שלום לך, אישה יקרה וכאובה.
שמונה ימים שהשאלה שלך ממתינה אצלי, שמונה ימים שסיפורך הקצר והכואב מעסיק רבות את מחשבותיי.
10 שנים, 4 ילדים, לפחות ארבעה הריונות ארוכים וארבע לידות, קשיי פרנסה (ניחשתי, לא כתבת על זה מילה), 7,500 הדחות כלים (חישבתי ממוצע), 3,650 ארוחות צהרים…
אינסוף השקעה מצידך.
את מתארת מצב שמאד קשה לך להכיל, שרוב שעות הפנאי של בעלך מופנות החוצה, אל העולם הגדול הטמון במסך הקטן…
מסך קטן שמצליח לשמש כמתחרה ליחסי אנוש :(
את מנסה למשוך את תשומת הלב של בעלך חזרה הביתה, וזה לא ממש הולך.
אני חושבת שיש פה שני חלקים משמעותיים:
אחד – שהוא באמת ממקד את תשומת הלב לריגושי אינסטנט מהירים, תוצרת העולם הגדול, וקשה לך להתמודד עם התחרות.
שניים – שהוא מכחיש את המציאות הזו.
מתחשק לי לשאול אותך באיזה מן השניים יותר חשוב לך להתמקד, אבל בבמה הזו אני צריכה לספק תשובה כלשהי לפני שאוכל לשמוע ממך בחזרה.
אז ממה להתחיל, ממה שנראה לי יותר חשוב, או ממה שיותר קל?
נלך לפי הסדר:
אחד – זאת בעיה של כל כך רבות מהנשים בדורנו, ולא שזה עוזר למישהי :(
דור קשה, ועולם קשה. קשה גם לגברים, לא רק לנו.
כתבתי בעבר בתשובה אחרתhttps://akshiva.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94/ :
אין שום סיכוי שבעולם להצליח להתחרות עם הנשים היפות והאומללות המככבות באתרים האלו. נקודה.
אין שום טעם לנסות להיות יפה ועוד יותר יפה ועוד יותר מושכת ועוד יותר מספקת. המאמץ הזה אבוד מראש.
יש המון טעם בלבנות זוגיות של שיתוף, של הדדיות, של אמון ושל משיכה, זוגיות שתספק את הצרכים של שני הצדדים.
איך והאם אפשר לבנות זוגיות כזו?
מכאן אני רוצה לעבור לנקודה השניה:
הזכרת שבעלך מכחיש את המציאות, ולא מוכן להודות בכך שהוא מספק לעצמו תעסוקה מבחוץ.
קשה מאד לפתור בעיה שכביכול איננה קיימת.
איך תגיעו לפתרון אם בכלל אין בעיה?
אני מנסה מבין השורות להבין איך הוא רואה את הדברים, והאמת שקצת חסר לי עוד קצת הכרות איתו.
כתבת "הוא לא מוכן לוותר על הפלאפון והאינטרנט".
אני מבינה שהוא לא רוצה לזרוק את הפלאפון ביום בהיר.
אבל מה חוץ מזה?
הוא מצטער על זה שאתם מבלים פחות בערב?
הוא היה רוצה יותר?
מה דעתו על דייטים זוגיים?
מה קורה בליל שבת, כשהטלפון מאופסן בארון (בהנחה שהוא אכן מאופסן שם)?
אני מבינה שהוא נקשר לטלפון שלו ברמה זו או אחרת, השאלה אם חוץ מזה שקשה לו לעזוב את הטלפון, הוא כן מעוניין בקשר איתך, או שאת מרגישה שמשהו התייבש שם, בערוץ המקשר ביניכם.
הייתי שמחה שתפרטי לי יותר, בנקודה הזו.
מעבר לזה –
השאלה שלך מתמקדת באיך תשפיעי עליו, איך תגרמי לו להשתנות.
מנקודת מבטי, בכלל אין דבר כזה, לגרום לאנשים להשתנות. אנשים משתנים אם הם בוחרים לעשות את זה, או אם הם נסיבות החיים שלהם הובילו אותם לשינוי.
אני לא מאמינה במניפולציות.
אני רוצה להציע לך רעיון אחר: מה דעתך להתחיל להשקיע בלשנות אותך?
10 שנים שאת עושה הכל בשבילו: מרעיפה אהבה והערכה, מגדלת לו את הילדים, מבשלת, מנקה, תמיד מטופחת ונקיה. משתדלת לא להחסיר לו כלום.
ברור שנגמרו לך האנרגיות. כמה אפשר?
מציעה לך לחשוב על כיוון חדש – הגיע הזמן שתתחילי לעשות דברים בשבילך.
להתלבש כמו שאת אוהבת, להכין (גם) אוכל שאת אוהבת, לפתח תחביבים, תחומי עניין, חברות…
תתחילי לייצר לך עולם פנימי משל עצמך, עולם שימלא אותך באנרגיות נפשיות חיוביות.
יש סיכוי סביר שבסופו של דבר זה יכול להשפיע לטובה גם על הזוגיות, אבל אני בשום אופן לא רוצה שזאת תהיה המטרה.
תעשי לך עולם פנימי – בשביל שלך יהיה.
תתחילי לחיות. את בת של ה', זכאית לכל הטוב שהוא ברא בעולם בשביל עצמך.
מציעה להתמקד קודם כל בשינוי הזה.
לפני שאת מתנגדת לרעיון ומציעה לי עוד דברים רבים שאפשר לנסות להשתפר בהם – אני בכל זאת חושבת שאחרי אחרי 10 שנים של נתינה מרוכזת, נראה לי ששלב ראשוני והכרחי הוא להתחיל למלא את המצברים.
אם תרצי אחר כך לדבר על שינויים נוספים – את תמיד מוזמנת.
חזקי ואמצי,
דבורה
[email protected]
נ.ב. בחרתי לא להתייחס בהרחבה לצד הרוחני שהזכרת בסוף, משום שנראה לי שמוקדם מדי לעסוק בזה. קודם כל פשוט תהיי.
אבל אם תרצי יש תשובה מקסימה באתר אקשיבה שעוסקת בנושא:
https://akshiva.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/
דלג לתוכן
תגובה אחת
תשובה מעולה וחשובה שתופסת את השור בקרניו.
תפסו את עיני כמה משפטים בשאלה: "אני לא יודעת איך לשנות אותו", "לא מצליחה להשפיע עליו שילמד ויקבע יותר עיתים לתורה", "מה הדרך לשנות אותו".
כמו שכתבה דבורה, תפסיקי לנסות לשנות אותו. תעבדי עם עצמך לחפש את מה שטוב עבורך, הבהירי לעצמך מה חשוב לך ומהם הקווים האדומים שלך (לא כל תסכול הוא קו אדום) ותציבי אותם בצורה ברורה. תנתקי את התלות שלך בבעלך, תלות שלפיה האושר שלך בעולם תלוי בו וברצון שלו להשתנות. את עלולה להמתין עד בוש ולגלות מאוחר מדי שזה לעולם לא יגיע.
צאי לחירות.
ושוב תודה לדבורה על התשובה החכמה והמעודדת.