שלום יקירה,

אני קוראת את פנייתך וליבי כואב איתך, תחושת החוסר אונים, תסכול ובדידות עולה מכל מילה בפנייה, ואני בטוחה שלא פשוט למצא כוחות להתמודד ולהמשיך הלאה במצב הקיים.

גם המחשבות על הגירושין מובנות, לעיתים זה נראה כמו הפתרון הנכון והמדויק להסיר את הסבל המיידי מהחיים בפועל, ולפעמים, זה באמת המענה המדויק והנכון לפעול על פיו, ולכן ה' יתברך נתן לנו את הפתרון הזה למצב הראוי לו. וכאן עולה השאלה האם זה המקום הנכון גם כאן?

ואשמח לבחון איתך יחד את המציאות אותה תיארת בפנייתך, שבה עולה תמונה של מערכת יחסים מרוחקת, שאת אינך יכולה להביע באופן חופשי את הצרכים שלך, בקשות או תלונות, ובכך נוצר מעיין ריחוק, שבו את חווה את בן זוגך, מבלה, נהנה בחברה, מרוכז בתחומי ההתעניינות שלו בעוד את נותרת בצד ללא מענה ושותף.

לכל זה מתווסף ריחוק אינטימי רגשי – הוא אינו מביט בענייך ואף ישן בסלון ונמנע מקרבה אליך.

ועולה השאלה הכל כך כואבת – למה?

האם את אינך מספיק חשובה? האם את אינך מספיק משמעותית?

למה את אינך יוצרת את העניין בחייך לצידו, בתחומים שלך, שמעניינים אותך, שממלאים אותך.

למה את אינך מייצרת לעצמך חיי חברה?

נראה שכאליו את רוקדת היישר לתוך הריקוד שהוא מוביל, שבו הוא יתנצל מידי פעם, וימשך כבשלו ואת שם. מחכה. אולי כבר תגיע הישועה.. ואת לבד ושותקת.

יקירה,

ההבנה כי את שמחת חייך, את צריכה למלא, היא הכרה בסיסית שמשפיעה גם על הריקוד הזוגי. אם בת הזוג מתנהלת בהתנהגות המצטיירת כתלותית, חסרת שמחת חיים ומתלוננת, כאשה שהיא קורבן לחייה, זה אומר שהיא בוחרת להתמקם בעמדה הזו, גם אם היא מכאיבה לה, שכן עובדה שהיא אינה בוחרת אחרת. היא אינה עוזרת לעצמה לצאת מן המקום הזה. ולכן, בעיני, עצם פנייתך, מראה את היכולות שלך לחפש מזור, לזעוק לעזרה ולהתחיל להוציא את עצמך מן המיצר של חייך ובכך בע"ה יתברך לחולל את השינוי הנכסף.

ולכן, בהכרח, אם תגלי בתוכך את חדוות החיים, עמדה הזו תשפיע גם מול בן הזוג.

בהמשך להתבוננות זוגית, במערכת המשותפת שלכם, אשמח להעלות עוד נקודות מחשבה שיכולות בע"ה להוות נקודות לבחינה ולמידה של במערכת וכפי שהיא רוקדת היום ומה ניתן לעשות אחרת, ובהתאם עולות השאלות הבאות:

האם מתחילת הקשר לא היה לבן זוגך עניין בך?

האם לא הצלחתם לשוחח, לזרום, להנות יחד בעבר בכלל?

מה היווה את נקודת הבחירה בו כבן זוג? מה חיפשת בו מלכתחילה?

ואם התשובה היא שבעבר היה טוב יותר, ממלא יותר, מעניין יותר והיום לא…

אז כדאי לבחון מה קרה, מה הוביל לשינוי, מה היווה את נקודת המפנה בקשר ביניכם,

והעבודה על הנקודה הזו, תאפשר לברר למה הוא מתרחק ממך ואת ממנו.

ואם לא, אם תתארי לי שמתקופת ההתחלה היה מעיין ריחוק, יש לברר אז מה חיבר ואיפשר את הקשר מלכתחילה, ומה היו מקורות החוזק לקשר, ולהיכן הם נותבו.

קשר בין בני זוג, בדר"כ מתחיל בתחושת מחויבות משותפת לעתיד טוב יחד, לחווית ביחד מיטיבה ומחברת, ואם וכאשר, התנועה הזוגית מתחילה להתרחק, זה מצריך עצירה ולמידה, התבוננות והמון המון אומץ, להסתכל גם על החלק שלי בתוך המערכת, מה הוא מייצר ואיך אפשר לייצר אחרת.

לכן אני מציעה לעצור להתבונן בחלקים שמרכיבים את המערכת: בך, במה ממלא אותך? מה משמח אותך? מה בונה אותך?

מה ירים אותך מנקודת הכאב שאת חובה כיום לנקודה של שמחה, התרוממות וחיות תוך כדי מורכבות בינך לבין בן זוגך?

ובנוסף או במדרגה גבוהה יותר אפילו, הייתי מנסה להתבונן מה בי עורר בבן הזוג את השינוי?

נכון. גם הוא צריך להתבונן. גם לו יש הרבה שאלות לשאול וגם הוא יצטרך להסתכל מה שנקרא בכנות ובאומץ, ולדעת להתנצל על המקומות שהוא הנמיך, התרחק ,פגע והכאיב.

אבל ויש כאן אבל גדול, גם הוא חווה משהו מולך וגם לו קשה עם דברים מסוימים וגם הוא כנראה לא משתף אותם כי בפועל הוא מתרחק ממך כעובדה.

אני מציעה לקחת זמן לעצמך, ולבקש בתפילה מהקדוש ברוך הוא שיפתח לי את הלב והדעת להתבונן פנימה ולראות מי אני, מה אני רוצה מבן זוגי, מה הוא רוצה ואיך נוכל יחד להגיע למקום המשותף הזה של חיים טובים יותר ומשותפים.

אני ממש מאמינה שאם את בוחרת, השינוי בתוכך יחולל תנועה במערכת.

אני לא מבטיחה שזאת התנועה לכיוון שאת רוצה או שואפת, אבל אני מבטיחה שזאת תהיה תנועה שתאפשר לך בע"ה להתבונן ולקבל החלטות ברורות יותר למה נכון לך בחייך.

בהצלחה מכל הלב,

שירה ח.