילדים וחוזרת בתשובה. בכל פעם שיש בינינו ויכוח או ריב, בעלי מזכיר לי את העבר שלי וזורק לי שחייתי אז בסגנון חיים מתירני ובפריקת עול. זה פוגע בי ברמות קשות, עד כדי כך שבחג האחרון אפילו לא הייתי איתו. אני מרגישה שאני ממש...
אשתי לא משקיעה בזוגיות
אנו נשואים כ 20 שנה, עם ילדים. אשתי נושאת משקעים מתחילת הקשר, בטענה שלא שמתי לב אליה כלל, למרות שהיא מודה שלא ניסתה לפתוח את הנושא ברצינות. מאז הקשר ידע עליות ומורדות אבל אף פעם לא היה יציב. בשנים האחרונות אני מאוד מנסה להשקיע ולהביע רצון לקשר זוגי משמעותי. אשתי...
אני רוצה זוגיות טובה. אבל כמה עוד אפשר?
אני נשואה מעל 10 שנים, התחתנתי מתוך תחושה של חוסר בחירה למרות שזה לא מקובל בקהילה שלי, ועם רצון לזוגיות טובה בכל מחיר. הרגשתי שאני מדחיקה את עצמי ובעלי דרש ממני הרבה דברים גם לא הגיוניים ודיבר גם נגדי ונגד הסביבה שלי. עם השנים למדתי לתת גם לעצמי ולראות את...
קשר עם ההורים בגיל ההתבגרות
אני בכיתה יב, . לצערי הייתי בשנים קודמות בקשרים עם בנים. ההורים שלי לקחו את זה קשה, בהתחלה על ידי צרחות, איומים ובלגנים אך לאחר שהתחלתי ללכת ליועצת, מטפלת אני מרגישה שעברתי תהליך טוב עם עצמי. כרגע אני ממש לא בשלב של לדבר עם בחורים סתם ככה. האנשים הבוגרים שסביבי-...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן