פונה יקרה,

מתאורך המייסר אני מבינה שנפלת בבת אחת לתהום שמעמיקה מיום ליום. ההחלטה להתגרש ולפרק בית ומשפחה מלווה בקושי פיזי ורגשי והיא אחת ההחלטות הקשות שאנו נדרשים לעיתים לעשות בחיים. בד"כ מתקבלת החלטה כזו לא ברגע אחד. היא מתגבשת אט אט, רצופה לבטים, ואיתותים, ונורות אזהרה בצבעים שונים, ורק כאשר אין ברירה ומבינים שאין דרך אחרת, נוקטים בצעד מכאיב זה.

ממה שאת מתארת, אני מבינה שלא זו בלבד שלא את יזמת את הגירושין ולפיכך הם אינם לרצונך, אלא שהם נפלו עליך כרעם ביום בהיר, ואת אינך מבינה מה זה ועל מה זה, עובדה המעצימה את תחושת הבלבול והכאוס שנפערו בחייך, ומטילה עליך אתגר הסתגלותי קשה מנשוא.

בד"כ כאשר בן זוג מקבל תביעת גירושין ובן זוגו טוען שאין לו מושג מדוע, אני תוהה על רמת התקשורת ביניהם, ובאיזו מידה האחד קשוב בכלל לצרכים ולקשיים של בן זוגו. לפיכך- אני ממליצה לפונה לקבל יעוץ ועזרה בהבנת הצרכים המשפחתיים והזוגיים כדי לנסות ולהשיב את לב בן זוגו אליו. ראי למשל בתשובה זו: כאן

אלא שהפעם, אני מתקשה להחיל את האפשרות הזו על המקרה שאת מתארת.

שכן בן זוג שסובל באמת, לא יהסס בד"כ מלהסכים להצעה לפנות לטיפול, או לפחות לתת צ'אנס לטיפול כזה בתחילת הדרך. נקודה נוספת – הוא לא יתקשה לתאר את מסכת סבלו בפני בית הדין, ואין שום סיבה שידרש להאשים את בן זוגו בדברים שלא היו ולא נבראו כדי לקדם את תביעת הגירושין שלו.

כך שמעצם העובדה שבעלך מאשים אותך בדברים שהתגלו כעורבא פרח, זאת בניגוד אף לחזקה ההלכתית שאדם לא משקר בדבר שעתיד להתגלות, לא נותר לי אלא לתהות אם השינוי שחל בבעלך לא קשור באיזה אופן בכך שהוא נתן עיניו באחרת, ועתה לא נותר לו אלא להמאיס עליך את החיים בחברתו, כדי שאת זו שתרצי כבר 'להפטר' ממנו ולקבל את הגט כהצעתו. אם אכן יש רגלים לדבר לאפשרות כזו, אזי את צריכה לשבת עם עצמך (אולי גם בעזרת אשת טיפול מקצועית שתעזור לך לסדר ולברר את עמדתך) ולהחליט האם את עדין רוצה להשאר נשואה לו גם אם ליבו נתון לאחרת? האם את מוכנה או רוצה או מעדיפה להמתין ולראות איך יפול דבר, ואולי הוא עוד ישוב אליך כאוב וחבול מהסתנוורות שאורה הזוהר יתעמעם בקרוב? האם מדובר בנפילה שעוד ניתן יהיה בעתיד לקום ממנה, וכעת כדאי רק להרויח זמן שעשוי לרפא את השבר הנפער כעת ביחסיכם, אך עתיד להאחות בהמשך עם עבודה קשה והרבה סבלנות?

על שאלות אלו כדאי שתעני לעצמך מתוך ברור פנימי עמוק, וכך תוכלי לקבל החלטה מושכלת האם לכופף כעת את הראש ולתת לגלים הסוערים הללו לעבור מעליך, או שאין מנוס מלפרק את הבית כמה שיותר מהר, ואז מוטב שעה אחת קודם לפני שהוא יסב עוד ועוד סבל לך ולילדים.

אני מכוונת אותך לשאול את 'השאלות הגדולות' העולות מתוך הסיטואציה, וכדאי במקביל גם לקבל יעוץ משפטי כדי לשקול תביעות או בקשת סעדים ספציפיים שעשויים לסייע לך להתמודד עם הקשיים הספציפיים שהוא מערים בנושא הכלכלי או ביחסו אליך ולילדים.

הבנה מה נכון כעת לעשות בעזרת הדרכה טיפולית מקצועית (באם תביעי את רצונך אכוון אותך לאשת מקצוע) תאפשר לך לבחון מה נכון עבורך בשלב זה, ותתן לך כלים להתמודד עם המצב באופן מיטבי.

בכל מקרה, כדאי לא לעמוד לבד מול המצב. במידה ויש לך הורים ומשפחה תומכת, אפשרי להם לתמוך בך נפשית וכלכלית כדי לעבור את התקופה הזו, מבלי לצאת ממנה חבולה ומיוסרת.

אני מסיימת בתפילה ואחול מקרב לב שה' יאיר את עיניך ויסייע לך לעשות את הצעד הנכון ביותר עבורך ועבור משפחתך.

ורדית

[email protected]

נ.ב אומנם סומן שהשאלה לא תעלה לאתר, אך מכיוון שהמייל שצורף לא היה תקין לא היה לנו דרך להגיע אליך חוץ מלהעלות את התשובה לאתר.