שלום יקרה,

ליבי נחמץ כשאני חושבת על המקום המשפיל והמקטין שאת מתארת.

נתחיל מכך שלכל אחד יש מסלול יחודי בעולם, ולפעמים המסלולים נפגשים- גם זה חלק מהמסע האישי של כל אחד.

המצב המאד לא תקין שבו את חיה הוא חלק מתיקון, מהגעה אל אור שלמותך.

אני מקווה שבשורות הבאות תקבלי קצה חוט של מרחב פעולה, כך שתוכלי להמשיך אותו למקום טוב יותר.

לפני שנמשיך, הייתי רוצה שתתני את הדעת על נקודות אור שכבר קיימות.

אילו כוכבים מנצנצים עבורך, גם כשחשוך? מהם הכוחות, תחומי הענין, קשרים שיש לך, תחביבים, יכולות שלך?

ומה בבעלך דווקא מוצא חן בעינייך?

חשוב מאד שלא תקראי את השאלות הללו ותמשיכי הלאה.

קחי דף A4 ועט, ומלאי את הדף בכוכבים שקיימים אצלך, ובקשר עם בעלך.

רק לאחר שספרת את הכוכבים, אפשר להמשיך ולהביט אל הלילה-

ולראות איך להאיר אותו יותר.

החשכה שאת מתארת היא של כח השליטה. כל כך עצוב לראות כח שניתן לתעל לאפיקים חיוביים, והוא עדיין לא מצא את מסלולו הטוב. הרי שליטה עצמית ואיפוק הן תכונות נהדרות! הרצון להשפיע על אחרים, הוא גם כן יכול להיות חיובי. אך את נתקלת במצב מאד לא שפיר שבו הכח הזה מנוצל לרעה, נגדך. ציינת לשבח את עבודתו העצמית והפחתת האלימות, וזה אכן דבר חשוב ביותר ומוכיח שהוא אדם שיכול לעשות עבודה עם עצמו, אך עדיין נראה שיש כברת דרך לפניו.

מה ביכולתך לעשות?

1. נתחיל עם מה שלא: שליטה אינה ניתנת לשליטה. אולי כבר גילית זאת, אך במקרה של כוחניות, כח מתנגד רק יוצר עוד כוחניות.

לכן את חייבת להמנע מהתנגדות ישירה. תעשי "דיאטת ויכוחים" כדי להתחיל להפחית את המתח.

2. ונמשיך עם מה כן: מה נכון עבורי כעת?

החזירי את עצמך לגבולות השליטה שלך, האמיתיים.

יש לך את היכולת לבחור בין טוב לרע, בנתונים הקיימים כעת. וכשאת עושה את הבחירות הללו תחת השפעת השאלה: מה ה' רוצה ממני כעת? מה הנכון שלי כעת? את קונה את שלוות העולם הזה יחד עם חלקך לעולם הבא.

לכי למקום נעים ושקט (אולי בהליכה באויר הצח?) ושאלי את עצמך, בכל הכנות שיש בך: האם הטלפון (או כל דבר אחר) נצרך בשבילי כעת? האם הוא מקדם אותי בסיבת החיים שלי? האם הוא משרת את סדרי העדיפויות שלי, את הערכים שלי?

התשובה שתגיע לך לאחר מחשבה רגועה היא זו שתנחה אותך- בשלב זה. יתכן והתשובה תשתנה עם הזמן, כי החיים דינאמיים.

3. לאחר שתהיה לך תשובה בהירה, הרחיבי את גבולותייך. כשאת לא באה במלחמה אלא עם בהירות, הכל נראה אחרת. את יכולה למצוא את הדרכים לממש את החלטתך באופן שאינו מתווכח, אלא פשוט מציב עובדה שקטה. נסי למצוא דרך להחזיק חשבון בנק או צרור כסף. הרבנית אלטוסקי אמרה לי בשם אמה (הרבנית שיינברג) ש"כל אשה זקוקה להחביא שקיק של כסף, שיהיה רק שלה".

דברים שנעשים בשלווה וללא כוונת נקם/כעס/עלבון, בדרך כלל מתקבלים כעובדה.

זכרי שהצורך בשליטה וכוחניות נובעת מערעור פנימי. היי את יציבה ככל שניתן, ביציבות של אמת פשוטה ומחייכת. פעלי מתוך מה שנכון לך בעיני הקב"ה, והיי בטוב.

איתך בכאב הצמצום

איתך בתקוות ההרחבה,

שפרה

__________________________________________________________________________________smw.wohl@gmail.com